הרבנות ממשיכה להפסיד בקרב על אמון הציבור
אם הרבנות הראשית תמשיך להתעקש על מדיניות הלכתית מחמירה, ותפסיד גם את טיפות האמון האחרונות של רוב הציבור, לא תהיה לה תקנה, וגם ספרי חוקים ופסיקות בית משפט לא יקוממו אותה
בשבוע שעבר פסק בג"ץ שרק הרבנות הראשית יכולה לקבוע אם בית עסק המוכר מזון הוא כשר. כל גורם אחר שיעיד על כשרותו של עסק, גם אם הוא בעל המקום עצמו, יישא בתוצאות פליליות של מעשיו.
פסיקת בית המשפט העליון, שהחזירה לרבנות הראשית לישראל את המונופול המוחלט על מתן הכשרות בישראל, אמורה לחסום את האפשרות למתן כשרות חלופית. אבל אפשר להעריך בזהירות שהפסיקה לא תשנה דבר במציאות: אכיפת נורמות דתיות באמצעות שוט משפטי בלבד היא לכל היותר אייטיז או ניינטיז. היא לא מתאימה למדינת ישראל של היום, ולא תעבוד.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אמנון לוי רוצה שתחשבו שהחרדיות הן שפחות דאעש
- יישוב לדתל"שים? יישוב לנרקיסיסטיים!
- רוצים סקס? מרד טובלות לביטול חוק המקוואות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תעודת כשרות של הרבנות במסעדה. ''הדרך היחידה לשנות את התמונה היא באמצעות החזרת האמון ברבנות ונכונות למתינות ולפשרות''.
צילום: אופיר דוד
בשנים האחרונות חל מהפך הלכה למעשה בשירותי הדת בישראל. אזרחים וארגונים שיהדותם מעניינת אותם ושאינם מוכנים להסכין עם המונופול חוצה שירותי הדת של הרבנות הראשית לישראל עושים מעשה. המונופול של הרבנות הראשית לישראל - גוף שגם בפסיקתו האחרונה העביר עליו בית המשפט ביקורת חריפה - הולך ומתכרסם. כפועל יוצא, הרבנות הראשית לישראל הופכת להיות לא רלוונטית לאף אחד במדינה כהנהגה רוחנית, ופחות רלוונטית כספקית של שירותי דת.
בתחום הנישואין כבר מזמן יש חלופות לרבנות. בתחום הגיור, לנוכח שנים רבות שבהן הופעלה מדיניות מחמירה בבתי הדין, קמה לאחרונה מערכת בתי דין חלופיים ששמה 'גיור כהלכה', שאף זכתה בעקיפין להכרת בג"ץ.
גם בתחום הכשרות פועלת כבר שנים אחדות התארגנות ירושלמית הנקראת 'השגחה פרטית'. התאגדו להם כמה בעלי עסקים שנקעה נפשם מהתנהלות הרבנות הראשית בנושא הכשרות, ובהובלת הרב אהרן ליבוביץ, חברת הכנסת כיום רחל עזריה וכמה גורמים נוספים הוקם מיזם כשרות מרשים.
ביסוד המיזם עומדת תפיסה שלפיה כשרות היא עניין של אמון, ושמירה לא תיעשה בגלל אימת המשגיח. בעלי העסקים שהצטרפו אליו וקיבלו "תעודת כשרות" התחייבו לשמור על כללי הכשרות, ונאמני כשרות מטעם המיזם - שאינם משגיחים - סייעו להם בהדרכה והסברה. בכך הפקיע המיזם את הכשרות מהמדינה, והחזיר אותה לעולם של אמון בין יהודים, התואם היטב גם את רוח ההלכה בנושא הכשרות.
פסיקת בג"ץ עסקה במישרין במיזם 'השגחה פרטית'. בית המשפט קבע ברוב קולות של שני שופטים אורתודוכסים כי פעולתו אינה עולה בקנה אחד עם חוק ההונאה בכשרות, שכן החוק אכן מבקש, לפי הפרשנות שאימץ בג"ץ, לתת לרבנות הראשית מונופול מוחלט על הכשרות בישראל.
האם לאור הפסיקה הזו יוחזר הגלגל לאחור? האם הרבנות הראשית לישראל תחזור ותתפוס את מקומה כגורם כשרות מונופוליסטי והכרסום בסמכותה ייפסק? קרוב לוודאי שלא. בכשרות, כמו בנישואין ובתחומים אחרים, הרכבת יצאה מהתחנה. את מגמת ההפרטה הנובעת מחוסר האמון העמוק ברבנות הראשית ובמנגנוניה השונים לא ניתן לעצור.
מתברר שבסוגיות של דת ואמונה גם חקיקה דרקונית אינה מרתיעה, ולא ניתן לכפות נורמות מונופוליסטיות מבית הרבנות הראשית, החרדית באופייה, על חניתות חקיקה ופסיקה של בג"ץ. כך למשל, למרות שכבר לפני למעלה משנתיים נקבע כי מי שמשיא זוג שלא דרך הרבנות צפוי לעונש מאסר, חתונות כאלה ממשיכות להתקיים כיום באין מפריע. החוק, שבפועל אינו נאכף, אינו מרתיע.
ישראל היא מדינת חוק, וכך אמור להיות המצב גם בחקיקה העוסקת בדת ומדינה. עם זאת, אין דינה של אכיפת שירותים דתיים, המתבססים על השקפת עולם, כדין החקיקה בנושאים אחרים. מרגע שקבוצות שונות בישראל החליטו לקחת אחריות על יהדותן, נוצר פער תהומי בין המונופול הממסדי-חרדי לבין תפיסות עולם אחרות - פער שכלים משפטיים אינם המענה לו.
אין ספק כי זוהי המגמה. אבל האם היא מובילה להפרדה, לפחות דה-פקטו, בין דת ומדינה? אם הרבנות הראשית תמשיך להתעקש על מדיניות הלכתית מחמירה, ותפסיד גם את טיפות האמון האחרונות של רוב הציבור, לא תהיה לה תקנה, וגם ספרי חוקים ופסיקות בית משפט לא יקוממו אותה.
לכן הדרך היחידה לשנות את התמונה היא באמצעות החזרת האמון ברבנות ונכונות למתינות ולפשרות. רק כך, בדרך של קבלת דעות אחרות, תפקוד יעיל, ורפורמות מבניות משמעותיות, יש סיכוי למנוע את ההפרדה של שירותי הדת מהמדינה.
ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה', ומרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם