רוצים סקס? מרד טובלות לביטול חוק המקוואות
הגיעה שעתנו להיות ליזיסטרטה, האתונאית שיזמה שביתת מין וכך הביאה לסיומה של מלחמה עקובה מדם. גם סבלנותנו פקעה. הגיע תורנו לדבר, בוודאי בנושאים שבגופינו. מה שלא יבוא מהח"כים, הרבנים והמועצות הדתיות, יבוא מאתנו הנשים
בעוד שבועיים עתיד להתקיים דיון בבג"ץ המקוואות. את העתירה חבג"ץ הגשנו חברותי ואני המלוות בייעוץ המשפטי של מכון 'עתים' לפני למעלה משנה. עיקרו, קריאה לאוטונומיה של הנשים הטובלות במקוואות. "תנו לטבול בשקט" קראנו למחאה, כל אחת לפי דרכה: לבד, עם בלנית או עם חברה ומאז אנחנו פועלות במישורים השונים – במועצת העיר ירושלים והמועצה הדתית, בכנסת ישראל, בקרב הטובלות וביצירת תודעה ציבורית, במדיה החברתית ובאירועים שונים.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- למה היטלר קובע לנו עד היום מיהו יהודי?
- 'הארץ' עבר לשלב ההרס של המערכת המשפטית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפני מספר שבועות, הוגשה הצעת חוק המבקשת להדק את סמכויות הרבנות הראשית בתחום המקוואות. חתומים עליה נציגי המפלגות החרדיות וארבעה חברי מפלגת 'הבית היהודי'. מחברי הכנסת החרדים איני מצפה לכלום, ואף איני נמנית עם מצביעות ה'בית היהודי', אולם בעוד רוב הנשים הטובלות הן נשים ציוניות דתיות, הופתעתי לגלות שדווקא המפלגה שאמורה לייצג אותן היא המובילה את הנושא. לא התמודדות עם הצעת חוק מתוך הקואליציה כי אם הובלה של הצעת החוק. אז הופתעתי... ההבנה כי הצעת החוק הזו תפגע גם בציבור הטובלות ובאוטונומיה שלהן לטבול, לא עזרה להסרת החתימה של חברי וחברת הכנסת מהבית היהודי על ההצעה.
לא עזרו הפניות בעיקר לח"כ שולי מועלם החתומה על הצעת החוק ונאצלנו להתמודד עם הניסיון ל 'הפרד ומשול' נוסף – ביננו הטובלות ובין הזרמים הליברליים. הסיבה יש לומר, היא הרצון למניעת טבילת מתגיירות ומתגיירים מהזרמים הליברלים – הרפורמים והקונסרבטיביים. בעזרת פעילותה הבלתי נלאית בתחום של ח"כ רחל עזריה, נדחתה ההצבעה על הצעת החוק עד לקיום הדיון והגעה להסכמות. באופן מפתיע (או שלא), הסוגיה עלתה שוב בוועדת הפנים של הכנסת ביום שני בשבוע שעבר ללא דיון על נוסח החוק בטיעונים שונים ומשונים.
ח"כ עזריה לא נשארה חייבת ופוצצה את הדיון שהיה מלא בנשים וארגונים. בנפשנו הוא. האמת? זה די מדהים אותי שסוגיית המקוואות מקבלת כזה מקום. את מי זה מעניין בכלל? מסתבר שלא מעט, כנראה מהמניעים המוכרים: כסף, שליטה, כוח.
הדיון הסתיים בדברים של שר הדתות ח"כ אזולאי שהופתע לשמוע שלנשים יש בעיה עם אופן ההתנהלות במקוואות. בעוד חברי הכנסת מחפשים פשרות כדי להתמודד עם סוגיית המקוואות, עוד ועוד נשים שומרות תורה ומצוות בוחרות להפסיק לטבול ובכך מפסיקות לקיים את אחת המצוות היותר חשובות ביהדות, מצוות הטבילה. כן – תפתחו את האוזניים ובעיקר את הלב – נשים מפסיקות לטבול במקווה ואני אמשיך לומר זאת בקול רם וברור עד שיגיע למקום הנכון.
היום יעלה חוק המקוואות שוב לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. חברי וחברות הכנסת יכולים להמשיך לסגור את האוזניים, יכולים להמשיך להיתמם, יכולים להמשיך לערבב בין המאבקים בניסיון לבלבל אותנו, ואני אומרת, בחזרה לליזיסטרטה: "עכשיו תורנו לדבר".
ליזיסטרטה, קומדיה יוונית מאת אריסטופנס, נכתבה אומנם במאה החמישית לפני הספירה אולם היא רלוונטית מתמיד. ליזיסטרטה, אישה אתונאית, מזמינה את נשות אתונה ומדינות האויב למפגש סודי שבו היא מציעה להן להימנע מקיום יחסי מין עם בעליהן ובכך להביא לסיומה של המלחמה. יחסי הכוחות בין הגברים והנשים ברורים אולם בעקבות פעילותה של ליזיסטרטה, הם משתנים.
"תחילה, גברים, סבלנו כנשים צייתניות
בדומיה כל מעשה קלוקל שעשיתם
הרי אינכם מרשים לרטון. אך לא היינו מרוצות.
הרגשנו מהו מצבכם, ובבתינו לא אחת
שמענו על שגיאותיכם בעניינים כבדי משקל.
עם מועקה בלב, היינו מחייכות ושואלות:
"נו, איזו החלטה נפלה היום באסיפת העם
בקשר לשלום?" – "זה עניינך?" היה בעלי אומר,
"שתקי!" ואז שתקתי...
אבל נכשלתם שוב ושוב, עד שפקעה סבלנותי,
שאלתי: "בעל, אין לכם מדיניות שפויה יותר?"
והוא הביט בי ואמר: "אישה, אם לא תשבי לטוות,
הראש יכאב לך חודש. מלחמה היא עסק לגברים!"
חי זאוס, בעלך צדק.
הוי מטומטם? במה צדק?
שאין לנו זכות לייעץ אפילו אם אתם שוגים?
וגם שמענו איך נהוג היום לשאול ברחוב:
"אין גבר במדינה?" והנשאל עונה: "חי זאוס, אין" –
לכן, עכשיו, באסיפת נשים, החלטנו להציל
ביחד את יוון. כי לשם מה נחוץ עוד לחכות?
עכשיו תורנו לדבר, אתם הואילו להקשיב,
אם תשתקו כמונו, נתקן את מה שקלקלתם..."
(עמודים 44-45 מתוך ליזיסטרטה, בהוצאת שוקן. מאת: אריסטופנס מיוונית: אהרון שבתאי)
שנים רבות, רבות מידי, היינו סבלניות. נתנו לכם לנהל את העניינים. היינו נחמדות, פנינו בדרכי שלום. אולם גם סבלנותנו פקעה. הגיע תורנו לדבר. בוודאי בנושאים שבגופינו. מה שלא יבוא מחברי הכנסת, מהרבנים הראשיים, מהמועצות הדתיות, יבוא מאתנו הנשים.
יש לנו מורות הלכה, יש לנו מנהיגות, יש לנו חברות כנסת. את הבלבול אני משיבה לכם בחזרה. בעוד גברים מבקשים להמשיך להוביל את השיח הנוגע במצווה כל כך אישית ואינטימית של נשים, והאוזניים אטומות לקול הזעקה, ושנת הלילה ממשיכה להיות ערבה, ייתכן כי רק מחאה בסגנון זו שהובילה ליזיסטרטה היא שתשיב את השליטה על המצווה לנשים. זה קשה, זה כואב, אבל ייתכן ואין מנוס. והקריאה היא לנשים וגברים כאחד. יחד - נצליח.
רני חזון-וייס, מזכ"לית סיעת ירושלמים וחברת הנהלה בנאמני תורה ועבודה, מובילת המחאה: "תנו לטבול בשקט"
אקו"ם