מקהלת ה'סכנה לדמוקרטיה' - סכנה מוחשית לדמוקרטיה
אותם האנשים שצועקים געוואלד בעקבות הצעת החוק של ח"כ קיש לפיה תוגבל זכות העתירה לבג"ץ לח"כים, הם אלה שמנסים להפקיע מידי נבחרי הציבור של אזרחי ישראל את הכוח להחליט החלטות בזירה הדמוקרטית. הם אולי מעטים, אבל קולניים – ואין לזלזל בכוחם
הצעת תיקון לחוק יסוד: הכנסת שמוגשת בימים אלו על ידי ח"כ יואב קיש מהליכוד מנסה להגביל את זכות העתירה של חברי כנסת לבג"צ נגד החלטות של הכנסת. הצעת החוק הזו בעיצומה של סערת "סכנה לדמוקרטיה" שהמומנטום שלה קצת הושתק על ידי הדרמה בבריטניה, אבל היא תשוב ותתחדש בוודאי כשההצעה תעלה על שולחנה של ועדת הכנסת בקרוב.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- יעלון לא בשל להנהגה, ברק רק רוצה תשומת לב
- מסמך הח"כים: גם להם מגיעות זכויות
- קמרון נתן לעולם שיעור בדמוקרטיה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כן, "סכנה לדמוקרטיה". בניגוד למשל, לקטין שמורחק מבית הוריו בצו מנהלי של אלוף פיקוד העורף. זה בסדר.
הסכנה האמתית לדמוקרטיה ולהפרדת הרשויות בישראל הינה החונטה המשפטית. זוהי מערכת רבת כוח שחבריה נבחרים בהליכים לא דמוקרטיים, נטולי שקיפות ושחלקים ממנו בכלל ספק חוקיים (כמו "הקורס למיון שופטים").
החונטה המשפטית כוללת את הפרקליטות, את בתי המשפט ובג"צ, את מערך היועצים המשפטיים ובראשם תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבעייתי ועתיר ניגודי האינטרסים. לרשות שופטת זו במקרה הטוב יש מנגנוני בקרה וביקורת לא יעילים ובמקרה הרע אין בכלל מנגנונים כאלו, וכל נסיון להכפיף אותה לפיקוח כזה או אחר של הרשויות האחרות נצבע מיד כ"סכנה לדמוקרטיה" ופגיעה בעליונות שלטון החוק על ידי המחנה הפוליטי המזוהה עם חברי החונטה.
כלומר, לציבור, המיוצג בדמוקרטיה הייצוגית שלנו כרשות מחוקקת ורשות שופטת, אין שום דרך לבקר את המתרחש ברשות הזו. וכך נוצר מצב שבמקום שיש שלוש רשויות שוות בכוחן, המאזנות ובולמות אחת את רעותה יש למעשה רק רשות אחת ששולטת דה-פקטו במדינה: פוסלת חוקים של הרשות המחוקקת והופכת החלטות ופעולות של הרשות המבצעת, גם אם הן מייצגות את רצון רוב מהציבור כפי שהוא מתבטא בהרכב הכנסת והממשלה. לשופטים יש סמכות מוחלטת, ללא שמץ של אחריות. הרכב הבג"צ גם מתאפיין בדרך כלל (באורך פלא) בשוני מהותי מהרכבה של האוכלוסייה עליה הוא מושל באופן כמעט אבסולוטי.
העובדה שכל קשר בין הרשות השופטת לבין הציבור הישראלי ורצונותיו הוא מקרי בהחלט, לא מפריעה לאותו בית משפט להיות אקטיביסטי ולא מתנצל בהתערבות הבוטה שלו (ויש היאמרו אף פרועה), בהחלטות הרשויות שכן כפופות לציבור ומייצגות, לפחות חלקית, את רצונו.
עד כאן רקע. בחזרה להצעת החוק: תופעה נפוצה בשנים האחרונות ככל הנראה, לפי דברי הנשיא לשעבר גרוניס לפחות, היא העתירה המרובה של חברי כנסת לבג"צ נגד חוקים שהם לא מצליחים לעצור בכנסת.
כלומר: חבר הכנסת מפסיד בהליך דמוקרטי של חקיקה, ואז במקום לכבד את ההחלטה (הדמוקרטית, כן?) כופה את הרשות השופטת (הלא דמוקרטית) להתערב בתהליך. זה מעיד על בוז אדיר מצד הח"כים כלפי ההליך בבית הנבחרים, בוז אדיר כלפי רצון הציבור כפי שהוא מתבטא בדמוקרטיה ייצוגית וחוסר הבנה של חשיבות הפרדת הרשויות. אי אפשר להתייחס לכנסת כאל בית משפט מחוזי ולהפסד בהצבעה במליאה להפסד בתיק משפטי.
לא ראוי שח"כ "יערער" לבג"צ על החלטה של הכנסת בה הוא חבר, מה גם שבדרך כלל עתירות אלו משמשות יותר כבסיס להודעות לתקשורת, פטנט שכל יועץ תקשורת ודובר מתחיל יודעים. זה פשוט זילות.
אם יש החלטת ממשלה שיש לה הפוטנציאל לפגוע באוכלוסייה מסוימת או בעקרונות חוקתיים כאלה ואחרים, זכות העמידה בפני בית המשפט העליון בישראל היא כל כך רדודה ורחבה, תודה לאל, שבטוחני שיימצא מי שיעתרו בפני בג"צ להתערב. אין צורך בחברי כנסת רודפי פרסום שלשם מבזקון כזה או אחר ירמסו את ההליך הדמוקרטי התקין ואת ערכו של המונח "עתירה לבג"צ", ועוד ייקראו למי שמנסה לעצור את הביזיון הזה "אנטי דמוקרטי".
החוק הזה רחוק מלפתור את הבעיות העמוקות שיש לישראל בתחום היחסים בין הרשות השופטת לרשויות האחרות. על מנת באמת לטפל בבעיה האקוטית הזו דרושות רפורמות עמוקות ואמיצות: מפיצול תפקיד היועמ"ש ועד לשינוי שיטת בחירת השופטים. זהו חוק קטן שמטפל בבעיה קטנה, אבל יש לו נראות ציבורית, במיוחד אם רואים את התגובה הפבלובית של החשודים המידיים מהמחנה ה"נאור" ועוזריהם, שממהרים למסגר את ההצעה שוב כ"סכנה לדמוקרטיה".
אותם האנשים שצועקים געוואלד עכשיו, הם בדיוק אלה שמנסים להפקיע מידי נבחרי הציבור של אזרחי ישראל את הכוח להחליט החלטות בזירה הדמוקרטית. זו הטקטיקה הרגילה: לא זוכים בבחירות – הציבור מקצין, ניצני פשיזם. לא מצליחים להעביר חוקים בכנסת: רצים עם זה לבג"צ בניסיון לכפות עלינו את האג'נדה שלהם בדלת האחורית, אבל יותר בניסיון לעלות לשידור בגל"צ. הם אולי מעטים, אבל קולניים – ואין לזלזל בכוחם: עד כה הם הצליחו להרתיע בהצלחה את ראש הממשלה מלבצע כל צעד משמעותי בנושא ריסונה של הרשות השופטת בשנות שלטונו הרבות.
אקו"ם