הצביעות של זנדברג: טובת הילד? רק בחופשת אבהות
טובת הילדים מעניינת את זנדברג וחברותיה כל עוד הדבר מיטיב עם האם במשא ומתן עם האב. אך אם טובת הילדים באה על חשבון "הקלף" שעד כה היה בידי האם, מוטב לדעתן לפגוע בילדים ולהתעלם מטובתם, ובלבד שהדבר ישרת את "טובת האם"
השבוע נדחתה ההצבעה על ביטול חזקת הגיל הרך ולעומת זאת, חוק חופשת אבהות עבר בהצלחה רבה. באופן אבסורדי, שני החוקים עוסקים באותו נושא מהותי: תפקידם ההורי של האבות, אך היחס אל שני החוקים היה שונה בתכלית.ח"כ תמר זנדברג, מיוזמות חוק חופשת אבהות, שעוסק בחופשת לידה לאבות, הסבירה בטוב טעם עד כמה חשוב הקשר של האב עם הילדים כבר בגיל ינקות ועד כמה הדברים מעצבים את עולמו של הילד ומשמעותיים עבורו. ח"כיות פמיניסטיות נוספות הצטרפו לזנדברג ותמכו בחוק בין השאר כיוון שהגברת מעורבות האבות בגידול הילדים עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם הפמיניסטית, אשר על פיה הורות אינה צריכה להיות מטלה נשית, אלא מטלה בה שני ההורים נוטלים חלק בצורה משותפת.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- התגובה לגל הטרור - מופת של חוסר אונים
- נטול פוזות: אלי ויזל, האיש שחי בין העולמות
- אשליית המענה הביטחוני: מה באנת יקרה אם ניסוג לקווי 67'?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מה מעניין את זנדברג וחברותיה - טובת הילדים או ''טובת האם''?
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אך באופן ציני, החוק הזה עוסק ב"זכות" האב להשתמש בשלושה ימי חופש ושלושה ימי מחלה מתוך מכסת ימי החופשה והמחלה שלו.
אולם כאשר השאלה שעומדת על הפרק היא ה"זכות" לגדל את הילדים לאחר הגירושין, עמדתן של אותן ח"כיות היא הפוכה. אף שכאמור מעורבות גבוהה של האבות בטיפול בילדים תיטיב עם קידומן של נשים, ח"כיות רבות שמתיימרות לייצג את אינטרס הנשים, מציגות התנגדות תקיפה לביטול חזקת הגיל הרך ולמתן אפשרות מלאה לאבות להיות שותפים מעורבים בגידול הילדים.
לדידן, מעמדו של האב בנוגע לטיפול בילדים לאחר הגירושין צריך להיות כפוף להסכמת האם, ומתוך כך התעקשותן על כך שהמשמורת צריכה להישאר בידי האם.
מה שמצער במיוחד הוא שהדאגה שהביעו זנדברג וחברותיה לטובת הילדים בהקשר של חופשת הלידה של האב, נעלמה כלא היתה כאשר מדובר בסוגיית המשמורת. עשרות מחקרים בעולם בדקו את מצבם של ילדים שהוריהם התגרשו, ומצאו שילדים שהיו במשמורת משותפת תפקדו טוב בהרבה מאלה שהמשמורת עליהם היתה רק בידי הורה אחד. שכיחות של ילדים שחוזרים להרטיב, ילדים עם דימוי עצמי נמוך, דיכאונות, ניסיונות התאבדות, מעורבות בפשע ותופעות קשות נוספות שכיחות הרבה יותר אצל ילדים שעיקר הטיפול בהם נעשה בידי הורה אחד מאשר אצל ילדים שהיו במשמורת משותפת.
מדוע אם כן, מתנגדות ח"כיות אלה לביטול חזקת הגיל הרך? התשובה היא שלטענתן ביטול חזקת הגיל הרך עלול להחליש את הנשים במו"מ של הגירושין ולכן חשוב להשאיר בידן את המשמורת, כקלף מיקוח במסגרת הליכי הגירושין. הילד לדידן הוא לא ילד או ילדה עצובים (או שמחים) שזקוקים לקשר מלא עם שני הוריהם, כפי שמצאו המחקרים שוב ושוב. הם קלף מיקוח.
כך שניתן לסכם בצורה עצובה, שטובת הילדים מעניינת את זנדברג וחברותיה כל עוד זה מיטיב עם האם במשא ומתן עם האב. אך אם טובת הילדים באה על חשבון "הקלף" שעד כה היה בידי האם, מוטב לדעת המתנגדות לביטול חזקת הגיל הרך, לפגוע בילדים ולהתעלם מטובתם, ובלבד שהדבר ישרת את "טובת האם".
ד"ר יואב מזא"ה הוא ראש מכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם