המשבר לא היה על הקבינט, בנט רוצה להיות שר הביטחון
נושא הקבינט הוא רק ביטוי נוסף לסכסוכים ישנים, אינטרסים אישיים ומאבקים פוליטיים. בדרך לראשות הממשלה, בנט מבקש להוכיח שהוא בר סמכא בנושאים ביטחוניים. לא מן הנמנע שהמריבה הבאה של יו"ר הבית היהודי תהיה עם ליברמן
הפתרון שהציע השר יעקב ליצמן למשבר בין ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט מעיד עד כמה הבעיה הייתה קלה לפיצוח. ראש המל"ל, או ממלא מקומו יהיה האיש שיעדכן את שרי הקבינט ובינתיים ועדה של שלושה ברי סמכא בראשותו של יעקב עמידרור- שהיה ראש המל"ל בעצמו- תבדוק את הסוגיה. מה יותר פשוט והגיוני מזה? על מה התנהל כאן משבר קואליציוני שהתדרדר לדיבורים על בחירות, דווקא בימים שבהם ראש הממשלה חוגג את הרחבת הממשלה שלו?עוד כותרות ב-nrg:
- נציג המשטרה ביקש להחזיר את הסעיף הלאומני לאונס
- יועמ"ש האיגוד: "בית"ר אנאלפבתים, מכבי חזירים''
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז זהו, שהמשבר לא התנהל על העדכון של חברי הקבינט או בגללו. העדכון, גם אם מדובר בנושא חשוב הוא רק ביטוי נוסף לסכסוכים ישנים, אינטרסים אישיים עמוקים ומאבקים פוליטיים. נתחיל מהסוף. בנט רוצה להיות שר ביטחון. תיק הכרחי מבחינתו בדרך לראשות הממשלה (קצת יומרני למי שמחזיק תחת ידיו שמונה מנדטים, גם אם הוא מדבר על 30 מנדטים בבחירות הבאות, אבל מילא). בנט רואה מול עיניו את אביגדור ליברמן שלוקח לעצמו את המשרה עם 5 מנדטים, עניין שלא מוסיף לו הרבה מצב רוח, מן הסתם.
מדאיג איך מתנהלים הדיונים החשובים בחדר הסגור באווירה הזו? נתניהו ובנט
צילום ארכיון: דודי ועקנין
בנט מבקש להוכיח שהוא בר סמכא בנושאים ביטחוניים. בשום שכל הוא דאג להיות שר בקבינט, וגיבש דעות עצמאיות שאותן שיווק היטב, בעיקר בימי צוק איתן וגם היום. בנט טיפח גם את המריבה המתוקשרת והאינסופית עם שר הביטחון היוצא, משה (בוגי) יעלון, כדי שיוכל להעמיד את עצמו באותו מישור מול הרמטכ"ל לשעבר.
בנט הצליח להוציא את יעלון מדעתו, מה שמלמד כי הצליח במשימה. לתחושתי, המריבה הבאה, בקרוב מאוד, תהיה עם שר הביטחון הנכנס אביגדור ליברמן. כאן תהיה מלאכתו של בנט קלה יותר אם מתחשבים ברקע הביטחוני של השניים ובפתיל הקצר של ליברמן.
גם המאבק הנוכחי של בנט נועד לאותה מטרה: לגיטימציה ביטחונית גבוהה - והוא אכן הצליח בה. בנט עורר שוב עניין ושינה סדרים בעבודת הקבינט המדיני-ביטחוני. נתניהו נאלץ להסכים לפשרה של ליצמן, אחרי שדחה אותה בפעם הראשונה. נתניהו לא מפסיד כאן, כי בסך הכול הוא הצליח במשימה העיקרית שלו להרחיב את הממשלה.
אבל השבועות האחרונים חושפים שוב בעיה יסודית של תיעוב ושנאה של ראש הממשלה כלפי שרי הבית היהודי חברי הקבינט, בנט ואיילת שקד. השאלה היא איך מתנהלים הדיונים החשובים בחדר הסגור באווירה הזו, אחרי שכולם הפקידו את הסמרטפונים בכניסה. אולי זה מה שצריך להדאיג את הציבור לא פחות מאיכות העדכון.
נתניהו בולע רוק וחורק שיניים. יש לו בעיות אחרות, לא פשוטות עם ההסתבכות של רעייתו שרה, שגם היא לא רוחשת אהבה גדולה לבנט את שקד. היום הממשלה תצרף לשורותיה את ליברמן, בהמשך גם את צחי הנגבי. אני מניח שגם בני בגין יצטרף לממשלה, אחרי שכיהן תקופה קצרה בתחילת הקדנציה, מה שמבטיח לראש הממשלה מאבק דמים חדש, הפעם עם סגן השר איוב קרא שחי בתחושה, אולי מוצדקת, של קיפוח אתני. אין רגע דל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם