אובמה יוצא מהארון בעוינותו לישראל
במקרה הטוב, ההתנגדות לסעיף ההגנה נגד טילים הוא חלק ממיקוח על הסיוע שנועד לפצות על הסכם הגרעין. במקרה הגרוע זהו גילוי בוטה של הפניית עורף לישראל. רבים התריעו כי לקראת סוף כהונתו יחשוף אובמה את כל קלפי האנטי-ישראליות שלו
במסגרת ההתנגדות הגורפת של ממשל אובמה לתקציב ההגנה שאישר הקונגרס, תוך המלצה לנשיא להטיל עליו וטו, חבויה גם התנגדות נקודתית לתוספות התקציב שאושרה לכיפת ברזל ושאר מערכות ההגנה נגד טילים של ישראל. "הממשל מתנגד לתוספת של 455 מיליון דולר מעבר לבקשת התקציב למערכת ההגנה נגד טילים של ישראל ולתכניות הפיתוח המשותפות", נכתב במסמך הרשמי של הממשל הדוחה את הצעת התקציב.עד היום הנשיא אובמה ניסה ליצור דימוי, שהוא מעניק לישראל את כל הדרוש לה בתחום הסיוע הביטחוני, בייחוד החומרי; אובמה התגאה בפומבי פעם אחר פעם בהשתתפות הממשל במימון ובפיתוח 'כיפת ברזל'. נאמר, שהוא מעוניין לכלול במורשת הנשיאותית שלו את נושא התמיכה הבטחונית הנדיבה שלו. כך שאם הנשיא פתאום רוצה לפגוע גם במערכת ההגנה נגד טילים של ישראל, זה ויתור דרמטי על סעיף חשוב ב"מורשת".
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אמנון לוי רוצה שתחשבו שהחרדיות הן שפחות דאעש
- השמחה של אמילי מוגרבי: ימנים, יצרתם מפלצת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם אם ההתנגדות לתקציב פיתוח ההגנה נגד טילים מתבצעת במסגרת העימותים הבלתי פוסקים בין הקונגרס לבית הלבן, עצם הפוליטיזציה של יסוד כל כך מרכזי באסטרטגיה ההגנתית של ישראל מלמדת שהנשיא יוצא מהארון בעוינותו לישראל. אגב, גם מנהיג פוליטי בכיר שאינו מזוהה עם הליכוד וימינה ממנו, פסק לאחרונה בפגישות סגורות, שכלל לא ברור גם עכשיו – חצי שנה לפני תום כהונת אובמה, אם הנשיא איננו למעשה עוין לישראל.
יש שני הקשרים שבהם צריך להבין את הצעד המדאיג. האחד, המשא ומתן עם הממשל על הסיוע הבטחוני לעשור הבא; השני, התנהלותן של ארצות הברית וישראל כבעלות ברית במלחמה נגד הטרור ונגד האיום האיראני.
במקרה הטוב, ההתנגדות לסעיף ההגנה נגד טילים הוא חלק ממיקוח על הסיוע שנועד לפצות על הסכם הגרעין. במקרה הגרוע זהו גילוי בוטה של הפניית עורף לישראל. רבים התריעו כי לקראת סוף כהונתו יחשוף אובמה את כל קלפי האנטי-ישראליות שלו. גם בנושא הפלסטיני ועכשיו – גם בנושא שלכאורה אינו פוליטי: הגנה על האזרחים.
אבל אפשר לשאול, האם מעשי הטבח האחרונים – ובייחוד הטבח ההמוני באורלנדו שבפלורידה – אינם בגדר של גורם מחולל מהפך. Game changer. למי שעוקב אחר התנהלותו של הנשיא מאז הטבח ברור, שהוא מעדיף לכסות על האמת, לבלבל עובדות ולערבב את כל האלמנטים על מנת להתחמק מהתמודדות חזיתית במערכה נגד הטרור האיסלאמיסטי בהנהגת דאעש. במקום להתייצב במערכה הוא מתווכח עם דונלד טראמפ.
תמונת עולמו לא כוללת את הג'יהאד האיסלאמיסטי כאויב של המערב ושל ארצות הברית. למה הדבר דומה? בתקופת הנשיא רייגן האשימו אותו, שהוא מסרב להכיר במחלת האיידס כאיום בריאותי כולל על החברה האמריקנית ושאר האוכלוסייה בעולם. המערכה נגדו בנושא הזה הייתה כוללת, ואי אפשר היה לצפות מקהילת הלהט"ב שתבוא ותדרוש דרישה קמעונאית: טוב, אז לפחות תיתן תקציב לאבטחת המועדונים שלנו.
ישראל משולה בנושא הזה לקהילת הלהט"ב. לא רוצים סעיפי סיוע מינוריים; ישראל דורשת שינוי מדיניות, החלפת דיסקט.
ראש הממשלה התריע בנאומו בקונגרס במארס 2015 נגד הסכנה הכפולה המאיימת על ארצות הברית והמערב – איראן ודאעש. במאמרו שלשום קבע עורך החוץ של הניו יורק טיימס רוג'ר כהן, כי מדיניותו הכושלת של אובמה בסוריה היא שורש הרע, שהניב גם את פרי הביאושים של הטבח באורלנדו. "הנשיא אובמה תיאר את הירי כ'פעולת טרור ואקט של שנאה'", כתב כהן. "הוא הבהיר את התנגדותו לחוקי הזכות לשאת נשק.
הוא קרא לסולידריות. הוא לא אמר כלום על דאעש ואיך המדינה האיסלאמית מחזיקה בטריטוריה רחבה בסוריה ובעיראק, וכיצד המצב הזה מחזק את עוצמת המשיכה האידיאולוגית של הארגון, שמתפשטת באמצעות האינטרנט.
"הוא גם אמר זאת: 'גם לא לעשות כלום – פעולה של אי-עשייה – זו החלטה'. כן. פעולה מודעת של אי-עשייה בסוריה משך יותר מחמש שנות המלחמה גרמה לכך, שלדאעש יש היום בסיס טריטוריאלי נרחב בארץ (סוריה), אפשרה למשבר הפליטים העצום באירופה להתפרץ, היא יצרה השלמה עם טבח ועקירה בממדים הרסניים, ואי העשייה חתרה תחת המלה של אמריקה בעולם, היא העניקה מגרש פתוח לולדימיר פוטין ותעלוליו. כל זה מסתכם בכשלון הגדול ביותר של מדיניות החוץ האמריקנית בימי הנשיא אובמה. העולם הפך למסוכן בהרבה".
כן, יש משמעות לסירוב להכיר בדיאגנוזה של הבעיה הג'יהאדיסטית. יש משמעות להעדפת האינטרס של מעצמה איסלאמיסטית כמו איראן על פני האינטרס הבטחוני של מדינה ידידותית כמו ישראל. וכל זה צריך לעורר את המטכ"ל והצמרת הבטחונית למחשבה מעמיקה ומחודשת על משמעות האיום האיראני. מה הם לומדים שם בטהרן מהדרך שבה ארצות הברית מתנהלת מול דאעש? מה הם לומדים מהתרחקותה של ארצות הברית מישראל? מה הם לומדים מנכונותם של מנהיגי האופוזיציה בישראל להפיל את התיק הזה על ראש הממשלה נתניהו?
אקו"ם