הייאוש של השמאל הפך להיפראקטיביות דמגוגית
ככל שהטונים עולים והמילים יוצאות משליטה, דוגמת התבטאותו של דוברו של הרצוג, אנחנו מאבדים עניין בביקורת שנמתחת עלינו. אי אפשר להקשיב באמת למי שמטיח בציבור המתיישבים ביו"ש את כל רעות העולם. רוצים לדבר על העברות הכספים? תנמיכו את הלהבות
כשראיתי את ההתנצלות של עופר נוימן, דוברו של ח"כ יצחק הרצוג, על ביטויו נגד המתנחלים, נזכרתי במשפט המגחך של שייקה לוי במערכון הגשש החיוור: "ככה מבקשים סליחה?". לא הייתה כאן התנצלות ולא בקשת סליחה. נוימן הבין שהוא עלול לגרום נזק למפלגתו ולבוס שלו ועל כן חזר בו בנימוק שהדברים נכתבו מתוך סערת רגשות. סערת רגשות? "בונים בריכות על חשבון הדם של הילדים שנרצחים", "רוצחים שפלים. מקומכם בכלא!", "חלאות", "אלימים", "מופרעים", "מטורפים". 400 מילים של הסתה פרועה נכתבו בסערת רגשות אחת, ארוכה ומייסרת?לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- השמאל מתפתה לסטוץ רחמים עם אהוד ברק
- את ילדי תימן לא נשיב, לפחות נכיר בעוול
- להיעלב מפרסומת טיפשית זה לא פמיניסטי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחרונה האינטנסיביות של ההתבטאויות נגד הימין והמתנחלים מעוררת תחושה שמשהו נדפק במחנה השמאל.
צילום: דודי ועקנין
שנאת המתנחלים אינה דבר חדש. מנהיגי השמאל, אנשי הרוח שלהם, הפליאו לאורך השנים את נאצותיהם במתיישבים היהודים ביהודה ושומרון ובציבור הדתי לאומי. אין צורך לחזור ולהזכירם. כל הדימויים הדר שטרימרים הופיעו שם. מהבחינה הזו נוימן אינו קיצוני מהם. רק שלאחרונה האינטנסיביות מעוררת תחושה שמשהו נדפק במחנה השמאל. שמישהו איבד את הבלמים. הנואשות הפוליטית שלהם פינתה מקום להיפראקטיביות דמגוגית. הכול רע ונורא, מושחת ומסואב.
מנהיגות הימין נצבעת בצבעים פשיסטים עזים. ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, כולם מואשמים בהרס הדמוקרטיה, בהרס התרבות, בסתימת פיות, בקלריקליזם, בהרס החינוך בהרס הצבא וכמובן בהרס המדינה. כל מהלך שלטוני מוגדר כאיום על הצביון הליברלי, מסוכן, אפל.
אני מבין את התסכול של השמאל וביניהם גם של חבריי על כך שתוצאות הבחירות מאכזבות פעם אחר פעם. אבל הניסיון לייצר בישראל פוטש ציבורי באמצעות המאסת החיים על התושבים, תיפגע בעיקר בהם. ככל שהטונים עולים והמילים יוצאות משליטה, הקשב יורד והסקרנות מאבדת עניין. שיגרת היום יום הרבה יותר מתונה ונינוחה מכפי שהיא מופיעה בהצהרות הפומביות, בטרמינולוגיה העסקנית, מנהיגותית וברשתות. השיח המוקצן לא יאפשר לשמאל לקיים דיון ענייני גם בסוגיות שייתכן והוא צודק בהן.
השמאל גורר את הימין ליצירת דיכוטומיה שמבטלת מראש כל טיעון. אי אפשר באמת להקשיב למי שמטיח בציבור המתיישבים ביו"ש את רעות העולם, בעיקר כשמדובר באוכלוסייה איכותית, מתנדבת, תורמת וציונית שנמצאת בחזית הקרב הפנימי והחיצוני. אי אפשר להתייחס ברצינות למי שרואה ציה וצלמוות בכל מה שהממשלה עושה, או לאלו שמתעלמים מהצלחותיו של נתניהו בתחומי הכלכלה ומעדיפים להתרכז בעלויות הגלידה שלו ובהוצאות הלינה שלו. זה חשוב, זה הכרחי, אבל כשמאבדים פרופורציה ומחליפים את העיקר בטפל הכל הופך לתפל.
חבריי בשמאל, אם רוצים לקיים דיון בסוגיות כמו החלטת ממשלה על העברת 82 מיליון שקלים להתיישבות היהודית ביו"ש תגיעו בידיים נקיות ובראש פתוח. אם הביקורת תמשיך להישמע אוטומטית אז הדחיה שלהם תהיה מיידית. אם השיח יהיה מכבד, מבין ולא מתלהם יש סיכוי שנצליח לייצר מציאות טובה יותר.
הכותב הינו ראש מועצת אפרת
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם