בדרך לדיקטטורה? הדבר הכי טוב שקרה לארדואן
ארדואן לא יכול היה לייחל לאירוע קיצוני וכושל כל כך, שיעניק לו תמיכה רחבה מהציבור הטורקי. כעת נותר לקוות שבסביבתו ייעצו לו להוריד את הרגל מהגז, אחרת טורקיה תשאב למעגל דמים אלים
מאז 1936 ועד היום התקיימו במזרח התיכון המודרני למעלה מארבעים הפיכות והפיכות-נפל, כאשר השיאניות הן עיראק וסוריה. לעתים הדבר התרחש בקצר מהיר כל כך עד שהמחקר הגדיר את ההפיכות הללו בתור "מהלך טבעי" או כחלק מ"יעודם הברור של החיילים", היינו צעד הכרחי בדרך התפתחותן של המדינות המזרח התיכוניות. דווקא מדינות אשר לא התחוללו בהן הפיכות (ישראל) או שפרקי הזמן בהן שלטה הרשות האזרחית היו ארוכים (לבנון וטורקיה) נחשבות כיוצאות מן הכלל.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הלקח של ארדואן: יד ברזל או הקלת המשטר?
- אללה איתם: הדתיים בטורקיה ניצחו את החילונים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם טורקיה, כאמור, חוותה הפיכות צבאיות מאז הוקמה הרפובליקה הטורקית ב-1923 מעל חורבות האימפריה העותומאנית. מוסטפא כמאל, אתאתורכ (אבי התורכים), הקים מדינה חילונית וליברלית והציב את הצבא כשומר החילוניות. הוא ביקש לנתק את העבר האסלאמי של הטורקים ולשחרר אותם מן התפיסות הדתיות של ימי האימפריה ולבנות מדינה חדשה ומתקדמת.
ארדואן מודה לתומכיו בנאום באיסטנבול. ''חובבי הקונספירציות משערים כי ידו של ארדואן הייתה במעל''.
צילום: AP
במדינה הזו לצבא נשמר מקום מיוחד, ואכן במהלך תשעים ושלוש שנות קיומה של הרפובליקה הטורקית הוא התערב ארבע פעמים בפוליטיקה המקומית – ב-1960, ב-1971 ב-1980 וב-1997. אולם, בשונה ממדינות אחרות שבהן הצבא חולל הפיכה נגד הרשות האזרחית, התאהב בעוצמה הפוליטית ונשאר בשלטון, בטורקיה המוסרות תמיד חזרו לידי האזרחים. צעד זה, אגב, מוכר במחקר כ"הפיכה מוצלחת", כלומר היכולת של הממשל הצבאי לפתח או לעודד את עלייתה של רשות אזרחית יעילה, מהלך אשר יהפוך כל התערבות צבאית עתידית למיותרת.
אולם, בניגוד להפיכות הצבאיות הקודמות והמאוד יעילות בטורקיה, זו כשלה בצורה מחפירה כל כך, ומכאן שגם העלתה מיד את חשדם של חובבי הקונספירציות, כי הנה ידו של הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, הייתה במעל.
אם נניח לרגע בצד את תיאוריות הקונספירציה וניבחן את הסיבות לכישלון נראה כי למהפכנים לא היה סיכוי כבר מהרגע הראשון. דפוס הפעולה שלהם התאים יותר להפיכות של שנות החמישים והשישים במזרח התיכון ולא למאה העשרים ואחת: ראשית, במדינה של 90 מיליון תושבים ועם הצבא שהוא התשיעי בגודלו בעולם, לא ניתן לבצע הפיכה עם מספר מצומצם של מסוקים, מטוסים וכוחות קרקע. דרושה מעורבות של כוחות גדולים יותר ומשמעותיים הרבה יותר מאלה שהופעלו.
שנית, על פי המידע העדכני האחרון לא נראה שמישהו מבין הקצינים המורדים ניסה לשתף פעולה עם מפלגה או עם דמות פוליטית בכירה שיכולה להוות חלופה מדינית ראויה לארדואן, ויותר מזה חלופה שיכולה להעניק לגיטימציה עממית לצעד קיצוני כל כך.
שלישית, לא ניתן בשלב זה לדעת כמה זמן תוכננה הפעולה הכושלת, אבל תפיסת גשר הבוספורוס, המחבר את החלק האסיאתי על זה האירופאי של איסטנבול, והשתלטות על מספר סמלי שלטון, הן לא מתכון מוצלח להפיכה.
תומכי ארדואן. ''המורדים לא הפנימו את כוחה העצום של הרשת החברתית על אירועי 'האביב הערבי'''.
צילום: AFP
נגמרו הימים במזרח התיכון שבהם תפיסת בניין הפרלמנט והשתלטות על כמה רחובות מרכזיים הפילו משטרים. ללא תפיסה מהירה של ראשי השלטון, ללא מעצרם של ראשי הצבא, אלה שלא היו שותפים לסוד ולקנוניה, לא היה להפיכה הזו סיכוי.
ולבסוף, ביולי 2013 עשה הצבא המצרי שימוש בכוחם של ההמונים, בטוויטר ובפייסבוק, כדי לזכות בתמיכתם להדחתו של מוחמד מורסי מן השלטון. חודשים לפני ההפיכה הריח הצבא דרך הרשתות החברתיות והתקשורת את התסכול והכעס של הציבור ממשטר האחים המוסלמים, וידע לרתום אותם לטובתו ברגע האמת. לא ברור מדוע לא הצליחו הגנרלים המורדים להפנים את ההצלחה המצרית בפרט ואת כוחה העצום של הרשת החברתית על אירועי "האביב הערבי" בכלל, כדי לשתק אותה כבר ברגעים הראשונים של ההפיכה. צעד שכזה, היה מונע מארדואן לשאת ממחבואו נאום לאומה, ובכך להוציא את ההמוני תומכיו לרחובות. האירוניה היא, שדווקא הכלי שארדואן בעצמו ניסה לדכא - היה זה שהציל אותו.
עתה נשאלת השאלה: טורקיה לאן? למעשה, ארדואן, לא יכול היה לקוות לאירוע קיצוני וכושל כל כך, שיעניק לו תמיכה רחבה כל כך מהציבור הטורקי. למעלה מ-5,000 מעצרים נערכו בשני הלילות האחרונים ובהם נעצרו בעיקר קציני צבא בכירים, חיילים ושופטים. הנשיא גם העלה מחדש את הצעת החוק המאפשר הוצאה להורג של מורשעים בעברות חמורות במיוחד. כל אלה הן שלב הפתיחה בדרך למה שעשוי להסתיים בדיקטטורה. על פניו נראה שזה הכיוון שאליו שועט עתה הנשיא הטורקי. יש רק לקוות כי יהיה משהו בסביבתו הקרובה שייעץ לו להוריד מעט את הרגל מהגז, אחרת טורקיה תשאב לחוסר יציבות ולמעגל דמים אלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם