ביבי, לך לשלום - העולם הערבי בשל אליו

כשהעולם הערבי מגלה סימני השלמה עם ישראל וזו נהנית מיציבות פוליטית פנימית, נפתח פתח רחב כפתחו של אולם לשלום אזורי. אם השלום יבנה נכון, הוא יביא לישראל ולשכנותיה, שלווה, ביטחון, ויציבות לטובת כלל עמי האזור

אריאל כהנא | 27/5/2016 0:24
כבר 2,000 שנה ששלוש פעמים ביום מתפללים היהודים לחזור לירושלים. תקופת זמן זהה הם התפללו, ועדיין היום, מוסיפים להתפלל לשלום. וכעת, לקראת 70 שנים לעצמאות ישראל, יתכן והשלום סוף סוף אפשרי. לא שלום מלא, לא נפילה מהירה ומוחלטת של חומות האיבה, אלא הסרה ראשונה של שכבות החשדנות ובמקומם, עקב בצד אגודל, הכרה הדדית.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- ערבי הוכה, נכה נאנסה - הכל סיפור של אג'נדה
- ארגוני השמאל דואגים לקיומם יותר מאשר לפלסטינים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

השלום אפשרי כי 90 שנה לאחר שנכתב המאמר על קיר הברזל, נראה שהשיג את מטרתו. כפי שחזה ז'בוטינסקי וכפי שיישם דוד בן גוריון בעיצוב תפיסת הביטחון, העולם הערבי מגלה סימני השלמה עם ישראל. במצרים ובסעודיה התייצב דור חדש של מנהיגים: צעירים יותר, מפוכחים יותר, פתוחים יותר ומעשיים יותר.
 
צילום: ארכיון
ביבי ואבו מאזן, 2010. ''כפי שאומר לאחרונה ראש הממשלה: קודם העולם הערבי, אחר כך ערביי הארץ''. צילום: ארכיון

בהפוך על הפוך, החולשה של אובמה ואמריקה, גרמה להם ולמדינות ערביות אחרות להתקרב לישראל. על אחת כמה וכמה כשהאיומים המשותפים, מאיראן, מדעאש, מחמאס, הבהירו להם מיהם אויביהם האמיתיים ומיהו השחקן היחיד שאפשר לסמוך עליו, אי של יציבות.

לא פחות מכך - זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא - ההתרכזות בשרידות המשטרים פנימה, הביאה לכך שאף צבא ערבי לא מאיים על ישראל. סכנת ההשמדה, ככל שיכולות לראות עיני בשר ודם, חלפה עברה לה. כל הדברים הללו לא נאמרים במפורש אלא ברמזים דקים. מפגשים של אנשי נתניהו עם בכירים סעודים, מסרים פוליטיים שנשיא מצרים מעביר לבקשתם, הצהרות מעניינות של טוני בלייר, דיווחים על מטוסים סעודים שמטופלים בישראל, החלטה של הפרלמנט הירדני לפתוח השקעות ממשלתיות בפני חברות ישראליות, ועוד.
 
התהליכים האלה, כמו היציבות הפוליטית הפנים ישראלית, פותחים פתח רחב כפתחו של אולם לשלום אזורי. נתניהו מנהיג חזק שמגיע מעמדה של כוח. המדינות הסובבות את ישראל, כמו מעצמות העולם, אולי לא אוהבות אותו אך בהחלט מכבדות. גם העקשנות שלו לעמוד על לפחות חלק מהאינטרסים החיוניים לישראל, מלמדת שלא יעשה מעשה מופקר ולא ילך לשלום שידחק את הקץ או יביא את הגאולה טרם זמנה. נתניהו זהיר, אנחנו יודעים, ויש סיבה להניח שגם בדרכו לשלום לא יתבסס על אשליות ולא יתפתה למשאלות הלב.

אפשר גם לשער, ובוודאי לצפות, שהשלום של נתניהו לא יזנח את זכותנו ההיסטורית על הארץ הזאת, לא יעלה במחירים הכרוכים בסיכון חיי אדם, לא יפקיר שטחי מולדת ולא יכלול גירוש אנשים - יהודים או ערבים - מבתיהם. השלום הזה חייב לכלול את המשך רציפות החיים היהודים בין חברון לג'נין עם מסגרת מדינית יצירתית. כי שלום אין פירושו מדינה פלסטינית החותרת לבוא במקום מדינת ישראל אלא, כדברי יצחק רבין ז"ל, ישות שהיא פחות ממדינה.

אבל זהו שלום, שאם יבנה נכון, אכן יביא לישראל ולשכנותיה, שלווה, ביטחון, יציבות ושיתוף פעולה לטובת כלל עמי האזור. זהו שלום, שיתנהג בסדר הדברים הנכון, כפי שאומר לאחרונה ראש הממשלה: קודם העולם הערבי, אחר כך ערביי הארץ.

אז לך לשלום ביבי, אתה המנהיג של ישראל, שמור על האינטרסים שלה ושלנו עד תומם, אבל אל תרתע לחתור לשלום בטוח. כי השלום, אמרו חכמינו, שקול כנגד הכל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אריאל כהנא

הפרשן המדיני של "מקור ראשון"

לכל הטורים של אריאל כהנא

המומלצים

פייסבוק