שקד לא מבינה שעם החרדים זה רק "קח וקח"
כששרת המשפטים מודיעה כי מינוי הדיינים ייעשה "בהסכמה עם ש"ס" היא מניפה דגל לבן ונותנת יד להמשך ההשחתה בשירותי הדת. ש"ס הכריזה על משבר חמור בגלל רמי סדן, בעוד הבית היהודי לא הכריזה אף לא על זנב משברון בנושא שאמור להיות נושא דגל שלה
אם תשאלו את שרת המשפטים איילת שקד "מה היא עשתה בשביל דת ומדינה" היא בוודאי תציין בגאווה כי מינתה 22 דיינים חדשים לבתי הדין הרבני בתוכם 8 המשתייכים למגזר הדתי הלאומי – זה שמכוחו היא פועלת ואת האלקטורט שלו היא מבקשת. העובדות אולי נכונות אך המצג – מצג שווא הוא. גם מינויים אלה היו חייבים לקבל תעודת הכשר מצד החרדים, השליטים האמתיים בכל הקשור לענייני הדת בישראל שעל פיהם יישק דבר.למעשה, "הבית היהודי" כשל לאורך כל הדרך ביצירת אותה רפורמה בכל הקשור לשירותי הדת במדינה, רפורמה שעליה הכריזו ראשיו בגאווה בתחילת הקדנציה הקודמת. גם אז גם היום, הם נותנים את ידם לכניעה מבישה שעלולה להימשך גם השבוע עת תתכנס הוועדה לבחירת דיינים כדי לאשר מינויים נוספים. שקד לא היססה להכריז השבוע כי כל המינויים יהיו בהסכמת ש"ס.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- בשתי מילים קוטלר הוכיחה למתנחלים מי שולט
- בואו נחשמל אישה: הפרסומת שחצתה את הגבול
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הבה נחזור לימי המשא ומתן הקואליציוני האחרון אחרי הבחירות. "הבית היהודי" שנוא נפשו של נתניהו היה האחרון להצטרף לממשלה. אחת הסיבות הייתה שראשיו נוכחו לדעת כי נתניהו התחייב על מכירת כל ענייני הדת במדינה לידי החרדים, החל במשרד הדתות וכלה בבתי הדין הרבניים השייכים מנהלתית למשרד המשפטים.
היה זה משבר מעושה. ברגע שהוצע למפלגה לקבל את תיק המשפטים, ניסו נציגי הליכוד לעקרו מכמה מתכניו המרכזיים כמו ראשות וועדת השרים לחקיקה, החברות האוטומטית בקבינט וראשות הוועדה למינוי דיינים. בנט ושקד נלחמו כאריות והניסיון לא צלח פרט לנושא אחד שבו שקד וויתרה: ראשות הוועדה לבחירת דיינים שהועברה לשר של הליכוד, יובל שטייניץ. זאת, כמובן, בלחץ החרדים שחגגו את ניצחונם הגדול. זה היה די ברור, נושאי דת מדינה לא מעניינים את ראשי המפלגה שהיא זו שאמורה לשאת את דגלם. את בנט ושקד מעניינים ענייני דת ומדינה כשלג דאשתקד, ודאי לא ברמה של מתמטיקה 5 יחידות (דבר נכון וראוי) או פסאודו-תדרוך צבאי לשרי הקבינט.
הליכוד יהיה זה שייתן את הדין לפני בית המשפט של ההיסטוריה היהודית על הפקרת ענייני הדת בידיה של ש"ס, שניהלה אותם ברמת השחתה המוכרת היטב למערכות החוק והמשפט אבל "הבית היהודי" יישב לצדו כנאשם נוסף.
רק לאחרונה פורסמו החשדות בדבר "הצלחתם המרשימה והמהירה" של אברכים מקורבים לצלחת בבחינות לקבלת הסמכה לרבנות ולדיינות, בחינות קשות, שכדי להצליח בהן יש להשקיע שנות לימוד מרובות. במשך שנים הוצנחו אל מערכות הדת מקורבים ומלחכי פנכה, אנשים שאינם יודעים מאיזה צד מחזיקים את הגמרא מונו לתפקידי רבנות ובבתי הדין הרבניים הוסיפה לשרור חשכת ימי הביניים.
יעידו על כך אותן נשים וגם אותם גברים, העומדים חסרי אונים מול דיינים שלא למדו כי ל"שולחן ערוך" יש גם חלק חמישי, הומני, מתחשב ומסביר פנים. האם העובדה שיותר ויותר חלקים בציבור בישראל מואסים בממסד הדתי ומחפשים אלטרנטיבות לחיי זוגיות משותפים, למערכת כשרות אחרת, ידידותית למשתמש, למימוש רגשותיהם הדתיים בבתי תפילה חלופיים ואפילו לקבורה לאחר המוות, אמורה להדליק אור אדום למישהו שם בצמרת "הבית היהודי"?
אני נמנה עם אלה הסבורים שטוב עושה בנט כאשר הוא מבקש לתת למפלגה את חזותה הכלל-ישראלית. נכון הוא שעליה לצאת מכלל ההגדרה של "משגיח הכשרות" ולהפוך למנהיג מדינה. הבעיה מתחילה כאשר מנהיג המדינה מפקיר חלק ממערכות שלטונו ומפקידם בידי ה"קוזה נוסטרה" המקומית.
כאשר ניתנה ל"בית היהודי" הזדמנות לתקן את המצב המדורדר, הוא מעל בתפקידו. כאשר שרת המשפטים מודיעה כי המינויים ייעשו "בהסכמה עם ש"ס" היא, במו ידיה, מניפה דגל לבן ונותנת יד להמשך ההשחתה ולהנצחת הניתוק שחלק גדול בציבור הישראלי חש כל אימת שהוא בא במגע עם עניין דתי כלשהו. במקום למנות דיינים נאורים, כאלה שלמשל, שירתו בצה"ל, האמונים על משנת הציונות הדתית הלאומית ונושאים בגאון את תפיסתה ההלכתית והמשפטית, מוצאים מיני מועמדי פשרה, העיקר שש"ס תהיה מרוצה.
מילא הליכוד, הוא זקוק לש"ס לשרידותו הקואליציונית. אבל איזה תירוץ יש ל"בית היהודי"? ש"ס הכריזה על משבר חמור בגלל פרשה אידיוטית כמו רמי סדן. "הפרימדונה הנעלבת" זעקה "גזענות!" והשביתה את הצבעותיה בכנסת. לא בשל חילולי שבת ברשויות המקומיות שאינן אוכפות את חוק שעות עבודה ומנוחה (ולמה שתעשה זאת, תיק הפנים בידה?) לא בשל השחיתויות בבחינות להסמכה ברבנות הראשית (ולמה שתעשה זאת, תיק הדתות בידה?) לא בשל השיטות הסיציליאניות של מערכת הכשרות המשפחתית "בית יוסף" (שבגינן עומד לדין אחד מראשי רבניה). גם לא בשל הפערים החברתיים, "השקופים" שעלים ניהלה קמפיין בחירות שלם. חלילה. על כל אלה לא הכריזה כי "תלחם עד הסוף". רק על רמי סדן.
והבית היהודי"? מילא לא "מאבק עד הסוף" אבל מה עם זנב משברון? איזו הפגנת שרירים קטנה בנושא שהיה אמור להיות אחד מדגליה המרכזיים? כלום?
תאמר השרה שקד כי כדי להגיע להישגים יש להתפשר במשחק הפוליטי של "תן וקח". שקד היא אמנם פוליטיקאית מוכשרת שעתידה הגדול עוד לפניה, אבל הגיע הזמן שתדע שאצל המפלגות החרדיות, במיוחד עם ש"ס, אין דבר כזה. שם זה רק "קח וקח".
אקו"ם