"אם לא נגור פה ונשמור על שדרות, איפה נגור"
הלל בראלי בת ה-17 שנבחרה להדליק משואה בהר הרצל, הובילה בצוק איתן את העשייה במערך החירום העירוני בשדרות. יחד עם בני הנוער סייעה לקשישים ולילדים בזמן שמאות טילים נורו לעבר העיר
"במבצע 'צוק איתן' ההתגייסות של בני הנוער בשדרות הייתה מתוך חוזק. היינו אז בחופש הגדול, והחלטנו שבמקום לשקוע בפחד ולתת לו לשתק לנו את החיים, אפשר לבחור באפשרות אחרת, משמעותית יותר". כך, בפשטות ובצניעות, מתארת הלל בראלי בת ה-17 משדרות, את העשייה שהובילה בקיץ 2014. בזמן שמאות טילים נורו לעבר העיר, היא חבריה בני הנוער נחלצו לסייע למערך החירום העירוני. בעקבות עשייה זאת נבחרה השנה בראלי להדליק הערב (יום ד') את אחת המשואות בטקס בהר הרצל בירושלים.עוד כותרות ב-nrg:
- חשבתי שלמדתי לשלוט בשכול - ואז מלאכי נרצח
- מעבר לקושי: להתבונן לחוויה הצבאית בעיניים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחר שהחזרה הגנרלית לטקס הייתה מאחוריה, היא עוד הספיקה אתמול לגשת למתכונת במתמטיקה באולפנת שירת אמי"ת בעיר. היום בערב, צעירת מדליקי המשואות מבהירה כי היא תעמוד שם בשם כלל חבריה בני הנוער המתנדבים בשדרות. "זה נוער מדהים, שכבוד גדול להיות חלק ממנו", אומרת בראלי.

''הבנתי שארץ ישראל נקנית בייסורים, לא על מגש של כסף''. בראלי
צילום: מירי צחי

''זה לא שלא היו פה תקופות קשות, אבל בחרנו לקחת את זה למקומות אחרים''. בראלי
צילום: מירי צחי

''גם כשהתבגרתי חשתי שאני סומכת על המדינה ועל החיילים''. בראלי
צילום: מירי צחי
בראלי, נינתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל ובתם של הרב אריאל ואסתר בראלי, מתגוררת בשדרות זה 13 שנים מאז הייתה בת ארבע. את ההודעה כי זכתה להדליק משואה ביום העצמאות קיבלה בדיוק כשחזרה ממסע לפולין מטעם האולפנה. "נסענו משדה התעופה ישר לכותל", היא נזכרת, "וכשחזרתי הביתה פשוט הלכתי לישון. כשהתעוררתי, כולם כבר ידעו לפניי, ואימא שלי הודיעה לי. התרגשתי, שמחתי, והובכתי, הכול יחד". היא אומרת בחיוך על שטף הרגשות שחשה באותו מעמד, "לא ידעתי בכלל שאני מועמדת, ואף פעם לא העמדתי את עצמי לתפקיד".
את ההחלטה לבחור בבראלי נימקה הוועדה הציבורית בפעילותה החברתית יוצאת הדופן בשגרה ובייחוד בימי מבצע צוק איתן, כשהייתה בת 15 בלבד. בראלי בלטה כשרתמה לפעילות משותפת את כלל תנועות הנוער בעיר כדי לסייע מבית לבית תחת אש כשמאות טילים נורו לעבר העיר. בני הנוער יצאו לעזור לקשישים או לקבוצת ילדים ששהו במקלט. פעולתם המאורגנת של בראלי וחבריה חיזקה את החוסן הקהילתי והסולידריות בעיר ואפשרה למערכת החירום העירוני להושיט סיוע לאלפים בשעות הקשות ביותר של העיר המתמודדת זה עשור וחצי עם איומי הטרור מרצועת עזה.
בנימוקי ועדת מדליקי המשואות נכתב: "מתוך נאמנות לעיר שבה נולדה וגדלה ביקשה בראלי להביא את הנוער העירוני 'לקחת את העיר בידיים' ולפעול להבאתה של השגרה אל בתי התושבים על-אף התנאים הקשים. היא בנתה טבלת התנדבות עבור כל שכונות העיר והפעילה את כל תנועות הנוער, הדתיות והחילוניות כאחת, תחת ירי מתמיד ותוך סיכון עצמי. הלל מעוררת השראה בקרב בני-הנוער וממשיכה בפעולתה גם כעת באמצעות פעילות בתנועת הנוער ובמועצת הנוער העירונית".
לדבריה, כמי שגדלה אל תוך מציאות החיים הביטחונית בשדרות, את שורשי החוסן שהפגינה באותם ימים ינקה מהבית. "ההורים שלי ניסו תמיד להעניק לי חוויות חיוביות. למשל בכל פעם שהיינו נכנסים לממ"ד היינו אומרים פרק תהילים ומיד אחר כך מקבלים שוקולד. זה גרם לי לא להיכנס לטראומות, לפחדים ולייאוש. גם כשהתבגרתי חשתי שאני סומכת על המדינה ועל החיילים שיש להם את הכוח את מיטב היכולות והם עושים את כל המאמצים להגן עלינו".
עוד היא אומרת, "הבנתי שארץ ישראל נקנית בייסורים, לא על מגש של כסף. לא מעט הקריבו את החיים שלהם כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן, ואם לא נגור פה ונשמור על שדרות, איפה נגור? זו הרוח של כלל התושבים הגיבורים של שדרות שלא מוותרים או מתייאשים בקלות. לראייה, אמנם הקסאמים התגברו מאז תחילת שנות האלפיים, אבל שדרות גדלה, התפתחה והתחזקה. זה לא שלא היו פה תקופות קשות, אבל בחרנו לקחת את זה למקומות אחרים".
"תקופה משמעותית שהראתה כמה כוחות ויכולות יש בנוער"
ב'צוק איתן', מסבירה בראלי, חל למעשה שינוי תפיסה בקרב בני הנוער. "אחרי שני מבצעים שהגיעו לכאן מתנדבים מבחוץ מכל הארץ והתארחו בעיר, צמח כאן נוער שהחליט לתת מענה בעצמו לצרכים של העיר. זו הייתה עשייה שאינה ברורה מאליה, במציאות חיים לא פשוטה, בידיעה שכל רגע יכול ליפול קאסם, בחרנו לא לשתק את החיים, אלא להיפך לתת לאחרים. והרגשנו שכשאתה נותן אתה גם מקבל".
אז מה בעצם היה התפקיד שלך?
"הייתי אחראית לרכז את המתנדבים, לחלק אותם בין הצרכים השונים והרבים, ולדאוג שכולם מסתדרים. היה לנו פרויקט של בני נוער בשכונות שלקחו את הילדים לגני משחקים יחד עם ההורים. הילדים השתחררו, הנוער נתן מעצמו וההורים קיבלו הפוגה קצת מהעול ונפגשו אחד עם השני.

''לבני נוער יש כוחות מטורפים שהם יכולים להוציא החוצה''. בראלי
צילום: מירי צחי
בראלי הנרגשת שמודה כי היא כבר חשה את הפרפרים בבטן, מוסיפה בחצי חיוך כי הערב ילוו אותה 'כמחצית מתושבי שדרות בקהל'. אך לאחר שהראתה יחד עם חבריה את הפנים היפות של הנוער הישראלי היא תהיה הערב גם נציגתם של כלל בני הנוער בישראל.
ליתר הנערים והנערות ברחבי הארץ היא ממליצה בחום להתמסר לעשייה חברתית. "זו הייתה תקופה משמעותית שרק הראתה כמה כוחות ויכולות יש בנוער, אם רק יתנו לנו את הכלים כמו שקרה כאן, בשדרות. בכל מקום שבו הם נמצאים, לבני נוער יש כוחות מטורפים שהם יכולים להוציא החוצה, אם רק לא נשקע בעיסוקים של עצמנו וזהו. זה מספק והכי כיף שיש", היא מסכמת מניסיונה.
זו השנה השניה ברציפות שתלמידת אמי"ת זוכות להדליק משואה, אחרי אור אסולין תלמידת אמי"ת עכו. מנכ"ל רשת אמי"ת ד"ר אמנון אלדר: "רשת אמי"ת גאה בתלמידת אולפנת שירת אמי"ת בשדרות, הלל בראלי, מנהיגה צעירה שנבחרה להדליק משואה ביום העצמאות. אנחנו גאים בתרומתנו להצמחת מנהיגות צעירה נשית בפרט ומנהיגות צעירה מהפריפריה בכלל. שתי המנהיגות הצעירות מצטרפות לאליאב בטיטו, יו"ר מועצת התלמידים הארצית תלמיד אמי"ת עפולה ומוכיחות שהמנהיגות העתידית של המדינה תגיע לא רק מגדרה עד חדרה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg