ראשי » חדשות » דעות

הוא זכאי: יונתן היילו חייב לקבל חנינה מהנשיא

הצעיר שהורשע בהריגת הגבר שאנס אותו, הגיש לאחרונה בקשת חנינה לראובן ריבלין. אם הייתה זו אישה יהודייה לבנה שנאנסה על ידי גבר, והרגה את התוקף שלה לפני שתקף שוב - היא לא הייתה נענשת

השבוע הוגשה לנשיא המדינה ראובן ריבלין בקשה לחנון את עונשו של יונתן היילו, אשר נאנס פעמיים על ידי ירון איילין, ולפני הפעם השלישית, באקט של הגנה עצמית, הצליח להתנגד, תקף את האנס והרג אותו. ב-2010 בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בלוד ברצח, ודן אותו ל-20 שנות מאסר. בחודש שעבר התקיים בבית המשפט העליון דיון בערעור על עונשו, שבו הוחלט להמיר את עבירת הרצח להריגה ולקצר את עונשו ל-12 שנים.

עוד כותרות ב-nrg:
- "תקפנו מטרות של צבא סוריה עקב זליגת ירי"
- עיראק: מספר ההרוגים בפיגוע עלה ל-200
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

תוצאת הערעור טובה יחסית, מכיוון שיונתן יושב בכלא כבר שש שנים ויש סבירות גבוהה שינוכה שליש מעונשו בגין התנהגות טובה. בעוד שנתיים, ככל הנראה, יוכל לצאת היילו לחופשי ולהתחיל את חייו מחדש. אבל התוצאה טובה רק באופן יחסי - בהשוואה לחוסר הצדק המשווע שנעשה בפרשה זו מתחילתה.

היילו נפל כמעט תחת כל קטגוריה אפשרית של דיכוי. הוא גם קורבן לעבירות מין, שכידוע, מערכת החוק אינה מטפלת בהן באופן מיטבי, בלשון המעטה. בנוסף, הוא נפל קורבן לעבירות מין שבוצעו על ידי גבר אחר, דבר שמעורר סטריאוטיפים מגדריים ולהט"בופוביים – הוא נתפס פחות כקורבן חסר ישע מאשר אישה, ומצד שני נתפס כפחות "גבר" כיוון שהוא נאנס על ידי גבר.

בנוסף, הוא בן העדה האתיופית, קהילה שסובלת מגזענות ממסדית ואלימות משטרתית ולא בכדי נותנת פחות אמון במערכת החוק. ייתכן כי אם אחד או יותר מהפרמטרים היה שונה, פסק הדין מלכתחילה לא היה כל כך חמור. אני מנחשת שאם הייתה זו אישה יהודייה לבנה שנאנסה על ידי גבר, והרגה את התוקף שלה לפני שתקף שוב, היא כלל לא הייתה נענשת והיה מובן מאליו שמדובר בהגנה עצמית.
 
כבר קרה כאן שאיש, שי דרומי שמו, שתואר "מלח הארץ" (תיאור שבוודאי לא היה נאמר על יונתן היילו, כיוצא אתיופיה שגדל בשכונת עוני בנתניה), ירה בעבריינים בני מיעוטים שפרצו לחווה שלו וזכה לחוק המגן עליו מפני הרשעה פלילית ולא נזקק לחנינה. בחוק הישראלי פריצה לרכוש נחשבת הגנה עצמית ולא עבירה, אבל פריצה לגוף ולנפש עדיין לא.

בית המשפט כבר הקל על נאשמים גם כשה"רכוש" היה אישה. ניר סומך, גם הוא "מלח הארץ" - מושבניק וקצין מג"ב, ירה בשכנו, בן טל, שהיה אובססיבי כלפי הזוג סומך, ואף נחשד שהוא מחזר אחרי אשתו. טיעוניו של סומך שכנעו את בית המשפט שמדובר היה בהגנה עצמית, וכן ב"קנטור מצטבר" עקב האובססיביות של טל, ולכן הוא הואשם בהריגה ולא ברצח.

לפני כארבעה חודשים בית המשפט העליון זיכה אותו מאשמת הריגה והוא שוחרר לביתו. במקרה זה, שלא כמו במקרה של יונתן היילו, בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי ולכן לא היה צורך בהגשת בקשת חנינה.

בית המשפט אינו מתיימר לעשות צדק, אלא לבחון את העובדות באופן אובייקטיבי. עובדתית, יונתן היילו הוכר כקורבן אונס, ועובדתית הוא גרם למותו של האנס שלו. אבל מערכת המשפט שכחה לקחת בחשבון עובדות נוספות, רחבות יותר, כמו ההשתקה החברתית של גברים נפגעי תקיפה מינית, הטיפול הלקוי בעבירות מין בכלל ויחס הממסד ליוצאי אתיופיה – עובדות שלהן הייתה השפעה מכרעת בענייניו למשל, עצם העובדה שלקח זמן עד שסיפר לחוקריו שהותקף מינית.
 

 
עובדה נוספת שנשכחה היא היותם של השופטים בני אדם בשר ודם, וככאלה, באופן אינהרנטי, הם לא יכולים להיות אובייקטיביים, והם חסרי אמפתיה לכל מי שאינו נתפס בעיניהם כ"אנחנו".

החלוקה הדיכוטומית של "אנחנו" ו"הם" גורמת לכך שאנשים מעדיפים ומזדהים יותר עם מי שבעיניהם נתפס כ"אנחנו". זו תופעה אנושית, ולכן רלוונטית גם לאנשי מקצוע כגון שופטים, מורות, מטפלים ורופאות. כך למשל, נמצא שמטפלים אשכנזים מאבחנים פחות טוב מטופלים מזרחים, וזו גם הסיבה לכך שכ-40 אחוז מהאסירים בכלא אופק, המיועד לבני נוער עד גיל 21, הם יוצאי אתיופיה, למרות שהם מהווים פחות משני אחוז מהאוכלוסייה.

אפשר להניח שלשופטי בית המשפט היה קל יותר להזדהות עם דרומי ועם סומך, מאשר עם יונתן היילו, שמהווה את ה"אחר" האולטימטיבי – צעיר, שחור, משכונת עוני, שהותקף מינית ע"י גבר. במובן זה, המערכת אינה רואה את הדבשת של עצמה, ובשל כך יש צורך בפנייה לסמכות שהיא חיצונית לבית המשפט, נשיא המדינה, בבקשה לתקן את העוול שירה המערכת בעיוורונה המושרש.

כולי תקווה שנשיא המדינה יחון את יונתן היילו, שריצה כבר שש שנות מאסר, ויאפשר לאיש שהגן על גופו ונשמתו לצאת לחירות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אור סרי

עוסקת במדיניות ציבורית, מגדר, הייטק, שוק העבודה, מוח וקוגניציה, עירוניות, יוגה, נערות בסיכון, בילויים, זוגיות וכלב – לא בהכרח לפי הסדר הזה.

לכל הטורים של אור סרי