האווירה בשמאל מזכירה את הימין לפני רצח רבין
רגע לפני התפרצות אלימה משמאל, הנה ניסיון להרים תמרור עצור, הנה צלצול האזעקה לפני ההתנגשות. כי השלום מתחיל בבית
קריאה מ"ימין" ל"שמאל": במחנות ה"שמאל" – הנתפס כליברליזם קיצוני - שורר כעת ייאוש עמוק ביחס לממשלה ולמוסדות המדינה. רואים שם את ה"ימין" – כלומר, מי שמייצג את הלאומיות הדתית-קיצונית – כמי שמשתלט על הממשלה, על הצבא, על הביטחון, על החוק והמשפט ועל חלק משמעותי מהתרבות ומהתקשורת. מנגד, סבורים שם, ההשפעה של הליברלים המתונים הולכת ונעלמת.
עוד כותרות ב-nrg:
- טראמפ חושף את הבעיה היהודית בארה"ב
- אי אפשר לנצח את הטרשת, אבל אני נלחמת כמו לביאה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יש בראייה מפוחדת זו הפרזה גדולה לדעתי, אבל אין זמן ומרחב לשכנוע – פחד וייאוש מולידים תמיד שנאה.
עיתונאי בכיר כבר קרא להפיכה צבאית, מרצה באקדמיה הטיף לאלימות, פרשן בכיר דיבר על כך שילדיו צפויים לעזוב את הארץ. סגנון ההתקפות נגד הממשלה ונגד העומד בראשה הפך למיאוס עמוק, ותחושת בחילה ותיעוב אישית עולה ממנו.
1995- רבין נרצח בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. ''מדינת ישראל תתגבר גם על הסכנה הצפויה הזאת, אבל המחיר עלול להיות כבד''.
צילום ארכיון: נעם וינד
רגע אחד לפני התפרצות אלימה או מחתרת חדשה משמאל, אני מנסה להרים תמרור עצור. אני זוכר היטב את האווירה הזאת ב"ימין" מלפני רצח יצחק רבין. היה שם ייאוש עמוק מממשלה הנשענת על 61 חברי כנסת, ומפיצול סיעת צומת הימנית תמורת טובות הנאה בשלטון. חשו אז ב"ימין" בחילה עמוקה ותיעוב כלפי ראש ממשלה, שרמס את כל היקר וקדוש "לנו" והביא עלינו את "אסון אוסלו", שנרקם במסתרים בצפון הנורווגי. השוואה פשוטה בין סגנון המתקפות על ראש ממשלה נבחר ומכהן תוכיח את הדמיון בקלות.
רגע לפני האלימות, לפני שתקום יד איש באחיו, אני קורא – עצרו. בלי קשר ישיר להרכב הממשלה ולמדיניותה, חייבים אנשי ציבור והוגי דעות מכל המחנות להיפגש ולדבר, לחזור אל קבוצות השיח וההידברות, אל אמנת 'כנרת', אל שינוי האווירה הלוהטת, לפני פרוץ האלימות.
אני מאמין שמדינת ישראל תתגבר גם על הסכנה הצפויה הזאת, אבל המחיר עלול להיות כבד. הבה נקום לצלצל בפעמון האזעקה לפני ההתנגשות. השלום מתחיל בבית.
*
המדיניות הזהירה והאחראית של ראש הממשלה ושר הביטחון היוצא אפשרה "הכלה" של הטרור הפלסטיני בלי לתת לו פרס מדיני מסוכן. המדיניות המוצהרת של שר הביטחון המיועד להכרעה כוחנית עלולה להוביל גם להכרעה מדינית – מפעל ההתיישבות היהודית ביהודה, בבנימין ובשומרון עשוי לשלם מחיר כבד.
המריעים מ"ימין" עוד עלולים לבכות מרה על עזיבתו של משה (בוגי) יעלון. כזכור, במקום יצחק רבין שתמך בגוש קטיף קיבלנו את אריאל שרון.
הקצוות הקיצוניים די קרובים זה לזה במציאות שלנו. אל תמהרו לתמוך בהכרעה כוחנית, לא כלפי פנים ולא כלפי חוץ. השלום מתחיל בבית.
אקו"ם