יישוב לדתל"שים? יישוב לנרקיסיסטיים!
אנחנו כל כך צרי אופקים שאין לנו דרכים יצירתיות ללמוד להכיל משפחה שלא נראית כמו שלנו. אנחנו עצלנים מכדי לעמוד על העקרונות שלנו ומפונקים מכדי לוותר על אחד הסממנים שלנו. אבל אנחנו יכולים להיות משוכללים יותר, אם רק נרצה
אני מאוד מחבבת דתל"שים. גם חוזרים בתשובה. גם גיורים. בעצם, כל אדם שחצה את הקווים והמיר עולם ערכי אחד באחר הוא מסקרן בעיניי. נבכי נפשם, התהליך המורכב שעובר עליהם, המחיר שמשלמים על נטישתם, מייצרים הרבה שקערוריות מעניינות באישיות. ובכל זאת, את בשורת היישוב החדש לדתלשים קיבלתי בהרמת גבה.אני בהחלט מבינה שיש כאן פלח אוכלוסייה ייחודי. בעבר, אדם שהפסיק לקיים מצוות פשוט נקרא "חילוני", והיום, יש הבנה עמוקה בכך שגם אם נטשת את הדת, בהחלט לא נטשת את הרקע, המנטליות, התרבות והנוסטלגיה. ומשום כך, יש לך צורך להסתופף בקרבת מקום, לא לנתק קשרים, לא לוותר על החלקים בדת שהסבו לך אושר. בטח לא על החברים.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- רוצים סקס? בטלו את חוק המקוואות
-כחלון צריך להתעשת, מי ידאג לקופה הציבורית?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
''במקום לשפר את מיומנויות הדיאלוג שלנו, אנחנו מסיגים את כוחותינו לעבר יישוב סגור וקטן''.
ועדיין, הקמת יישוב בלעדי לאוכלוסייה כל כך ספציפית מלמדת משהו עגום מאוד על החברה הישראלית. הסובלנות שלנו הולכת ומתפוגגת. היכולת שלנו להכיל את הזולת מתאיינת. פעם התירוץ היה "החינוך של הילדים", אבל כיום, כשקיימים כל כך הרבה סוגי בתי ספר מעבר לחלוקה הצרה דתי/חילוני, וכמעט בכל עיר בתי ספר משותפים לחילונים ודתיים, על מה ולמה להקים יישוב כל כך נישתי?
במקום לשכלל את יכולות המשא ומתן ולשפר את מיומנויות הדיאלוג עם אנשים שלא אוחזים באותן התפיסות, אנחנו מסיגים את הכוחות שלנו לעבר יישוב סגור וקטן. שם לא יאיימו עלינו דוסים מעצבנים שיעשו פרצופים בגלל החצאית הקצרה, ולא יעשנו לנו מול הפרצוף ביום כיפור, או ימכרו חמץ בפסח.
וזה יכול להמשיך עד אין סוף: יישוב לדתיים טבעוניים, קיבוץ לחוזרים בתשובה, התנחלות למצביעי 'תקומה' בלבד ופויה על הלייטים האלה של בנט. שכונות להיפסטרים, בתי קומות לבורגניות. בכל מקרה אדם בוחר את תצורת המגורים הנוחה לו ואת הסביבה שלו לפי הנטיות והצרכים שלו, למה לדקק אותם עד כדי כך?
בעיניי, מדובר בפינוק. בעצלות מחשבתית ונפשית: אנחנו כל כך צרי אופקים שאין לנו דרכים יצירתיות ללמוד להכיל משפחה שלא נראית כמו שלנו. אנחנו עצלנים מכדי לעמוד על העקרונות שלנו ומפונקים ונרקיסיסטיים מכדי לוותר על אחד הסממנים שלנו.
אלא שהאתגרים האלה והיכולת לעמוד בהם מבלי להתפורר הם היתרון של האדם הבוגר על פני הילד. לא כל אחד מסכים איתנו, לא תמיד יקבלו כל מהלך שנבצע בפנים קורנים, הזולת יכול להיות עונש, כבר קבעו חכמים ופילוסופים.
אבל כמו שהמצוות נועדו כדי לצרף את האדם, גם אתגרים חברתיים נועדו קודם כל, לשכלל את האדם שמתמודד איתם. לעשות אותו איש פתוח חכם יותר ויהודי יותר. כן, גם זה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם