עוד לא סיים לרצוח את רבין וכבר קונה צוללות
אם נתניהו לא ראוי לאמון בשיקוליו האסטרטגיים, היינו צריכים לבחור את לפיד או את בוז'י. מה שיש לנו בימים אלה זוהי לוחמה פסיכולוגית פוליטית שמבוססת על התגובות ההיסטריות שנוצרות בעקבות ההתמקדות בנתניהו או מי מאנשיו
כריזמה מעוררת תגובות היסטריות. למשל, ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד לא גמר לרצוח את יצחק רבין – זוכרים? – זה היה רק לפני שבוע, שבוע וחצי – וכבר הוא מעז לקנות צוללות. עוד מעט נגלה גם את המנהרות. לכאורה, בחצי השנה האחרונה אנו אפופים במשברים בטחוניים. וזאת למרות שמצב הביטחון הוא טוב ויציב. אבל יש מי שמעוניין ליצור אוירה היסטרית של משבר, וזה כל פעם עובד: רק לפני חצי שנה המדינה היתה על סף התמוטטות עצבים בגלל שהתברר שחסר לקבינט הבטחוני מזכיר צבאי. כעבור חודשיים, אהוד ברק האשים את נתניהו שבמעשיו גרם לנזק בטחוני חמור ביותר. כל דרישה לבירור, אפילו חשאי, עלו בתוהו.נתניהו על סערת הצוללות: "השיקול היחיד - ביטחוני" (לע"מ)
סיפור הצוללות מצליח באופן קבוע להוציא מהתקשורת את אותה תגובה מעוררת חשד. לפני פחות משנתיים הואשם אהוד ברק עצמו באותו חשד לפשע: "חרושת השמועות שנקשרה לשמו של ברק מתייחסת בעיקר לשתי עסקאות ענק שהוא היה מעורב בהן כשר הביטחון", כתב גידי ויץ בעתון מסוים (7.1.15) במסגרת ראיון עם ברק: "רכישת צוללת מהגרמנים במיליארד דולר, וקניית 30 מטוסים מאיטליה... ברק מאשר שתמך ברכישת הצוללת השישית בניגוד לעמדת הצבא, אך לטענתו 'מגעים בין המועצה לביטחון לאומי לגרמנים, שיצרו הזדמנות נדירה לקבל את הצוללת בתנאים שלא יחזרו על עצמם' הם שהולידו את העיסקה". האם זה לא נשמע בדיוק אותו דבר כמו הרכש היום? "הוא גם כופר בטענת אולמרט שגיסו עו"ד דורון כהן שימש כפרונט-מן שלו לעסקות אפלוליות". האם זה לא נשמע בדיוק כמו אותה ישיבת תסריט? כאילו המפיק של הסידרה שואל את התסריטאי: מה בקשר לעורך הדין? צריך גם עורך דין.
נתניהו בביקור בצוללת אח''י רהב. אפופים במשברים בטחוניים למרות שמצב הביטחון הוא טוב ויציב.
צילום: הרצי שפירא
בסוף השבוע הצטרף גם ברק לאחוזי ההיסטריה נגד הצוללות. בוגי יעלון כשר ביטחון בתחילת השנה, לפני שנפגע מהיריה של אלאור אזריה, אמר בטקס קבלת צוללת חדשה: "הצטרפותה של הצוללת החדשה אח"י רהב לזרוע הים ולמערך הכוחות המבצעי שלו, מהווה נדבך נוסף בעוצמתנו. אח"י רהב ואחותה תנין לצד שלוש הצוללות הנוספות יאפשרו לזרוע הים להמשיך ולפעול בשילוב כוחות עם שאר יחידות ומערכי צה"ל כדי לסכל כוונות הזדון של אויבינו לשבש את חיינו". כל הצוללות האלה, כמו שלוש הצוללות המדוברות, נבנו באותן מספנות של קרופ-תיסן בקיל – עם עזרה של שמרון או בלעדיו.
בוגי הצליח להחליף צד. כשהיה רמטכ"ל אופוזיציוני מול ראש ממשלה שנהנה מאיתרוג ומרוח תקשורתית גבית והגנה משפטית היקפית, הוא זולזל והותקף ודמותו קועקעה. "בגלל חוסר האפקטיביות של כל כוח אופוזיציוני בחברה הישראלית, ובגלל השתקתם של קולות יצוגיים חשובים, נוצר מצב שהצבא הוא הבלם היחיד של מדיניות חוץ וביטחון המונעת על ידי מניעים אישיים".
ממותקף למאותרג. בוגי הצליח להחליף צד.
צילום: גדעון מרקוביץ
פה אני מצטט מטור שכתבתי בסוף קיץ 2003, בעקבות ראיון שבו צמד המראיינים של ידיעות אחרונות, גידי ויץ ואמירה לם, תקפו את הרמטכ"ל יעלון על כך שהעז להכריז על ניצחון ישראל במלחמה נגד הטרור של האינתיפאדה השניה. איך הוא מעז. גם מעריב התנפל על הכרזת הניצחון שלו. כתבתי, שנוצר מצב "שהצבא וביחוד הרמטכ"ל נתפסים בתקשורת כגורם במשחק הפוליטי. עובדה שיש ניסיון לחסל ציבורית את הרמטכ"ל יעלון". עובדה שכעבור שנה וחצי הוא הודח.
היה זה ראובן פדהצור ז"ל שהסביר ב-2012 כי הצוללות דרושות לישראל לקראת הימים שבהם איראן תהיה מדינה גרעינית. אהוד ברק שרכש את הצוללת הנוספת התנגד בעבר בכלל לרכש צוללות. הוא תמיד בלט בהיעדר ראיית הנולד. מפקד חיל הים לשעבר האלוף שלמה אראל טען, שלישראל דרושות הרבה יותר צוללות מהמתוכנן.
הממסד הבטחוני טעה בהתנגדותו לגדר בגבול סיני. הוא טעה לגבי המנהרות. הוא טעה לגבי איראן. והשיפוט של ראש הממשלה כאחראי העליון לביטחון הלאומי הוא נכון. אם נתניהו לא ראוי לאמון בשיקוליו האסטרטגיים הרציניים ביותר, היינו צריכים לבחור את יאיר לפיד או את בוז'י הרצוג. מה שיש לנו בימים אלה זוהי לוחמה פסיכולוגית פוליטית שמבוססת על התגובות ההיסטריות שנוצרות בעקבות ההתמקדות בנתניהו או מי מאנשיו. הכל נעשה לפי החוק של סול אלינסקי לרדיקל המצוי: "בחר מטרה, הקפא אותה, מקד אותה באישיות מסוימת, וקטב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם