עונת המלפפונים: כך הפכתי למתנחלת אלימה
כשם שהעיתונות מפרסמת סקרים מונפצים על כמה מנדטים תשיג מפלגה של כחלון עם בוגי-גדעון-וגאולה יחד, או איך יודח השלטון אם רק יקרו כמה דברים שלא עומדים לקרות - כך מכוני הסקרים נשלחים לחרחר פינוי פיצוי, גם כשהנסיבות לגמרי לא תואמות את העיקרון המדיני שהוסבר בקצרה לטלפנית. קשה בקיץ
מעולם לא עניתי לסקר טלפוני. מספיק לי לזהות את קולה החושש אך הצמא- לבונוס של הטלפנית, כדי להתנצל בקור רוח ולסגור את השיחה. אולי הרעש של המאוורר העביר אותי על דעתי, ונמלאתי רחמים על הצעירה שהתקשרה ממכון המחקר שעל יד אוניברסיטת חיפה ושאלה אם יש בבית מישהו מעל גיל 18.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אסתי נטמנה וכולנו הפכנו לסגנים של אלוהים
- הבגידה של דאעש, בן הטיפוחים של טורקיה
- אחרי בריטניה: הגיע הזמן למשאל עם בישראל
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התרגשתי שאני כבר גדולה ולכן עניתי לה שמדברת כאן האמא, וכך נסחפתי אל שאלות הבסיס: נשואה גרושה רווקה? שניים שלושה ארבעה? מרוויחה מעל פחות או כמו הממוצע?
כשהגיעה לשאלת המיקום הגיאוגרפי שלנו ואמרתי: אפרת, חוקי המשחק השתנו. הטלפנית כחכחה: אולי אפרתה? כן, אמרתי לה, אפרתה. זה אותו דבר. ושמעתי אותה נדרכת: "זה ישוב שנמצא בשטחים?". כן, אנחנו בשטחים.
מוזיקת מתח תיאורטית נשמעה מעבר לקו, ומרגע זה כל סט השאלות הפושרות והצרכניות נגנז, ואת מקומו תפס סט שאלות דרמטיות:
"במידה והישוב שבו את גרה יסופח לרשות הפלסטינית, האם תבחרי להישאר לגור בישוב למרות שהוא לא בריבונות ישראלית? 1-זה אומר שלא תישארי ו-6 זה אומר שתישארי". לא הבנתי. בקשתי לשמוע שוב. ואז הבנתי. אבל לא ידעתי מה לומר. נתתי 4. הלאה.
"הישוב שבו את גרה נמצא בשטח שנוי במחלוקת. במידה ויעבור עכשיו בכנסת חוק פינוי-פיצוי, מה תהיה עמדתך: 1-אתפנה 6-אתנגד לחוק בכל תוקף". להגיד לה שיש עכשיו פגרה? להסביר לה שבכל הסדר קבע אפרת תישאר בשטח, מקסימום תספוג את כל האש כדי להגן על ירושלים? להדגים לה תוצרים של פינוי-פיצוי ישראלי שהתרחש בעשור האחרון? עזבי. למה לסבך אותה. היא צריכה את הבונוס. 5, עניתי. כמעט בכל תוקף.
"תודה רבה לך, הנה עוד שאלה" המשיכה הסקרנית: "במידה ויפונה הישוב שלך, עד כמה תתנגדי?"
- הישוב שלי?
- כן
- זה לא ממש ישוב, אנחנו מועצה מקומית
- בכל זאת...
- אנחנו עומדים להיות עיר יש כאן בנייה מטורפת
- כן אבל זה מה שאמרו לי לשאול
- טוב נו אז מה הטווח?
- של הטילים?
- לא נו הפינוי פיצוי
- אה כן. 1-אתפנה מרצון, 6-אתנגד בכוח
- 6. אני אתנגד בכוח.
לא האמנתי למשמע אוזני את פי. אני לא כזאת מתנגדת בכוח. מלחמות כבר לא קורות בחורף ואני בדרך כלל תשושה. נניח שמשהו יקרה פה אני לא יכולה לדמיין את עצמי נכנסת לשום מאבק – אבל בעצם גם אין מצב שיקרה פה משהו, אז למה אני צוללת במלכודת המיותרת הזאת, שמחדירה רעיונות מטופשים לראש ולחץ מוגזם לתודעה?
"תודה גבירתי גמרתי עם השאלות. רק כמה נתונים לסיום".
- בבקשה
- כמה חדרים יש לך בבית?
- שבעה חדרים. את חושבת שפלוגה אחת תספיק?
אם בתחילת השאלון הרגשתי מתנחלת בלאי כזאת, שסך הכול חיפשה חינוך טוב ואקלים נוח, אז בסוף המחקר כבר ראיתי בעיני רוחי כיצד אני קושרת את הילדים בגדר תיל לבניין המועצה.
מוטרדת ומבולבלת סגרתי את החלון שרוח הרי יהודה הנושבת דרכו מעיפה את הווילונות בעוצמה מסוכנת, וחשבתי שאולי הטלפון הזה היה בסך הכול שיחה של מזג האוויר. חם ביולי, חם ואין חידושים. הכנסת בפגרה, התקשורת משועממת, עסקנים פוליטיים מחפשים עניין וכנראה יש מי שרוצה לתת להם אותו.
כשם שהעיתונות מפרסמת סקרים מונפצים על כמה מנדטים תשיג מפלגה של כחלון עם בוגי-גדעון-וגאולה יחד, או איך יודח השלטון אם רק יקרו כמה דברים שלא עומדים לקרות - כך מכוני הסקרים נשלחים לחרחר פינוי פיצוי, גם כשהנסיבות לגמרי לא תואמות את העיקרון המדיני שהוסבר בקצרה לטלפנית. קשה בקיץ.
כשנשים משתעממות הן בוהות במקרר בדלת פתוחה. ילדים חסרי מעש נשלחים לקייטנות. אינטרסנטים פוליטיים מפוצצים סכומים על מכוני מחקר, ומכינים ממנו סלט לעונת המלפפונים.
אקו"ם