המתקפה על הרבצ"ר - מופת של בורות ושנאת דתיים
ההתבטאויות המיוחסות לרב קרים הן במידה רבה המסד המוסרי הראשוני לאמנת ג'נבה. היהדות קבעה כי יש חוק במלחמה של העולם העתיק, אבל אבירי חופש הביטוי לא מסוגלים להימנע מאנכרוניזם ודורשים מרבנים לנקות את התנ"ך מהקטעים שמעצבנים אותם
"כּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה. וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָה". (דברים כא י-יד)כותרת "ידיעות אחרונות" בבוקר שלישי "הרב הצבאי החדש: מותר לאנוס במלחמה". בכותרת המשנה הובא ציטוט לכאורה מדברי הרב אייל קרים מתוך תשובה לשאלה באתר "כיפה": "בעת מלחמה מותר לספק את יצר הרע באמצעות משכב עם גויות טובות מראה בניגוד לרצונן".
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- האם התורה באמת מתירה לאנוס גויות במלחמה?
- מירי רגב עוזרת לאייל גולן לחזור למיינסטרים
- שנה להסכם הגרעין: טהרן ממשיכה להתל במערב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרב אייל קרים (משמאל) והרב הצבאי הראשי הנוכחי רפי פרץ. ''הציטוט המוטעה והמכוער לקוח מפרשנות על תשובת הרב קרים. עיתונות במיטבה''.
צילום: דיאנה חננשווילי/משרד הביטחון
אלא שהרב קרים לא כתב את צירוף המילים "גויות טובות מראה", הציטוט המוטעה והמכוער לקוח מכתבה של זוהר ישראל מאתר "מאקו" ב-2012 וזו פרשנות של זוהר על תשובת הרב קרים. ידיעות עשו קופי פייסט ולא טרחו לעשות את הדבר הבסיסי ולבדוק את התשובה המקורית. עיתונות במיטבה.
על הפרסום הנורא שכל כולו מחזור בוטה ושקרי של סקנדל סרק מ-2012 שמקורו בשו"ת מ-2003 עטו אוכלי ואוכלות הנבלות. ההתקפה על מינויו של הרב אייל קרים לרבצ"ר היא מופת של רשעות, זדון, בורות ושנאת דתיים.
אז בוא נעשה סדר, ראשית יש להישמר מאנכרוניזם, דהיינו שיפוט העבר על פי נורמות של התקופה שלנו או נורמות המאוחרות לתקופה הנדונה. מצד שני, פרשת אשת יפת תואר היא במידה רבה המסד המוסרי הראשוני לאמנת ג'נבה.
בניגוד לנורמות הלחימה והשלל של שכניהם (מאז ומקדם), בני ישראל צוו לשמור על צלם אנוש גם במלחמה. אמנם, שלל נלקח, ובתוכו נשים, אך הציווי המפורש שולל מכל וכל מעשי אונס במקום המלחמה. יש לאפשר לשבויה להתאבל חודש, ציפורניה ושיערה, סממני נשיותה, נלקחים ממנה. כמדומני שהמסר ברור – היא כבר לא אשת יפת תואר בקרחתה ואבלותה, אחרי חודש כזה, יסלוד בה השובה. עצם הגדר בפני היצר המידי, החייתי והוראות ההפעלה המדויקות, יביסו את התשוקה הבהמית.
בפרספקטיבה של בן המאה ה21- זה נשמע נורא אבל במאה ה-11 לפני הספירה זה היה חידוש מוסרי ענק - חוק במלחמה. בעולם העתיק אונס במלחמה היה פרקטיקה מקובלת והנורמה המקובלת, היהדות, מציבה גבול. ובואו לא נטעה, אונס במלחמה הוא גם היום פרקטיקה מקובלת בעיראק, בסוריה, אפריקה, לפני שני עשורים בבלקניים, במלחמת העולם השנייה, 2 מיליון נשים גרמניות נאנסו על ידי חיילי הצבא האדום.
היהדות מבינה את הכאוס המוסרי הכרוך במלחמה, יש הבנה שאין אפשרות לעצור התנהגות פראית לא מוסרית במלחמה ולפיכך היהדות מבקשת לעצור את הפרא שבאדם בדרך שהיא יודעת, היא לא אוסרת היא קובעת חוקים, סייגים וגדרות שתכליתם למנוע את האקט המבחיל בפועל ולהמאיס על הלוחם היהודי את הרצון באונס השבויה. ספר דברים קובע תקדים מוסרי - יש חוקים בלחימה, זו לא אמנת ג'נבה אבל זו התשתית לאמנת ג'נבה.
נערה יזידית. ''ובואו לא נטעה, אונס במלחמה הוא גם היום פרקטיקה מקובלת בעיראק, בסוריה, אפריקה''.
צילום: אי..אף.פי
כאמור ב-2003 נשאל הרב קרים באתר כיפה על סתירה שבין איסור על משכב עם גויה לבין אשת יפת תואר והוא משיב תשובה טכנית הלכתית על היתר מיוחד של התורה במצב של מלחמה. תשובתו של הרב קרים אינה מכילה את ההסבר המוסרי משום שברור לו שהשואל מבין את תכליתה והרב קרים עוסק ביישוב הסתירה. מאוחר יותר, הוא הוסיף את ההסבר המוסרי. אגב, באותה מידה יכול היה להישאל על מחלל שבת בפומבי (דינו סקילה בתורה), בן סורר ומורה וכו'.
מוסר יהודי הוא מושג מתעתע משום שהתורה אינה מתיימרת ואינה רוצה להיות כלי מוסרי אנושי היא דבר האל. לכן הניסיון לזהות יהדות עם הומניזם הוא מופרך. הדרישה מרבנים לנקות את התנ"ך מהקטעים שמעצבנים את זהבה גלאון וציפי לבני היא מטופשת.
ההבדל בין האסלאם ליהדות הוא הסובלימציה והעידון האבולוציוני של היהדות באמצעות תורה שבעל פה. גם ביהדות הקדומה כמו בכל המזרח הקדום, גאולת דם הייתה הליך מקובל אלא שאצל היהודים דמים הפכו לקנס כספי ואילו מסביב שמרו על הדפוס המקורי.
ועוד עניין, שימו לב לצביעות, שחקן האופי של השמאל, אותם גיבורי חופש הדיבור שנזעקו כנגד אנשי ימין שהעזו לבקר קציני צבא על התבטאויות מטופשות בטענה המגוחכת שהם ״המאיימים לפגוע בצה״ל״ אלו בדיוק האנשים שכעת תוקפים גלים גלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם