ביטול הפרס לשוברים שתיקה: האומץ של פרופ' כרמי
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון הבינה את הגבול הדק שבין מתן אפשרות לחופש ביטוי ובין הענקת פרס על פעילות שאינה לגיטימית
עם הקמתו של ארגון 'שוברים שתיקה'בשנת 2004, אירח אילן שלגי, שאז היה חבר כנסת ממפלגת שינוי, תערוכה של הארגון במשכן הכנסת במשך שלושה שבועות. בדיון שנערך בדיוק לפני 12 שנים בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת אמר שלגי כי "זימנו לכאן היום דיון בנושא של חיילים שוברים שתיקה, בעקבות תערוכה שערכו כמה בחורים צעירים שהשתחררו זה עתה משירות צבאי בחברון ומצאו לנכון לספר על מצוקות שהיו להם, על קשיים, על לבטים. אנחנו גם נשמע אותם. מדובר בדיון ערכי ולא פוליטי".
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אסף הראל, בוא תשמע מה לא לגטימי
- מבקר המדינה מזניח את חושפי השחיתויות
- הציבור מתמודד עם הטרור בגבורה, ההנהגה כושלת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אין ספק שתערוכה בת שלושה שבועות בכנסת היא שיא הקונצנזוס הישראלי. מתוך 28 דפי התמלול של הדיון מתברר שהוא היה ענייני, ושעסק באמת בתחושות של החיילים וברצונם לתיקון. זאב בוים ז"ל, שהיה סגן שר הביטחון מטעם הליכוד, אמר בדיון: "מוכרחים למצוא פה איזון, אבל ההרגשה היא שיש עוד הרבה מה לעשות כדי לחזק את הממד החינוכי והערכי, וכן את ההכשרה המנטלית של חיילים שעולים לעשות משימות כאלה".
הפגנות באונ' בן גוריון. ''הכול צריך להיות נדון, הכול צריך להיות מדובר. אבל לתת פרס זה משהו משמעותי מאוד''.
צילום: דודו גרינשפן
אבל ל'שוברים שתיקה' זה לא הספיק. ראשי הארגון החליטו לעלות מדרגה ולפרוץ עם הסיפורים האנונימיים שלהם ללב הקונצנזוס האנטי-ישראלי. בדרך לשם הם הפכו הרבה יותר מוכרים, הרבה יותר הרסניים – וגם הרבה פחות אמינים, ענייניים ושואפים לתיקון.
לפני חודש וחצי מחו ארגוני ימין נגד כנס של המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, שנקרא 'שוברי שתיקה לדורותיהם'. מביעי המחאה פנו גם למארגני הכנס וגם לנשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, וביקשו לאזן את הכנס ולהביא דוברים מהימין לצד יולי נובק, מנכ"לית 'שוברים שתיקה'. בסופו של דבר הכנס התקיים כמתוכנן.
באחרונה פורסם כי פרופ' כרמי בחרה לבטל את מתן פרס ברלסון ל'שוברים שתיקה'. הפרס מוענק מדי שנה על ידי המחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בן-גוריון לאנשים פרטיים ולעמותות שתרמו להבנה בין יהודים לערבים. כרמי טענה ש'שוברים שתיקה' הוא "ארגון שאינו בקונצנזוס לאומי, והענקת הפרס עלולה להתפרש כמראית עין של הטיה פוליטית".
בעיתון 'הארץ' מיהרו לפרסם ידיעה ובה דברי ביקורת של אנשי סגל במחלקה למזרח תיכון, ואמרו שההחלטה של הנשיאה מנוגדת לדמוקרטיה ומהווה כניעה למסע ההסתה נגד מתנגדי הכיבוש. בהמשך פורסם נגדה מאמר מערכת ב'הארץ' שכותרתו 'הקרנפית מהדרום'. בנוסף נערך עמה ריאיון פתע טלפוני, שבו עמדה על דעתה ואמרה: "לתת מקום לדיבור, לדעה, אפילו דעה מקוממת ומרגיזה — האוניברסיטה היא בוודאי המקום המוחלט לכך. הכול צריך להיות נדון, הכול צריך להיות מדובר. אבל לתת פרס זה משהו משמעותי מאוד". לקינוח פורסמה בעיתון ידיעה שלפיה בעקבות החלטתה של כרמי החליטו כמה תורמים להפסיק לתרום לאוניברסיטה.
העיתונאי ישי פרידמן ומתן כצמן, מייסד שותף ב'אמת שלי', בחנו את סוגיות התורמים, ש"נחרדו מן הצעד של כרמי והפסיקו לתרום", והבינו שאין באמת דרמה בעניין התרומות וכי מדובר בסוג של ספין חסר בסיס. התשואות מגיעות לפרופ' רבקה כרמי, שמכירה את הנפשות הפועלות בתוך הקמפוס שלה והבינה שתזכה לביקורת מבית ומחוץ בעקבות ביטול הפרס.
השימוש בחופש הביטוי והמחשבה של חלק מאנשי הסגל האקדמי אצלה מנוצל במלוא התפוקה, והיא מאפשרת את זה. היא גם אישרה את קיום הכנס לפני חודש. למרות זאת, היא הבינה שיש הבדל בין השתתפותם של אנשי 'שוברים שתיקה' בכנס אקדמי לבין הענקת פרס לארגון, וקלטה עד כמה 'שוברים שתיקה' מצוי מחוץ לקונצנזוס.
פרופ' כרמי תמשיך לשמוע על תורמים שעזבו בגלל ההחלטה שלה, ואולי על עוד נבואות חורבן כלכליות לאוניברסיטת בן-גוריון. היא גם לא תמצא בתקשורת כותרת שבה כתוב כמה נדבנים התחילו לתרום בעקבות ההחלטה לבטל את הפרס, וכמה חזרו לתרום לה אחרי שהפסיקו קודם לכן להעביר כספים לבן-גוריון בגלל ההקצנה האקדמית שם. היא גם מן הסתם לא תגלה כמה גופים ובודדים הפסיקו לתרום ל'שוברים שתיקה' מאז שאילן שלגי אירח אותם בכנסת ב-2004 ועד היום. עם זאת, היא צריכה דווקא לדעת שיש לה תמיכה רחבה בישראל בעקבות הצעד האמיץ שלה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם