'בשרו של הכובש' זה בשרם של מיכי והלל ז"ל
כשהימין מקבל מיקרופון בגל"צ זו גניבת הדעת. כשמביאים את המשורר הלאומי הפלסטיני, זה רבותיי, כבר פלורליזם. דרוויש הבין מזמן את מה שאנחנו מסרבים להבין: יש פה מלחמה. וכשבמימון כספי המסים שלנו ניתנת לו במה אוהדת ומפרגנת - אנחנו מפסידים
שתי נקודות שמוכיחות את האבסורד בתחנה הצבאית עלו אתמול לשיח הציבורי. הראשונה, התבטאות מגוחכת של חה"כ אייל בן ראובן מהמחנה הציוני שהחליט שהתחנה הולכת ימינה מדי בגלל שעה יומית אחת של אראל סג"ל, והשנייה היא שעה מפרגנת שהוקדשה בתחנה למי שמוגדר המשורר הלאומי הפלסטיני, מחמוד דרוויש.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- האם קצב באמת שילם את חובו לחברה?
- עוד פיטורים בדרום? המדינה אוהבת אותנו חלשים
- רבנים, איך אתם מעזים לצאת נגד אנשים כמוני?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כדי לזכור במי מדובר, הנה טעימה קטנה משניים משיריו של דרוויש. הראשון נכתב בשנת 1998 והשני צוטט אתמול, שחור על גבי גל"צ. "לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו/ בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו/ שתמותו היכן שתרצו/ אבל לא בינינו/ צאו מכל דבר/ צאו מפצעינו, מאדמתנו/ צאו מהיבשה, מהים, מהכל". השיר שצוטט אתמול בגלי צה"ל היה אף יותר קיצוני: "אבל אם אהיה לרעב/ בשרו של הכובש יהיה לי למאכל/ היזהר/ היזהר מהרעב שלי/ מהזעם שלי".
בניין גלגלצ וגל''צ ביפו. לא על חשבוננו ולא תחת הסלוגן היפה ''הבית של החיילים''.
צילום: יהושע יוסף
מחמוד דרוויש היה משורר. מלחמתו היא מלחמת המילים והנרטיב שלו הוא הנרטיב הפלסטיני. זה לגיטימי. הבעיה מתחילה כשאנחנו מאמצים את הנרטיב שלו, כשאנחנו מזלזלים במילים ולא מבינים ש"בשרו של הכובש" הוא הבשר של מיכאל מרק ז"ל, של הלל אריאל ז"ל הצעירה ושל כל אחד ואחת מאיתנו. כשאנחנו מתרפקים על האמנות והתרבות והפלורליזם אבל לא מבינים שהיא נותנת לגיטימציה לגרש אותנו מכאן תוך דקירות סכינים וירי.
"גלי צה"ל חייבת לשמור על מערכת איזונים" הכריז אתמול חה"כ בן ראובן. אותו בן-ראובן ועמיתתו למפלגה, ראש שדולת חופש הביטוי (!) בכנסת, חה"כ קסניה סבטלובה, מרגישים שגנבו להם את התחנה. מבחינתם יש הצדקה לתחנה צבאית (אבסורד בפני עצמו, אבל זה נשאיר לפעם אחרת), רק אם היא משרתת את הדעה שלהם ומאכילה את האינטרס שלהם. מעבר לכך, היא כבר לא "שומרת על מערכת איזונים". כי שעה אחת יומית של אראל סג"ל פתאום מפרה את האיזון הקדוש, שמעולם לא היה ועדיין לא קיים בתחנה הזו.
- יחימוביץ': גלי צה"ל עסקו בדרוויש "באופן אקדמי"
מחמוד דרוויש. ''יש פה מלחמה, מלחמת מילים ונרטיבים על המולדת''.
צילום: מתוך הסרט
גלי צה"ל אמנם עברה שינוי חיובי מסוים בשנה האחרונה, אך הקולות הבולטים שבה הם עדיין של אנשי שמאל מובהקים ולא מאוזנים. לאיזה איזונים מתכוון בן ראובן? לרזי ברקאי שמשווה בין משפחות מחבלים למשפחות שכולות? או אולי לשעה המוקדשת דווקא למחמוד דרוויש? והנה השורה התחתונה: כשהימין מקבל מיקרופון בגל"צ זו גניבת הדעת. כשמביאים את המשורר הלאומי הפלסטיני, זה רבותיי, כבר פלורליזם.
רוצים להמשיך לשדר את השירים מלאי השנאה של דרוויש? בבקשה. רק לא על חשבוננו ולא תחת הסלוגן היפה "הבית של החיילים". כשתחנה ציבורית שמתוקצבת מכספי המסים שלנו מעצימה ומפארת את הנרטיב האנטי ישראלי, מה לנו כי נלין על ה-CNN או ה-BBC?
ונקודה לסיום, מה שמחמוד דרוויש הבין מזמן אבל אצלנו האסימון עוד לא נפל - אנחנו במלחמה. על המשורר יהודה עמיחי כתב דרוויש "הוא רוצה להשתמש בנוף ובהיסטוריה לתועלתו האישית. יש בינינו תחרות: מי בעל השפה באדמה הזו? מי אוהב אותה יותר? מי כותב עליה טוב יותר?". מבחינת מחמוד דרוויש יש פה מלחמה, מלחמת מילים ונרטיבים על המולדת. כשאנחנו, במימון כספי המסים שלנו ובתחנה הצבאית שלנו נותנים לו במה אוהדת ומפרגנת, כנראה שאנחנו לא רוצים לנצח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם