הציבור מתמודד בגבורה עם הטרור, ההנהגה נכשלת
ישיבות הקבינט אל תוך הלילה, מדיניות הסגר בשטחים וההכרזה על בניית 42 יחידות דיור בקרית ארבע לא גרמו לטרוריסטים להרים את הידיים בהכנעה. הציבור רוצה הנהגה מנצחת, וככה לא מנצחים
חברי הקבינט, קטונתי.קטונתי כי אין לי מודיעין ואין לי את הכלים שיש לכם. קטונתי כי אין לי את המידע שיש לכם ואין לי את היועצים שלכם. אבל לא קטונתי מלהבין שנרצחו פה בשבוע החולף נערה בשנתה ואב לעשרה ילדים. לא קטונתי מלהבין ולחוות את ניסיונות הפיגוע היומיומיים בכבישי יהודה ושומרון, ולא קטונתי מלהבין שהתגובה הישראלית עד כה היא מגומגמת וחלשה.
עוד כותרות ב-nrg:
- חודשיים לפני הרצח: אמה של הלל גילמה אם שכולה
- לא רק הצל: אסף הראל, בוא תשמע מה לא לגיטימי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
''אבל לא קטונתי מלהבין שנרצחו פה בשבוע החולף נערה בשנתה ואב לעשרה ילדים''. נרצחי גל הטרור בקריית ארבע
צילום: AFP/דובר צה''ל/באדיבות המשפחה
השבוע ערך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקור מרשים וחשוב ביבשת אפריקה. הלעגנים והציניקנים היו עסוקים בעלות הנסיעה, אבל הרוח בציבור הייתה חיובית וחשיבות הביקור הייתה בעיני רבים ניכרת. בטקס ובמעמד המרגש בשדה התעופה באנטבה, ארבעים שנה אחרי המבצע ההירואי שנצרב בתודעה העולמית, נשא נתניהו נאום, שבו הצהיר כי "אנחנו צריכים לעמוד מול הטרור ברוח מבצע אנטבה".
הלוואי. הבעיה היא לא בכושר העמידה של העם, ראש הממשלה. הבעיה היא בכיוון שאליו מובילה ההנהגה, בחוסר האסרטיביות ובחוסר היצירתיות שמופעלות בתגובה הממשלתית.
''הבעיה היא בכיוון אליו מובילה ההנהגה''. ראש הממשלה נתניהו באוגנדה
צילום: קובי גדעון/לע''מ
במוצאי שבת התכנסה ישיבת קבינט מיוחדת בעקבות גל הפיגועים, עיני העם היו נשואות לירושלים, לשמוע אם מציון תצא בשורה. החלטות הקבינט לא הביאו איתן בשורה ונראה שגם האכיפה שלהן בשטח היא חלולה. מועד כינוס הקבינט, במוצאי שבת (מדוע בעצם לא כונס הקבינט ביום שישי? המחבלים שומרים שבת?) לא שידר מסר של דחיפות אלא של הססנות.
מדיניות הסגר על חברון והכתר על הכפר בני נעים, ממנו יצא המחבל שרצח את הלל אריאל, הופרה כבר ביום שלמחרת. לפתח הכפר הגיעה משאית ערבית והזיזה בנונשלנטיות את ערימת העפר שהניח צה"ל, ללא שום תגובה מצדנו.
מי שמחו וניסו לשנות את המצב הן נערות מקרית ארבע. הן יצאו להפגנה וחסמו בגופן את הכניסה הפרוצה. רק אז מומש הכתר, כי החיילים הגיעו לאבטח את הבנות הללו, שבאו להפגין על החיים שלהן. אגב, בזמן הלוויית הנערה, חגגו במופגן תושבי הכפר ובישראל - שתיקה. רצחו, חגגו, ואנחנו שתקנו והכלנו.
גם ההכרזה על בניית 42 יחידות דיור בקרית ארבע היא מגוחכת, שכן מדובר במכרז מאושר וממוחזר. שר הביטחון טען שהבנייה היא "מסר חשוב שכל פיגוע רק יחזק את ההתיישבות היהודית באזור", אך בפועל מדובר שוב באחיזת עיניים.
''בינתיים אין ביטחון וגם אין התיישבות, אבל יש הרבה היסוסים וגמגומים מירושלים''. בנייה בביתר עלית
צילום: AP
החלטה תמוהה נוספת היא קיזוז אותם כספים שמעבירה הרשות הפלשתינית לאסירים ולמשפחות המחבלים, מתוך הכספים שמעבירה ישראל לרשות. למה תמוהה? כי לא ברור איך עד עכשיו זה לא קרה, גל הטרור הרי לא התחיל אתמול. אתמול (ג') פורסם שכספי החודש האחרון הועברו במלואם לרשות הפלשתינית, למרות ההבטחות. מלשכת ראש הממשלה טוענים שזה ספין של התקשורת, יכול להיות, אבל בצירוף שאר המקרים הציבור פשוט מרגיש מרומה.
בינתיים אין ביטחון וגם אין התיישבות, אבל יש הרבה היסוסים וגמגומים מירושלים. בינתיים הכביש המתפתל בין קריית ארבע לירושלים סובל מטרור גובר של אבנים ובקבוקי תבערה, וכך גם כביש 443 לירושלים וכבישים נוספים בשומרון. הטרור לא מוריד ראש בפני אחיזת העיניים של הקבינט.
חברי הקבינט, העם הזה יודע להיות חזק. הוא יודע לעמוד כמו קיר בטון, יודע לתת גב ציבורי אפילו על בשרו ויודע לנשום עמוק בסבלנות כשצריך. אבל הוא חייב הנהגה שרוצה לנצח, וככה לא מנצחים. העם עומד מול הטרור ברוח של גבורה וחוסן, ברוח של מבצע אנטבה. עכשיו תורכם, תור ההנהגה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם