החלפת שר ומנכ"ל במשרד הביטחון - בשבוע אחד
עמיר רפפורט על החילופים בדרגים הגבוהים במשרד הביטחון: שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ומנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') דן הראל - עוזבים, אביגדור ליברמן והאלוף (במיל') אודי אדם - נכנסים לנעליהם
כאשר אביגדור ליברמן ייכנס לתפקיד שר הביטחון בשבוע הבא הוא יימצא לצידו מנכ"ל חדש, שנכנס לתפקידו רק ארבעה ימים לפניו: האלוף (במיל') אודי אדם קיבל את התפקיד היום (יום ה') מידי האלוף (במיל') דן הראל. שתיכנן לפרוש בתאריך הזה בדיוק עוד הרבה לפני שמישהו חזה את ההתפטרות של משה (בוגי) יעלון. החלפה של שר ומנכ"ל משרד ביחד היא צעד לא בריא, במיוחד כאשר השר היוצא יעלון עזב את המשרד יותר משבוע לפני הגעת מחליפו. אבל, לפחות אודי אדם ודן הראל עברו חפיפה מסודרת, שנמשכה שבועיים. אדם היה מפקד פיקוד הצפון במלחמת לבנון השנייה ומאז כיהן כמנכ"ל הקריה למחקר גרעיני וכיו"ר תעש מערכות.
כיוון שמנכ"ל המשרד הוא מינוי אישי של השר, הוזכרו בימים האחרונים מועמדים אחרים לקבל את התפקיד החשוב, ובהם סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במילואים יאיר נוה, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל) אליעזר (צ?ייני) מרום, ויו"ר חברת החשמל האלוף (במיל') יפתח רון טל ( שכהונתו הוארכה בשלוש שנים רק לפני ימים אחדים). ליברמן התחיל לדבר עם בכירי מערכת הביטחון בשבוע שעבר, ואולם נמנע מכך השבוע לאור העיכוב בסגירת המו"מ הקואליציוני ובמינויו, כנראה בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל. למרות זאת, עברו המסרים בין אדם ובין ליברמן וסוכם שהוא ייכנס לתפקיד, בתמיכה מלאה של מי שהוזכרו כמועמדים אחרים. בקרוב יממש ליברמן עוד מינוי בכיר של יעלון - תא"ל (במיל?) דני גולד, שמוכר כמי שעמד בראש הפיתוח של כיפת ברזל, ייכנס לתפקיד ראש המינהל לפיתוח תשתיות טכנולוגיות ואמצעי לחימה במשרד הביטחון, מפא"ת.
ליברמן יימנע מזעזועים פרסונליים עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון, אבל גם בלי שום צעד שיעשה או משפט שיאמר, כניסתו לתפקיד מסמנת שינוי גדול בתמונת הסיכויים במאבק שעדיין לא התחיל רשמית על תפקיד הרמטכ"ל הבא. מי שסיכוייו לקבל את התפקיד גדלו, הוא אלוף פיקוד הדרום לשעבר, סמי תורג'מן, ששירת בשורה ארוכה של תפקידים תחת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ומקורב אליו. נראה כי תורג'מן יהיה מקובל גם על ליברמן, אם יכהן עדיין כשר ביטחון בתקופה שבה יוחלט על הרמטכ"ל הבא (בעוד כשנתיים וחצי). עליית הסיכויים של תורג'מן באה על חשבון ירידת סיכוייהם של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, ושל אלוף פיקוד הצפון, אביב כוכבי, וראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, לקבל את התפקיד בסיבוב הקרוב. אבל הכל עדיין פתוח.
ולא הכל אישי: רצה הגורל, שליברמן נכנס לתפקיד שר הביטחון בישורת האחרונה של המגעים עם ארצות הברית לאישור חבילה חדשה של סיוע ביטחוני לישראל למשך עשר שנים. אף שהמגעים מנוהלים על ידי ראש הממשלה, למערכת הביטחון תפקיד מרכזי בהם. הכניסה של ליברמן לתפקיד השר לא אמורה להשפיע. ליברמן מתחיל כבר לגבש סביבו כוורת של אנשי מערכת ביטחון בכירים שתייעץ לו. הוא מגיע לתפקיד ללא ידע צבאי מקצועי אבל עם ניסיון ביטחוני משנים שבהן כיהן כשר לעניינים אסטרטגיים והיה חבר קבינט ביטחוני (כולל ב"צוק איתן"). הוא מעולם לא עבד צמוד לבכירי צה"ל, ועליו להשקיע הרבה כדי לפתור משבר אמון שנובע מכך שהיה הרוח החיה מאחורי הקמפיין וגיוס התרומות למען החייל אלאור עזריה, הנאשם בהריגת מחבל פלסטיני בחברון. הקמפיין, שנועד כנראה גם לנגח את יעלון, עורר אי נוחות במערכת הצבאית, בלשון המעטה. רצה הגורל שבדיוק השבוע נפתח משפטו של החייל בבית הדין הצבאי ביפו. שר ביטחון המיועד ליברמן כבר גיבה את מערכת המשפט הצבאית ואת החלטות פיקןד צה"ל בפרשה, בישיבה של סיעת ישראל ביתנו. דבריו בנושא לא היו מקריים, ונועדו לנטרל את המטען הפוטנציאלי בינו ובין צה"ל.
חשוב הרבה יותר: ליברמן נכנס לתפקיד בתקופה שבה חזית הדרום על סף התלקחות, בגלל מאמצי צה"ל לסכל מנהרות של החמאס. כל טעות בהבנת המצב על ידי אחד הצדדים עלולה להוביל לסיבוב לחימה נוסף בקיץ. זה לא האינטרס של החמאס וגם לא של ליברמן, שישאף לכניסה כמה שיותר חלקה ושקטה לתפקיד חייו (עד עכשיו). לכן, לא נשמע ממנו הצהרות הקוראות לחיסולו של הניה, כמו בימי האופוזיציה. לפחות בתחילת תפקידו הוא יימנע מכך.
לפחות כאב ראש אחד נמנע מליברמן: נראה כי גל הטרור ממשיך לדעוך, אם כי לא ניתן עדיין להכריז על סיומו. בזמן שהטרור בישראל נמצא בירידה, לפחות באופן זמני, הפיגועים שפוקד את אירופה ואזורים נוספים בעולם, הפך את המטה ללוחמה בטרור של ישראל לגוף מחוזר, ששירותי ביטחון רבים רוצים להתייעץ אתו. אחרי הכל, ישראל צברה ניסיון עצום בלוחמה בטרור, בעיקר בגלל שהיא מתמודדת עם פיגועים כבר עשרות שנים.
מי שעומד בראש המטה ללוחמה בטרור הוא איתן בן דוד. "אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם כל המדינות הידידות שחפצות בכך", הוא חושף בראיון מיוחד למקור ראשון וישראל דיפנס. "ככלל, אנחנו משתפים פעולה בכל מקום שבו האינטרס הישראלי משתלב עם האינטרס העולמי. זה אומר, בין היתר, להיות שותפים בקבוצות עבודה ובמחקרים, שמטרתם סיכול טרור, בין אם הם משותפים לשתי מדינות בלבד או לקבוצות גדולות יותר.
"ולא מדובר רק באירופה או בארצות הברית" מדגיש בן דוד. "למשל, יש לישראל מדינות ידידות גם בדרום מזרח אסיה, שם האינטרס הישראלי הוא רחב, כולל בהיבט של הגנת התיירות. בין היתר, אנחנו בדיאלוג קבוע עם התאילנדים, ההודים, הסינים והסינגפורים".
ספציפית, לגבי חקירת הפיגועים הקשים בפריס ובבריסל, בנובמבר 2015 ובאפריל 2016, האם מידע מודיעיני ישראלי משמעותי הועבר לשירותי המודיעין האירופאים?
"אני לא רוצה להתייחס לכך, אבל כמו שאמרתי, בלוחמה בטרור אנחנו משתפים פעולה עם כל הידידות שלנו".
המטה, שבראשו עומד בן דוד, הוקם בתוך משרד ראש הממשלה הישראלי, והוכפף למטה לביטחון לאומי. למעשה, המטה, שבו חמש חטיבות מקצועיות, מתאם את שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הישראליים המעורבים בלוחמה בטרור, בין אם מדובר בגופי ביטחון מובהקים - כמו צה"ל, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, או המוסד - ובין אם מדובר בגופים כמו משרדי ממשלה או מוסדות מוניטריים (שמעורבים במאמץ "לייבש" את המקורות הכספיים של ארגוני הטרור).
במסגרת אחריות זו, מוביל המטה לביטחון לאומי שורה של פרויקטים מרכזיים, למשל: הקמת שדה תעופה על שם רמון בתמנע, שיהיה חליפי לנמל התעופה בן גוריון (למקרה שיימצא תחת מטח של טילי אויב) ולשדה התעופה של העיר אילת, שעלול להיות בטווח טילי הכתף של מיליציות בסיני המזוהות עם דאעש. בן דוד עצמו הוא דמות פחות מוכר לציבור הישראלי עד כה, כיוון שאת מרבי הקריירה שלו עשה באנונימיות מוחלטת בשירות הביטחון הכלכלי, שם כיהן, בין היתר, כראש היחידה לאבטחה אישים וכסגן ראש אגף האבטחה.
מהם האיומים הכי משמעותיים כיום מבחינת ישראל ומדינות המערב?
בן דוד: "מבחינתנו, הטרור הפלסטיני, איום החמאס בדרום והטרור השיעי שבא לידי ביטוי על ידי החיזבאללה בלבנון וכוח אל קודס האיראני, הם עדיין האיומים המשמעותיים ביותר על מדינת ישראל.
" האיומים האלה ישירים, משום שהחמאס וחיזבאללה הם שני ארגונים שיושבים בגבולותינו הדרומיים והצפוניים, מצוידים באמצעי לחימה ברמה של מדינות, כמו טילים שיכולים 'לכסות' את כל שטחה ישראל, וכמובן גם מנהרות התקפיות. גם ביהודה ושמרון יש גל טרור שמכונה 'אינתיפאדת היחידים'. זה בהחלט משהו שצריך לטפל בו, אבל לא איום מרכזי.
"אחרי איום החמאס וחיזבאללה מגיע איום הג'יהאד העולמי, בראש ובראשונה מצד המדינה האסלאמית, שיושבת בגבולותינו ברמת הגולן ובסיני. גם זה לא איום מרכזי, אבל בהחלט איום משמועתי, כולל על העיר אילת.
"בתוך הסיפור של המדינה האיסלאמית יש גם את הסוגיה של הלוחמים הזרים - ערביי ישראל וגם מעט מאוד פלסטינים מיהודה ושומרון שיוצאים להילחם בשורות דאעש בסוריה ובעיראק. כבר נתפסו לא מעט אזרחי ישראל כאלה, חלקם לפני שיצאו חלקם נתפסו אחרי שחזרו. חלקם גם לא חזרו כי הם נהרגו בשדות הקרב של דאעש".
מדובר בקנה מידה של עשרות אזרחים ישראליים לוחמי דאעש?
"כן, יותר מעשרות בודדות, אבל לא יותר מ-100. אבל, הלוחמים הזרים האלה בהחלט יכולים להוות סכנה חמורה מאוד בפנים, ולכן שירות הביטחון הכללי וכלל הארגונים עושים עבודה טובה מאוד לסכל את האיום הזה, שיכול להיות סוג של סרטן שמתפשט. לשמחתנו, המצב סביר. הוא לא דומה לשום מדינה באירופה ואפילו לא לאמריקה או למקומות כמו בסין, או רוסיה ש'הצמיחו' רבבות לוחמי דאעש.
"מבחינת המדינה האסלאמית, אנחנו חוששים מפיגועים כנגד יעדים ישראליים ויהודים גם בחו"ל.
"גם בהקשר הזה איננו יעד מרכזי, כרגע, אבל היו גם יעדים יהודיים שהיו יעד לפיגועים כמו הסופר מרקט 'היפר כשר' בפריז והמוזיאון היהודי בבריסל. פה ושם גם היו ישראלים או יהודים שנפגעו באופן אגבי בפיגועי טרור שלא גוונו נגדם (לדברי בין דוד, שלושה ישראלים שנהרגו בפיגוע במדרחוב איסתקלאל באיסטנבול בחודש מרס, ו-11 שנפצעו שם, לא היו יעד מקורי לפיגוע, כנראה), אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם נפגעים גם ישראלים ויהודים בפיגועים שמכוונים מראש כנגד מדינות הקואליציה כנגד דאעש, זה בהחלט מחזק את רוח הטרור ואת המוטיבציה האסלאמית.
"לכן, אנחנו משקיעים הרבה בביטחון התיירות הישראלית ברחבי העולם. הציבור מכיר את אזהרות המסע שאנחנו מפרסמים, אבל אנחנו עושים הרבה יותר מאזהרות מסע כדי לסכל טרור ברחבי עולם, במיוחד באתרי הנופש המרכזיים של ישראל באגן הים התיכון ובעולם כולו".
להמשך הראיון:
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם