צומת עמונה
העתקת עמונה לאזור שילה תכאיב לתושבים מאוד, אבל לא תירשם ככישלון של מפעל ההתיישבות, ההיפך. במקום מאחז יהודי בלתי מוכר בעומק השטח, יקום יישוב יהודי מוכר בעומק השטח
מומחים טוענים שמאז שנת 2000 נרשם זינוק בתופעת הזלזול של המנהל הציבורי בצווים של בתי המשפט בישראל. השופטים פוסקים, המדינה מצפצפת. אף על פי כן אפשר להניח שזה לא יהיה הגורל של תיק עמונה. בעמונה ייקוב הדין את ההר, פשוטו כמשמעו. גם אם תצא בת קול משמים נגד הפינוי, ואפילו אם מזכיר הליגה הערבית ימחה בתוקף, בית המשפט העליון לא יניח לעמונה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- השלב הבא ב"רב תרבותיות" - כניעה לטרור
- 'בשרו של הכובש' זה בשרם של מיכי והלל ז"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הכרעת הדין הגורפת שניתנה לפני שנה וחצי ציוותה לפנות את כל המאחז למרות עמדת המדינה שביקשה להשאיר חלק ממנו. הנשיא לשעבר אשר גרוניס ועמיתיו אסתר חיות וחנן מלצר נתלו בצווי הפינוי שהמדינה הוציאה לו בעבר הרחוק, וסירבו לקבל את התפנית המסוימת בעמדתה. הם לא אימצו את עקרון הפה שאסר הוא הפה שמתיר. בהחלטתם נקבע שיש לפנות את כל המבנים בעמונה כיוון שנבנו ללא היתר על אדמות פרטיות, ואף שרק חלק זעיר מבעלי האדמות תבעו את נכסיהם או הצליחו להוכיח בעלות עליהם.
עמונה. ''החוכמה עכשיו היא להסתפק במה שאפשר לעשות''.
צילום: מירי צחי
"לא בנקל מורים אנו על ביצוע צווים שמתוקפם יפונו מבני היישוב", העידו השופטים על עצמם, ובכל זאת מותר להניח שלבם עמד היטב במעמסה הרגשית. בתיק עמונה הייתה דרך להשביע את רצון שני הצדדים, אבל השופטים העדיפו דרך אחרת, דרך אכזרית מאוד כלפי המתיישבים שנאחזים כבר יותר עשרים שנה במקום הקשה, כאלף מטרים מעל פני הים. הוא עמד בשיממונו לפני שהם עלו אליו, והוא יחזור למצב שממה אם ייעקרו ממנו. שום טובה לא תצמח לבעלים הרשומים של האדמות חוץ משמחת עקירתם של יהודים מאדמתם. בגוש קטיף הכשיר בג"ץ את החלטת המדינה לעקור אלפי בעלי בתים (יהודים) מנחלתם החוקית, ובעמונה הוא העדיף את עמדת בעלי הנחלות (הפלסטינים) על רצון המדינה.
למרות הפסק החלוט, מתיישבי עמונה מסרבים להרים ידיים. הם סרבני ייאוש. הנהגתם נאחזת ב'חוק ההסדרה', חוק חסר סיכוי שנועד להכשיר בדיעבד השתלטות על אדמות פרטיות. היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לחוק, בג"ץ יפסול אותו בחמת זעם, ובית הדין הבינלאומי בהאג ישתמש בו כדי להפליל את ישראל בפשעי מלחמה.
אין טעם לדרוש ממפלגת הבית היהודי להתעקש עליו בכל מחיר מול נתניהו, כי גם אם נתניהו עצמו ירצה, החוק לא יעבור. היועץ אביחי מנדלבליט אמר זאת השבוע מפורשות, והוא אינו עוכר מפעל ההתיישבות בלשון המעטה. מאז מלחמת ששת הימים לא ישבה במשרד המשפטים הנהלה כה אוהדת להתנחלויות, אבל יש דברים שאפילו היא לא מסוגלת לעשות.
החוכמה עכשיו היא להסתפק במה שאפשר לעשות, ולא להפסיד הכול בגלל התעקשות על יעדים בלתי אפשריים. מנדלבליט הציע לקדם אפשרות של העתקת היישוב בעשרות מטרים באמצעות הליך משפטי נדיר. ראש הממשלה נתן לו אור ירוק. אם ההצעה אכן תצלח את כל המכשולים האפשריים, מכשולים לא מעטים, זה יהיה הישג עצום לתושבים. עמונה תוזז קלות, אך לא תיעקר. דגל ישראל יוסיף להתנוסס על ההר.
לחילופין, אם הצעת מנדלבליט תוכשל מכל מיני סיבות, יוצע לתושבים לעבור כאיש אחד לנקודה מרוחקת יותר, ליד שילה, שמוקמת במיוחד למענם. למעשה כבר הוגשה לתושבים הצעה כזו, הוגשה ונדחתה. אולי כדאי להם לחשוב עליה שוב. העתקת עמונה לאזור שילה תכאיב להם מאוד, אבל לא תירשם ככישלון של מפעל ההתיישבות, ההיפך. במקום מאחז יהודי בלתי מוכר בעומק השטח, יקום יישוב יהודי מוכר בעומק השטח. עותרי השמאל הקיצוני ייאלצו אז להודות שהעתירה נגד עמונה הייתה טעות. חבל לתת להם להתנחם במראות של פינוי בכוח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם