היוצאים בשאלה הם ההבטחה הגדולה של ישראל
רואים את הבחור שרק אתמול הסתובב עם כובע וחליפה? עוד כמה שנים הוא יפקד על מחלקה בצנחנים. הבחורה הזו שעדיין מסתובבת עם חצאית? תנו לה מספיק זמן והיא תהפוך למפתחת אלגוריתמים. רוצים שזה יקרה? אתם חייבים לתת להם הזדמנות
לא בטוח מה הייתה נקודת המפנה ומתי היא קרתה. המינוי בהפרש זמנים קצר של שני שופטים חרדים לשעבר, הקמת שתי עמותות הפועלות לסיוע ליוצאי המגזר החרדי על ידי אנשים שגדלו במגזר הזה, ההשתתפות והזכיות של יוצאים בשאלה בתוכניות ריאליטי שונות או שמא היה זה הנצחון במאבק על גופתה של אסתי ויינשטיין ז"ל שעשה את ההבדל. כך או כך, ברור לי שאיפשהו במהלך הדרך הגיע הזמן להחליף דיסק ולקלוט שהדימוי הישן של היוצא בשאלה המסכן שרק זקוק לעזרה כבר מזמן לא ממש מחובר למציאות.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הנאורות הגרמנית: הבו לנו פליטים
- לא מיעוט: האנשים שחושבים שמזרחים הם גזע מפגר
- "הומואים חולים" "סוטים": רבנים, העולם השתנה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדימוי הזה לא צמח באוויר הריק. לפני עשרים שנה מחיר היציאה בשאלה היה כבד מנשוא. מעטים האנשים שהעזו לעשות את הצעד הזה ומעטים עוד יותר שרדו את התהליך והצליחו להגיע בסופו אל המנוחה ואל הנחלה. אותם מתי מעט שכבו למעשה על הגדר למען הדור הבא של היוצאים, שאמנם התקשה מאד בתהליך אבל לפחות הצליח להתייצב בתוך זמן סביר - אותו דור שעוזר היום ליוצאים החדשים להתאקלם בקלות יחסית בעולם החדש שאותו הם פוגשים.
''הבחורה הזו שעדיין מסתובבת עם חצאית? תנו לה מספיק זמן והיא תהפוך למפתחת אלגוריתמים''.
צילום: פלאש 90
התקשורת, שמעדיפה תמיד להכניס סיפורים לתוך מסגרות מוכרות, העדיפה לשמר את הדימוי הישן זמן רב אחרי שאיבד את הרלוונטיות שלו. זה די מובן. שינוי פרספקטיבה דורש מאמץ מהקורא או הצופה, מאמץ הוא בדיוק הדבר שאותו רוב צרכני התקשורת אינם רוצים לבצע וכידוע – הלקוח תמיד צודק. אבל במקרה הנוכחי, הגענו לשלבש בו הפער בין הדימוי למציאות הפך לרחב כל כך, כך שאין ברירה אלא לעדכן אותו.
אז מהו הדימוי הנכון לדעתי? בעיקר ההבנה שאין דימוי אחד. נכון שמאמר חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים, כך אין דעותיהם שוות" נאמר על כלל בני האדם, אך ברור שבהתייחסות לקבוצת אינדוידואליסטים שבחרו להחליף קהילה ומערכת אמונות באחרת הוא נכון במיוחד. יותר מכל חשוב להבין, שההשוואה בין צעיר שעזר את הישיבה לפני מספר חודשים למי שהספיק לסיים כבר תואר ראשון באוניברסיטה פשוט מופרכת. מופרכת בדיוק כמו הניסיון להתייחס בצורה דומה למי שיצא מנטורי קרתא, גור, חב"ד או משפחה של חוזרים בתשובה, גם אם בעייני החילוני הממוצע כולם פשוט "דוסים".
אם מתעקשים בכל זאת להדביק להם תווית, נדמה לי שהתווית ההולמת ביותר תהיה – ההבטחה הגדולה של מדינת ישראל. אנו חיים בדור שבו אחד החששות הגדולים ביותר של החברה הישראלית, הוא מפני הריבוי הטבעי החרדי המעמיס עליה עול כלכלי עצום, כזה שגרם למשרד האוצר לחזות שעד שנת 2050 מדינת ישראל תפשוט את הרגל, אם לא יקרה שינוי משמעותי. מדינת ישראל זקוקה נואשות לגל עליה חדש של אוכלוסיה צעירה, שתצטרף למעגל העבודה ותתרום לכלכלה שלה, ואין מתאים מהיוצאים בשאלה להגדרה של גל העליה השלישי.
''בדיוק כמו העולים החדשים - בלי סיוע בסיסי לקליטה יהפכו היוצאים בשאלה לעול על המדינה''.
צילום: מרים צחי
היוצאים מהחברה החרדית אמנם אינם מגיעים מאזור שונה בעולם (אם כי יש שיטענו שהם מגיעים מתקופה שונה בהיסטוריה), אך במובנים מסויימים פערי התרבות שאיתם הם מתמודדים עמוקים עוד יותר. אלא שבדיוק כמו העולים החדשים, בלי סיוע בסיסי לקליטה הם יהפכו לעול על המדינה. אך בעזרת תמיכה להשלמת הפערים הם עשויים להפוך לאזרחים יצרנים בתוך זמן קצר.
לכל מי שמתלונן על החרדים שמסרבים להתגייס או מוטרד מהמחסור החמור במהנדסי תוכנה אני אומר – הנה הפתרון שלכם. רואים את הבחור ההוא שרק אתמול עוד הסתובב עם כובע וחליפה? עוד כמה שנים הוא יפקד על מחלקה בצנחנים. הבחורה הזו שעדיין מסתובבת עם חצאית? תנו לה מספיק זמן והיא תהפוך למפתחת אלגוריתמים.
אבל אם אתם רוצים שזה יקרה, אתם חייבים לתת להם הזדמנות. הזדמנות להשלים את פערי ההשכלה, הזדמנות לשרת שירות צבאי שמתאים ליכולות האמיתיות שלהם והזדמנות להשתלב בשוק התעסוקה במקצועות מכניסים.
ביום שלישי הקרוב תערך בכנסת הישיבה הראשונה של השדולה למען יוצאי מוסדות החינוך החרדים, שאותה הקימו חברות הכנסת קארין אלהרר ומיכל רוזין בעקבות פעילות עמותת 'יוצאים לשינוי'. בישיבה נדון בנושא הזה, במטרה להפוך את הנושא ממאבק נישתי למטרה לאומית. תחזיקו לנו אצבעות, ההצלחה שלנו היא ההצלחה של כולכם.
בוגר ישיבת חברון והאוניברסיטה העברית. מכהן כיום כיו"ר עמותת 'יוצאים לשינוי'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם