למה משרד הביטחון מתנגד להקמת שדה תעופה בנבטים?
משרד הביטחון הוא המתנגד היחיד להקמת שדה התעופה האזרחי בנבטים, שימנע עומס בלתי נסבל בנתב"ג. הגיע הזמן כי גם עמדותיו יובאו לדיון אמיתי ושקוף
מטה המאבק להקמת שדה התעופה האזרחי בנבטים רשם לפני שבוע הישג חשוב כשאילץ את צה"ל להסביר מדוע, למרות התמיכה האזרחית הרחבה, הוא מתנגד להקמת שדה התעופה בנגב. הוועדה לביקורת המדינה החליטה בשבוע שעבר, בסיומה של של ישיבה סוערת, לקיים בקרוב דיון חסוי בוועדת המשנה יחד עם נציגי חיל אוויר כדי לקבל מהם הסבר מפורט על מניעי ההתנגדות שלהם.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אסף הראל, בוא תשמע מה לא לגטימי
- מבקר המדינה מזניח את חושפי השחיתויות
- הציבור מתמודד עם הטרור בגבורה, ההנהגה כושלת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כפי שסופר בעבר, מדינת ישראל מחפשת כבר קרוב לעשרים שנה מקום ראוי להקמת שדה תעופה נוסף על נמל התעופה בן־גוריון, שמתקרב לקצה גבול הקיבולת שלו. שתי החלופות שנמצאות על השולחן הם עמק יזרעאל ונבטים שבנגב. בעוד שבצפון נרשמת התנגדות מצד רוב ראשי הרשויות באזור המיועד שם להקמת השדה, בנגב, כל ראשי הרשויות תומכים בהקמת שדה התעופה האזרחי בנבטים ורואים בו מנוף כלכלי, תעסוקתי ותיירותי. גם רוב משרדי הממשלה, כולל משרד התחבורה, תומכים בהקמת שדה התעופה בנבטים.
המתנגדים היחידים לאפשרות הדרומית הם אנשי משרד הביטחון. הבעיה היא, שהם אלו שעמדותיהם מתקבלות במדינת ישראל כמעט ללא דיון. אנשי המשרד אוחזים בידיהם חוות דעת של אנשי חיל האוויר שטוענים שאי אפשר להקים שדה תעופה אזרחי בנבטים, משום שהדבר עלול לפגוע בפעילותו של בסיס חיל האוויר שם.
במועצת הנגב לא מקבלים את התנגדות מערכת הביטחון כסוף פסוק. מטה מאבק משותף להם ולראשי הרשויות בצפון פועל כבר כמה חודשים לשינוי ההחלטה. לפני שבועיים ערך המטה המשותף עוד הפגנה בנושא בעמק יזרעאל בהשתתפות ראשי רשויות מהדרום ומהצפון. אנשי מטה המאבק דוחים את טענת חיל האוויר שאי אפשר לקיים שדה תעופה אזרחי וצבאי זה לצד זה, ומצביעים על שדות תעופה משולבים שפועלים בשלום במקומות אחרים בעולם. הם גם מפנים את תשומת הלב למפקדי חיל האוויר לשעבר כמו הרצל בודינגר, אליעזר שקדי ויעקב טרנר, שתומכים בחלופת נבטים.
בדיון שהתקיים לפני שבוע בוועדה לביקורת המדינה הזכיר שוקי ליס, חבר המועצה האזורית מגידו, שממשלת ישראל שינתה בתוך חמש שנים ארבע פעמים את החלטתה לגבי מיקום שדה התעופה החדש. ליס טען שהדבר מעיד על תהליך שגוי ובלתי סביר ומתח ביקורת על זכות הווטו בעניין שיש למערכת הביטחון. טל אל־על, סגן ראש עיריית באר־שבע, זעם על כך שאף שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) החוקית של נבטים יועדה לפעילות צבאית ואזרחית, אם לא יוקם שם שדה תעופה אזרחי, בפועל היא תשמש רק את צה"ל. "צה"ל ניכס לעצמו את כל 42 אלף הדונם באתר הזה, שהם כמו ארבע פעמים העיר רמת־גן", אמר אל־על. "זו תשתית אזרחית שפשוט נלקחה מידי האזרחים, ללא הסברים".
בין השורות, אפשר לשמוע במאבק תרעומת על השליטה הבלתי ניתנת לערעור של צה"ל בנכסים לאומיים אסטרטגיים בנגב. הצבא מחזיק כמחצית משטחי הנגב כשטחי אש. אף אחד אינו מערער על הצורך של צה"ל בשטחים נרחבים לאימונים, אבל אם יש אפשרות, אולי כמו במקרה של נבטים, להיענות הן לצרכים ביטחוניים הן לצרכים אזרחיים, ראוי לבחון זאת ולקיים על כך דיון, שקוף ככל שאפשר.
מי שמחפש הוכחה נוספת לרנסנס שעובר על עולם הפיוטים וניגוני התפילות יכול היה למצוא אותה ביום רביעי האחרון בספרייה הלאומית. הספרייה ועמותת סנונית השיקו שם את אתר הפיוט והתפילה הגדול והמקיף ביותר של העם היהודי. האתר החדש יכיל את כל תוכני האתר הוותיק והמוכר 'הזמנה לפיוט', שפועל כבר למעלה מעשור ותרם לא מעט להתחדשות הפיוט והפיכתו לגורם מרכזי בתרבות.
יאיר הראל, המייסד והעורך הראשי של האתר 'הזמנה לפיוט', רואה בהתחדשות עולם הפיוט תהליך משלים להתחדשות שמתרחשת בלימוד תוכני היהדות. אחרי העיסוק המחודש בטקסטים ובלימוד מקורות, אומר הראל, הצעד המתבקש הבא היה הפיוט שמביא אתו רגש, חוויה וטקסיות.
הראל מדווח על מיליון כניסות בשנה לאתר 'הזמנה לפיוט' ומספר על כניסת תוכני הפיוט גם למערכת החינוך. פסטיבל הפיוט הירושלמי שהוא מנהל מתקיים כבר תשע שנים ברציפות ובמקביל אליו נולדו פסטיבלים נוספים של פיוט בתל־אביב, בירוחם ובמקומות נוספים בארץ. ביטוי נוסף להתעוררות הזאת מוצא הראל בכמות האמנים שעוסקים כיום בפיוטים. זה כבר לא טרנד, הוא אומר. זה תהליך שממשיך ומעמיק בכל המערכות.
האתר החדש שנחנך השבוע עושה צעד נוסף, שמתבטא גם בהוספת המילה 'תפילה' לשמו. המטרה של האתר היא להרחיב את העיסוק בעולם הפיוט ולהנגיש לציבור הרחב את הסידור על כל תפילותיו ולא רק את הפיוטים והשירים. הראל משוכנע שהוספת המילה 'תפילה' לשם האתר לא תרחיק ממנו אנשים שאינם נוהגים להתפלל. התפילה מתרחשת לא רק בבית הכנסת, הוא מזכיר. אנשים כבר יודעים שלא שמים לך היום כיפה על הראש כשאתה מתחיל לדבר על תפילה.
מי שמחזק את דבריו של הראל הוא שי זרחי, מראשי המדרשה באורנים, המשמש רב של קהילת 'ניגון הלב' בעמק יזרעאל. זרחי, מעין אדמו"ר חילוני, נכח גם הוא השבוע בהשקת האתר החדש של הפיוט והתפלה. כבר 16 שנים שהוא מקיים עם קהילתו החילונית קבלת שבת ותפילות נוספות. זרחי תמך בהתלהבות בהוספת המילה 'תפילה' לשמו של אתר הפיוט החדש. דווקא אלו שלא רגילים להתפלל, הוא אומר, חשוב שיכירו את נוסח התפילה. הוא משתייך לאסכולה שמאמינה שמושגים כמו בית כנסת, תפילה ותורה אינם מושגים ששייכים לציבור מסוים. "אני מאמין שאדם מתפלל תמיד", הוא אומר. "גם אם זה לא ממוסד, לא במניין, ולא בנוסח המוכר".
זרחי שעוסק כבר שלושים שנה ביהדות משוכנע, כמו הראל, שעולם הניגון והפיוט משלים את העיסוק האינטלקטואלי במקורות. ללא הניגון, הוא אומר, יש יותר מדי הכרה ופחות מדי חוויה. "הפיוט והניגון מרככים את העריצות האינטלקטואלית של הטקסט ומאפשרים חיבור לתחושה של קדושה, גם אם אתה לא מסכים עם מה שכתוב. קח למשל את הפיוט 'ידיד נפש' ששרים לפני שמקבלים את השבת. אם הייתי מקיים דיון על הטקסט הזה עם אלו שבאים אליי לקבלת שבת, היינו עולים על בריקדות, אבל כששרים את זה עם ניגון, זה פותח. זו שפה שלוקחת את האדם ועד שהוא מקשיב לטקסט וחושב אם הוא מאמין או לא, הוא כבר נמצא בתוך החוויה ולא נשלט על ידי הווכחנות. בזכות הפיוטים והניגונים התחלנו להשתחרר. הם מאפשרים לי לא לדון בטקסט ממרחק, אלא להרגיש שהוא חלק מהנקבוביות של חיי".
אקו"ם