אסור שהשמאל ישאיר את פרשת ילדי תימן לביבי
באמצעות הצבת פרשת ילדי תימן על סדר היום המפלגתי של מפלגת 'העבודה', יכולה זו, לשם שינוי, להציב אלטרנטיבה לממסד ולהתחיל בפעולה מאחדת - ביצירת אתוס משותף. ויפה שעה אחת קודם, לפני שנתניהו יאשים את "השמאל" בחטיפת הילדים
השבוע צוין יום הזיכרון והמודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. אמנם זה עדיין לא יום זיכרון ממלכתי, אבל השנה הוא צוין גם בכנסת, וקיבל הד תקשורתי רחב, כאשר המסר ברור וחד משמעי – יש להסיר באופן מיידי את החיסיון שהמדינה הטילה על ממצאי ועדת החקירה הממלכתית בפרשה עד לאחר מותם של כל המעורבים. מעבר להיותה של הפרשה פצע מדמם בחברה הישראלית, ומעבר לעובדה שחטיפת תינוקות היא לא רק מעשה לא מוסרי אלא פשע בחוק הישראלי והבינלאומי, הפרשה הזו מהווה כתם עצום על הממלכתיות הישראלית ואף מטילה ספקות כבדים באתוס הישראלי המשותף. הכרה בעוול היא צעד הכרחי לצורך תיקון הממלכתיות וכינון מחדש של האתוס.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הייאוש של השמאל הפך להיפראקטיביות דמגוגית
- הבדלנים טועים: פרישה תחמיר את מצבה של בריטניה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחרונה ראינו סדקים משמעותיים בקונצנזוס הישראלי: גילויי שמחה על פיגוע שהתרחש בתל אביב – "בירת השמאלנים", והזדהות ציבורית עם חייל שירה במחבל מנוטרל. התופעות המטרידות הללו הן במידה מסוימת קריאת תיגר על הקונצנזוס, ובמידה רבה קריאת אזהרה והשכמה. הן מצביעות על כך שהשסעים בחברה הישראלית מגיעים לשיא והם עמוקים כל כך שלעתים נדמה שאנו על סף מלחמת אחים. ועלינו לבחון מחדש את הקונצנזוס שלנו, ומהר.
ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן. ''הכרה בעוול היא צעד הכרחי לצורך תיקון הממלכתיות וכינון מחדש של האתוס''.
צילום: מירי צחי
נהוג לחשוב שההקצנה והשנאה היא תופעה חדשה, שמקבלת גיבוי מהשלטונות. אך למעשה היא נוצרה בשחר ימיה של המדינה - על ידי השלטונות. המדיניות הפטרונית והסוציאליזם למקורבים של מפא"י, ויצירת האתוס הישראלי המדיר הן שיצרו את השסעים הקיימים.
העיסוק המבורך בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן מהווה גם דרישה לבחינה מחדש של הממלכתיות הישראלית ושל האתוס הישראלי הצר בדמות הגבר-אשכנזי-קיבוצניק-חילוני שתפיסת כור ההיתוך המפא"יניקית האדירה. בחינה מחדש היא הכרחית לצורך עדכון ותיקון האתוס לרחב יותר, שמכליל בתוכו את מגוון הזהויות והתרבויות שתפיסת כור ההיתוך הדירה. רק מתוך העיסוק בפרשה תגיע ההכרה בעוולות שעשתה ועושה מדינת ישראל לאזרחיה אז והיום, הכרה שמתוכה תוכל לצמוח סליחה, הכרה שהיא הכרחית לצורך בניית אמון וביסוס סולידריות, הכרה שתאחד ותתקן את ההסתרה המפלגת. זהו צעד ראשון בתיקון העוול ומתוך כך בכינון אתוס לאומי רחב.
וזו ההזדמנות של מפלגת העבודה. זו ההזדמנות להתחיל ולתקן את העוולות של מפא"י, ובכך להשתחרר מהדימוי שלה כממשיכת מפא"י ההיסטורית, דימוי שמתוחזק על-ידי מיני עשבים שוטים וגרבוזים תורנים. באמצעות הצבת הפרשה על סדר היום המפלגתי, תוך פעילות עקבית להסרת החיסיון על הפרשה, יכולה מפלגת העבודה להוות, לשם שינוי, אלטרנטיבה לממסד ולהתחיל בפעולה מאחדת - ביצירת אתוס משותף אל מול הפילוג שביבי מטפח (ומוטב מוקדם – לפני שהוא יאשים את "השמאל" בחטיפת הילדים). דרושה התגייסות מלאה של כל מפלגת העבודה, ולא רק של הח"כים והח"כיות ממוצא מזרחי, לצורך כך. אם מפלגת העבודה שואפת לחזור ולהנהיג את המדינה מתישהו, עליה קודם כל לפעול להכרה בפרשה.
השבוע הגיעה לכנסת גם צעדת השוויון בקריאה לשוויון הזדמנויות בין הרשויות המקומיות החזקות לחלשות וביטול שיטת המטצ'ינג המרחיבה פערים. צעדה מרשימה שהחלה בירוחם ועברה ברשויות יהודיות ובדואיות בדרום, ואליה התגייסו חברי וחברות כנסת מכל המפלגות, מכל הדתות ומכל העדות. המגוון, הסולידריות ושיתוף הפעולה מעורר תקווה שאולי מתחיל להתהוות פה אתוס משותף. צעד קריטי כדי לקדם אותו הוא התגייסות דומה לקידום חשיפת האמת על ילדי תימן, מזרח ובלקן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם