להיעלב מפרסומת טיפשית זה לא פמיניסטי

כמו הפרסומת של אסם יש עוד אינספור פרסומות מטופשות ונטולות חן שמשפילות ילדים, גברים, נשים, זקנים, אשכנזים, ספרדים וכל מה שזז בערך. ביום שבו נשים יסתכלו על פרסומת כזו וזה יזיז להן את השחלה השמאלית תדעו שהפמיניזם באמת עלה מדרגה

רחלי מלק-בודה | 21/6/2016 13:45
תגיות: פמיניזם, אסם
הו מאי גאד, שומו שמיים, ושמישהו יחזיק לי את הלסת: אישה מחושמלת בפרסומת. כמעט הפלתי את השלט מרוב תדהמה.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- השמאל מתפתה לסטוץ רחמים עם אהוד ברק
- בואו נחשמל אישה: הפרסומת שחצתה את הגבול
- שקד לא מבינה שעם החרדים זה רק "קח וקח"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כן כן, אני יודעת שעכשיו מצופה ממני להצטרף לאחוות הנשים המזדעקות כנגד הזוועה הטלוויזיונית הזאת, ולכן מצטערת לאכזב כבר בהתחלה: צפיתי בה, וניסיתי להתעצבן, אבל לא כל כך הצלחתי. מעבר לעובדה שהיא לא באמת עושה חשק לקנות את הרוטב שהיא באה לשווק, לא חשתי נעלבת כאישה. בדיוק כפי שהבעל שלי לא נעלב בשם הגברים כשראה את דץ מתרוצץ אחרי דצה בפרסומת למשביר ("אני פה רק כדי לסחוב"), או כשרן דנקר התהלך ערום ברחובות תל אביב בפרומו של ערוץ 10, או כשסנדי בר האכילה גבר איטלקי במזון לכלבים בפרסומת של קסטרו, ואפילו לא כשאישה דחפה גבר לתוך מיטה מתקפלת כדי שלא יפריע לה לשתות את הטסטר צ'ויס של הבוקר.
 
צילום מסך
''אם אנחנו הנשים נהיה מספיק חזקות בטוחות בעצמנו ובמגדר שלנו, שום פרסומת מטומטמת לא תוכל עלינו''. צילום מסך

עולם הפרסום מלא בסטראוטיפים, הן כלפי גברים והן כלפי נשים. לא חסרות היום פרסומות שמציגות את הגבר המודרני, הנרצע והנדכא, שהוא סוג של סמרטוט מהלך בידי אשתו. ובכל זאת אנחנו לא שומעות יותר מדי גברים שממהרים להתמרמר או להיעלב. למה? כי הם מספיק בטוחים בעצמם ובמגדר שלהם. אף פרסומת, בזויה וסרת טעם ככל שתהיה לא תגרום להם לפקפק ביכולותיהם או במקומם בעולם.

מדוע, אם כן, לנו הנשים זה כל כך מזיז? כל פרסומת מקפיצה אותנו, כל אמירה סמי-שובינסטית מערערת אותנו וגוררת אחריה ים של פולמוסים וטורים זועמים. יותר מדי נשים פמיניסטיות הפכו את ההתקרבנות לדרך חיים. העיסוק האובססיבי הזה, איך הוא בדיוק משרת את האג'נדה הפמיניסטית? הוא הרי רק מדגיש ומחזק את הסטריאוטיפ שאנחנו כל כך בורחות ממנו - האישה הבכיינית, הממורמרת, שנעלבת מכל דבר ומחפשת כל הזמן איך וממי להיפגע.

פלא הוא בעיני שזה מה שנחשב היום למודל הנשי הפמיניסטי הרצוי. ואם באה פתאום אישה שמכריזה "בי זה לא פוגע", או "לי זה לא מזיז", הפמיניסטיות לא יעריצו אותה על הביטחון העצמי שהיא מפגינה, אלא להפך, הן יגידו לה שהיא לא מבינה בפמיניזם וינסו להסביר לה למה היא אמורה להיעלב בשם כל הנשים באשר הן. כי אנחנו הבנות הרי חלשות, וצריכים להגן עלינו, ומה עם אפליה מתקנת וכל הג'אז הזה. הגישה הזאת היא הדבר הכי לא פמיניסטי שיש. זו צורת חשיבה שמחלישה נשים ורק מנציחה אותנו כישויות פגיעות ורגשניות שחייבים לגונן עליהן בכל דרך.

אני לא מתיימרת לומר שהפרסומת של אסם ראויה. היא לא. וכמוה יש עוד אינספור פרסומות מטופשות ונטולות חן שמשפילות ילדים, גברים, נשים, זקנים, אשכנזים, ספרדים וכל מה שזז בערך. אבל ביום שבו נשים יסתכלו על פרסומת כזו וזה יזיז להן את השחלה השמאלית תדעו שהפמיניזם באמת עלה מדרגה. שהוא כבר לא רעיון קוסמטי שאפשר לנפנף בו כדי להראות שאת אישה מתקדמת אלא זהות ודרך חיים. אם אנחנו הנשים נהיה מספיק חזקות ומספיק בטוחות בעצמנו ובמגדר שלנו, שום פרסומת מטומטמת לא תוכל עלינו.


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

רחלי מלק-בודה

כתבת בכירה ובעלת טור במקור ראשון

לכל הטורים של רחלי מלק-בודה

המומלצים

פייסבוק