המיקרופון הפתוח של ג'קי לוי הפך לכלי נשק
אדם שעושה שימוש בפרסונה הציבורית שלו בתוך מאבק משמורת, גם אם הוא משה רבנו ומהאטמה גנדי ביחד ביומיום - מתנהג באלימות. כי כשאדם מגייס את תמיכת ההמונים, רק כי בניגוד לגרושתו הוא יכול, זו פעולה כוחנית. רק שפעם נהוג היה לעמוד לצד מי שנפגע
פוסטים של תמיכה בזכותו של ג'קי לוי לשפוך בני מעיו וכבודם של ילדיו בנשיונל ריידייו שוטפים לי את הפיד. "אנחנו רוצים את השדרנים שלנו אמיתיים וכנים" הפליאה אחת, "יש גם נשים מטורפות, נשים הן לא תמיד קורבן" הסתכסכה עם החפץ חיים מישהי אחרת, מה אני אגיד לכם, מפגן קורע לב של סולידריות עם הגבר המקורבן.אינני מכירה איש מהצדדים. אני יכולה רק לדמיין. לדמיין מצב שבו נישואי מסתיימים, קרב משמורת מר ממוות מתנהל, ואבי ילדיי, שהוא טיפה ידוע, ונהנה מתשומת לב ציבורית, שופך את ליבו בראיון בתקשורת, או סתם בפייסבוק של החמישים מיליון איש שלו. ומספר כמה אני לא בסדר, ואיזה מסכן הוא.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- כך מצליח טראמפ לפלג את יהדות ארה"ב
- האווירה בשמאל מזכירה את הימין לפני רצח רבין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא רוצה אפילו לדמיין את ההרגשה המדומיינת הזו. זוהי אלימות לשמה. אלימות. לנצל כוח תקשורתי, את הכוח שבפרסום, את העובדה שלאחר מכן תזכה לתמיכה של מעצבי דעת קהל ברשת או ברדיו, או סתם שניים שלושה חברים מפורסמים שלך יזרקו איזו מלה לטובתך - זה פשע, גם אם אין סעיף כזה בספר החוקים.
''רוצה לשפוך את הלב? תתקשר לחבר. תתקשר לאמא שלך. לאשתך הנוכחית''.
צילום: מרים צחי
כי אין סימטריה ביניהם. הוא איש תקשורת ידוע ומשפיע שנהנה מתמיכה, והיא לא. כי לא היתה סימטריה לכתחילה; במדינת ישראל אין סימטריה בין גברים ונשים בגירושין.
כל המצדדים בביטול חזקת הגיל הרך, שלכאורה עושה עוול לאבות שמעוניינים להיות הורים פעילים, והקולות הרמים בדיון הציבורי לגבי ביטול דמי המזונות נוטים להתעלם מכך שהמציאות, סוררת שכמותה, לרוב לא נוהגת ליישר קו עם קבוצות פמיניסטיות בפייסבוק.
אישה שמעוניינת להתגרש עשויה למצוא את עצמה בניגוד לרצונה נגררת לגירושין בבית דין רבני עם הרכב של דיינים שתפיסת העולם שלהם שואבת השראה מחוקי חמורבי. אשה שמעוניינת להתגרש יודעת שפוטנציאל ההשתכרות שלה, שהיה נמוך משל בן הזוג לכתחילה, נפגע משמעותית בגירושין שהופכים אותה ברבים מהמקרים - לתת ז'אנר של אם יחידנית.
> ביטול חוק חזקת הגיל הרך: הילדים יהפכו לקלף מיקוח
> תבוטל חזקת הגיל הרך: המדינה פוגעת בילדינו
> חזקת הגיל הרך: ילדים הם לא פרס על התנהגות טובה
כל עוד זו המציאות, כל עוד חוקי המדינה ומוסדותיה טרם תיקנו את הפגיעה המובנית בזכויות נשים בישראל של 2016, אל תדברו איתי על כרסום בהגנה על נשים בגירושין. והשימוש במקרה האומלל של לוי לקידום הדיון והצורך על שוויון הינו מופע מרהיב של אירוניה.
הרי מה עשה לוי מלבד להדגים שימוש גברי בכוח שניתן לו? יותר משמדובר במקרה פרטי ועצוב של הצורך לשיפור הזכויות ההוריות של הגבר הגרוש (רק לכאורה, איננו מכירים את הסדרי הראיה של לוי וגרושתו) - מדובר בצורך להגן על נשים ולחזק נשים שמצויות בתהליך גירושין ועשויות למצוא עצמן נדרסות תחת הכוח שגברים עשויים להפנות נגדן.
המיקרופון הפתוח של לוי הפך לכלי נשק. וגילוי הלב שלו שזכה למחיאות כפיים סוערות הוא אקט מניפולטיבי. רוצה לשפוך את הלב? תתקשר לחבר. תתקשר לאמא שלך. לאשתך הנוכחית. רוצה לעודד דיון ציבורי? תקים תנועה עממית לשיפור מעמדם של הגברים הגרושים בישראל.
כי כשאתה עם המיקרופון פתוח זה לא כוחות. כי זו מניפולציה על הנשמה של הילדים, כי אף אחד לא יודע מה קורה שם חוץ מבני הזוג ומאלוהים. ומהילדים שעוברים על בשרם. אף אחד.
יש נטייה של הציבור לחשוב שהם מכירים דמויות ציבוריות כי הן עבדו באולפן רדיו לידם, או עבדו באותה מערכת עיתון, או שידרו באותו ערוץ. הרבה פוסטים מתחילים במנייה של מספר השנים שהכותב/ת מכירים את לוי. למה נדמה לכם שזה רלוונטי? מה אפשר להבין מבחוץ על רקמת החיים בין בני זוג?
אף אחד לא יודע כלום. ואדם שעושה שימוש בפרסונה הציבורית שלו בתוך מאבק משמורת, גם אם הוא משה רבנו ומהאטמה גנדי ביחד ביום יום, בעיני זה אובדן צלם אנוש. כשאדם מגייס את תמיכת ההמונים, רק כי בניגוד לגרושתו הוא יכול, זו פעולה כוחנית. רק שפעם נהוג היה לעמוד לצד מי שנפגע מכוחניות, בלי לטבול לפני כן בדמעות שלו את נייר הלקמוס של האג'נדה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם