נכנע ללחצים: לדרעי לא אכפת מתושבי דרום ת"א
האיש שמתיימר לייצג את תושבי השכונות, שהבטיח בכרזות ענק שאנחנו לא שקופים - הוא אותו האיש שמסרב בשיטתיות להיפגש עם נציגי דרום תל אביב, אותו האיש שבניגוד לקודמיו בתפקיד, נכנע ללחצים והעניק מעמד פליט למנהיג המסתננים
מוטסים עלי לא מעניין אותי כאדם. העובדה שקיבל מעמד צריכה להטריד רק את החברים שלו, אלה שלא בנו קריירה ולא נדחפו בזכותה לראש התור. לו אני מבקשת מקלט מדארפור, הייתי תוהה מה הניע אותו למתג את עצמו כמנהיג כל המסתננים כולם? מה המחיר שהדארפורים שילמו על הבחירה ״ההרואית״ הזאת של נער הפוסטר שלהם? והאם ייתכן שאלמלא מועתסם עלי, שחבר לאריתראים וחיבר את המאבקים לחזית אחת, הם היו נשארים קבוצה קטנה ונבדלת, פחות שנואה, ומקבלים את מעמד הפליטות שחלקם לפחות זכאים לו? מי יודע. אבל עכשיו הוא פליט והם עדיין בחולות.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- ההסכם עם טורקיה: שוק חלקי הגופות של חמאס נפתח
- לארדואן לא מגיע אפילו לא דולר אחד, אבל זו פשרה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אריה מכלוף דרעי. מעביר לנו מסר ש״הוא לומד את החומר״. אם זה הלימוד שלו, עדיף שיישאר בור
צילום: מירי צחי
מי שמעניין אותי באמת הוא אריה מכלוף דרעי. האיש שמתיימר לייצג את תושבי השכונות. האיש שהבטיח לנו בכרזות ענק שאנחנו לא שקופים. האיש שמסרב בשיטתיות להיפגש עם נציגי דרום תל אביב. האיש שבגלל עלבון אישי נעדר מישיבת ועדת הפנים של הכנסת שעסקה בייאושה של דרום תל אביב. האיש שנכנע ללחצים (בניגוד לקודמיו בתפקיד) והעניק מעמד פליט למנהיג המסתננים.
כי במקרה של מוטסים עלי לא חשובה השאלה אם הוא פליט או לא, זכאי למעמד או לא, ניצול מרצח עם או לא. מדובר באיש שהפך סמל למאבק של המסתננים נגד רשויות המדינה ונגד תושבי דרום תל אביב. הוא לועג לפעילי שכונות דרום תל אביב. הוא לועג לשרים ולחברי כנסת. הוא חובר לפעילי השמאל הרדיקלי. הוא מבקר את מדיניות הממשלה. הוא מטיף לנו מוסר יהודי. הוא מקבל משכורת מהאיחוד האירופי. הוא מאמין בסולידריות אפריקאית וב״ישראל היא חלק מאפריקה״. הוא מוקף מעריצים ויש מי שמממן לו לימודי משפטים. הלוואי על כל פליט. אריה דרעי מעביר לנו את המסר ש״הוא לומד את החומר״. אם זה הלימוד שלו, עדיף שיישאר בור.

פדריקה מוגריני. החזרת המהגרים לאפריקה יהיה המעשה ההומני ביותר.
צילום: איי.אף.פי
ואם מדברים על פליטות, עוד כמה מילים. שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אשת שמאל רדיקלי, אמרה לא מכבר שהחזרת המהגרים לאפריקה יהיה המעשה ההומני ביותר. זה אותו איחוד אירופי שמשלם לסודן כדי שתקים מחנות פליטים לעצירת סחף המהגרים לאירופה, ובמקביל מממן את הארגון לקידום פליטים אפריקאים בישראל, שהמנכ״ל שלו, הוא ולא אחר, קיבל בסוף השבוע שעבר מעמד של פליט. נפלאות דרכי ההון והכוח.
האם תושבי דרום תל אביב כועסים על המהלך הזה של שר הפנים? ודאי. האם הם איבדו אמון במערכות השלטון? מזמן. האם הם יוצאים לצעוק ברחובות? מידי פעם. כי לרוב אין טעם. אתה צועק כשיש מי שישמע אותך. והתחושה כרגע היא שאין אף אחד.
הרגש השלט היום בדרום תל אביב הוא ייאוש מהול בזעם. זה מתכון טוב לצרות כי הכול נפיץ מאוד. אם יש לי משהו להגיד לחבריי בעוטף תחנה מרכזית זה המשפט הבא: ותרו על הייאוש. בזעם יש תקווה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg