המינויים של ליברמן כשרים, אבל לא מריחים טוב

שר הביטחון נכנס בסערה ללשכה והחל בסבב מינויים: שלושה בכירים לשעבר במפלגתו שובצו בתפקידי יושבי ראש - ברפא"ל, בתעשייה האווירית ובתעשייה הצבאית. האם ליברמן יצליח להעביר את המהלך בדירקטוריונים המתנגדים, ומה יגרום לכחלון לשבור את הכלים?

יוחאי עופר | 18/7/2016 20:45
תגיות: אביגדור ליברמן,מינויים,תעשיות ביטחוניות,עוזי לנדאו,יצחק אהרונוביץ',יאיר שמיר,התעשייה האווירית,רפא"ל,התעשייה הצבאית
בשבועות האחרונים לוהטות הרוחות בתעשיות הביטחוניות. שלושה מינויים של שר הביטחון אביגדור ליברמן לתפקידי יו"ר ברפאל, התעשייה האווירית, והתעשייה הצבאית, מעוררים שאלות קשות על רקע העובדה שמדובר בשלושה בכירים לשעבר במפלגתו של ליברמן.

עוד כותרות ב-nrg:
תורים וחבילות שאבדו: כך קרס דואר ישראל
ליברמן על הרב לוינשטיין: בכל מערכת יש עשבים שוטים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עוזי לנדאו שמונה לתפקיד יו"ר רפא"ל, יאיר שמיר שמונה להיות יו"ר התעשייה האווירית, ויצחק אהרונוביץ' שמונה לכהן כיו"ר התעשייה הצבאית - כולם כיהנו כשרים מטעם מפלגת ישראל ביתנו. אהרונוביץ', כיהן בעבר כשר לביטחון פנים, כמפקד משמר הגבול וסגן מפכ"ל המשטרה, אך הוא חסר ניסיון בתחום התעשיות הצבאיות. אותו הדבר נכון גם לגבי לנדאו, שבעברו הרחוק עבד כמהנדס ולאחר מכן כיהן כשר במספר משרדים אזרחיים. למרות זאת, ליברמן טוען כי אלו אנשים המתאימים ביותר לתפקידים הללו, ולדבריו יצעידו קדימה את החברות שבראשן יעמדו.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
מינה שלושה בכירים לשעבר במפלגתו. אביגדור ליברמן צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

נראה כי יאיר שמיר הוא המינוי היחיד שניתן לעכל בקלות. בעבר כבר אייש שמיר את תפקיד יו"ר התעשייה האווירית במשך שש שנים. בשנים הללו הוא לא קיבל שכר על תפקידו, אך כעת לא ברור אם ינהג באופן דומה. יו"ר דירקטוריון בחברות כמו התעשייה האווירית מרוויח שכר שנע סביב 70 אלף שקלים מדי חודש.

בתקופת כהונתו החליף שמיר מנהלים בכירים, הגדיל משמעותית את הרווח הנקי של החברה, והוביל מהלך של הנפקת אגרות חוב בבורסה. אגב, שמיר רצה להמשיך בתפקידו כיו"ר התעשייה האווירית לקדנציה שלישית, אולם אהוד ברק, שהיה אז שר הביטחון, בלם את הארכת הכהונה ומינה לתפקיד את דב בהרב, שהיה מנכ"ל ונשיא אמדוקס.
צילום: יוסי אלוני
המינוי היחיד שניתן לעכל בקלות. יאיר שמיר צילום: יוסי אלוני


מרב הכוח ירוכז אצל ליברמן, האם כחלון יתנגד?

הגופים הכלכליים שליברמן ממקם בהם כעת את אנשיו הם בעלי עוצמה אדירה, והם מפרנסים עשרות אלפי עובדים בצורה ישירה ועקיפה. מעגל ראשון של כ-30 אלף עובדים בתעשיות הביטחוניות עצמן, ועוד אלפים רבים במעגל השני והשלישי - בניקיון, הסעדה והסעות.

התעשיות הביטחוניות גם מחזיקות מפעלים בפריפריה ומגבירות את שיעור התעסוקה בישראל. קשה להגזים בחשיבותן למדינה, ויותר מזה בעוצמת הכוח של מי ששולט בהן. עם שלושה מינויים כאלו, ברור לכולם אצל מי יהיה ירוכז מרב הכוח בכל הנוגע לתעשיות הללו.

באופן רשמי, בשל העובדה שמדובר בחברות ממשלתיות, החלטה על מינוי של יו"ר דירקטוריון מתקבלת על ידי שרי הביטחון והאוצר במשותף. אולם בפועל שר הביטחון מציג את השם המועדף עליו וצריך לקרות משהו חריג כדי שהצעתו לא תתקבל. על רקע שורת המינויים הללו נשאלת השאלה - האם משה כחלון לא ראה כאן איזו בעיה, והאם יאשר באופן אוטומטי את השמות שהביא ליברמן?

צילום: דודי ועקנין
לא צפוי לשבור את הכלים. משה כחלון בישיבת סיעה צילום: דודי ועקנין

בינתיים נראה שכחלון לא צפוי לשבור את הכלים מול ליברמן, אך בלי קשר לכך המינויים אינם צפויים לעבור בשקט. מה שיכול לשבש לפחות את אחד מהם הוא ההתנגדות של דירקטוריון רפא"ל למינוי לנדאו על חשבון הארכת כהונתו של יושב הראש המכהן, יצחק גת. במכתב שהועבר אל ליברמן נטען כי בשלוש השנים האחרונות הצליח גת להצעיד את החברה להישגים כלכליים טובים לצד המשך הפיתוח של אמצעי לחימה מתקדמים.

חוות דעת לא מחמיאה

מלבד הדירקטוריון מי שעשוי להקשות על המינויים הוא מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, שעשוי לגבש חוות דעת שלא תחמיא למהלך. גם אם יאשר בסופו של דבר את מינוי השלושה לתפקידים הבכירים, הוא צפוי להקשות על ההליך עם הצבת קריטריונים מחמירים שבהם יידרשו לעמוד.

ליברמן נתקל בביקורת גם מגורמים פוליטיים וביטחוניים. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני טענה כי המינויים עושים רושם כאילו ליברמן עומד בראש לשכת התעסוקה של ישראל ביתנו. נחמיאס ורבין הוסיפה כי "אסור שמינוי כה רגיש בתעשיות המגלגלות מחזור של מיליארדי שקלים ייעשה רק משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים".

היסטוריה של מינויים

יחד עם זאת חשוב לציין שיו"ר ישראל ביתנו אינו שר הביטחון הראשון שממנה יושבי ראש לתעשיות הביטחוניות. קודמו בתפקיד, משה (בוגי) יעלון, מינה אנשים מטעמו לשלושת התפקידים, אלא שמינויים אלה התקבלו בסבר פנים יפות. גם אם היו מקורבים ליעלון בדרך כזו או אחרת, רפי מאור שמונה ליו"ר התעשייה האווירית ויצחק גת שמונה ליו"ר רפא"ל גדלו בחברות הללו; ואודי אדם, שמונה ליו"ר התעשייה הצבאית, היה אלוף פיקוד צפון ומנהל הקריה למחקר גרעיני.

צילום: גדעון מרקוביץ
מינה אנשים מטעמו לשלושת התפקידים, אלא שאלה נתפסו כענייניים ומקצועיים. משה יעלון צילום: גדעון מרקוביץ

דב בהרב, שכאמור מונה על ידי אהוד ברק ליו"ר התעשייה האווירית, הובא לתפקיד אחרי שהיה מנכ"ל ונשיא אמדוקס, אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות במשק הישראלי. עו"ד ניצה פוזנר מונתה על ידי ברק ליו"ר דירקטוריון התעשייה הצבאית אחרי שהייתה חברה בו. אילן בירן, שמונה על ידי עמיר פרץ ליו"ר רפא"ל, היה לפני כן מנכ"ל משרד הביטחון ואלוף פיקוד מרכז. למרות שבתקופת כהונתו, שארכה שש שנים תמימות, התחלפו כמה שרי ביטחון, איש מהם לא הזיז אותו מתפקידו. גורמים במערכת הביטחון אומרים כי אלו היו מינויים ענייניים ומקצועיים של אנשים ללא חיבור ישיר אל השרים, ואילו במקרה של ליברמן עולות תהיות רבות מדי.

בדיעבד ניתן להביט לאחור ולהעריך שכבר בחודש יוני ניתן היה לצפות את המגמה של ליברמן, אחרי שביטל את מינוי אורי אגמון ליו"ר התעשייה הצבאית במקום אודי אדם, שמונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. יעלון הוא שמינה את אגמון לתפקיד וכבר קיבל את אישור שר האוצר לכך, אך באחד המהלכים הראשונים שביצע החליט ליברמן לסכל את המינוי.

יצחק גת נבחר רק לאחרונה לכהונה נוספת בת שלוש שנים ברפא"ל וסבר כי יקבל גושפנקא מליברמן להחלטת הדירקטוריון - ודאי על רקע הצלחתו בתפקיד. ליברמן אמנם לא מראה סימנים של התרגשות מהביקורת הציבורית על המינויים שיזם, אולם גם הוא יודע שבלי אישור הדירקטוריון של רפא"ל המהלך לא יוכל לצאת לפועל. כרגע נראה כי ישנו סיכוי לא מבוטל למרד בדירקטוריון רפא"ל.

בתעשייה האווירית, לעומת זאת, רפי מאור היה מיועד מלכתחילה לסיים את תפקידו בספטמבר, ואף דיווח על רצון לפרוש עם התפטרותו של יעלון, זאת במקביל לבדיקה בעניינו בחשד להתנהלות לא תקינה. לכן אחד מתוך השלושה אמור היה ללכת ממילא, אך בפועל החילוף יהיה משולש.

לא מהלך מקרי

"טריו" חדש בצמרת התעשיות הביטחוניות יוכל לאפשר לשר הביטחון לשלוט ביד רמה על מה שקורה בהן. פיתוחים חדשים של יכולות הגנה והתקפה, יותר מעורבות בסיפור הרגיש ממילא של יצוא וייבוא, ויכולת כמעט מוחלטת לשלוט בשלוש חברות ענק שמגלגלות מיליארדים מדי שנה, והן בעלות משמעות אדירה לכלכלה, לפריפריה, למשק הישראלי ולביטחון.

צילום: מרים אלסטר/פלאש 90
קשה לקבוע במדויק מה עומד מאחורי המהלך. אהרונוביץ', ליברמן ושמיר, תמונת ארכיון צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

המהלך של ליברמן, אם כן, כשר אבל מריח לא טוב. מלבד שמיר, איש בעל רקע נרחב שתואם את תפקידו המיועד, המינויים של אהרונוביץ' ולנדאו מעוררים תהיות. הם אינם אנשי מקצוע ולא עסקו בתחומים שעליהם יופקדו, ועל פניו נראית ההחלטה להציב אותם בתפקיד כלא טובה. לא ברור מה הם יוכלו לתרום לחברות ואיך יוכלו לקדם אותן.

קשה לשים אצבע ולקבוע במדויק מה עומד מאחורי המהלך של ליברמן, אך מה שברור הוא שהוא לא מקרי. לא בכדי הגיעו שלושה מאנשיו לתפקידים מרכזיים כל כך, והשאלה מדוע באמת מבקש שר הביטחון להציבם בתפקידי מפתח כאלו היא משוואה שיש בה בעיקר נעלמים.

לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

יוחאי עופר

כתב לענייני צבא וביטחון ב-nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יוחאי עופר

המומלצים

פייסבוק