ראשי » חדשות » דעות

התאגיד בהשהיה: הטורקיזציה של התקשורת בישראל

המסע שאנחנו רואים בקדנציה הרביעית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נועד לתיקון שוק התקשורת. זה מסע המבקש, ללא כל גיבוי מקצועי או מחקרי, לדבר גבוהה על תחרות, אבל בפועל להפוך את כלבי השמירה לכלבלבי שמירה

הודעתם המטרידה של יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר על החלטתם לדחות את הקמת תאגיד השידור הציבורי בשנה וחצי, יכולה להיות גזר דין מוות על התהליך הרגיש של הרפורמה בשידור הציבורי בישראל. היא גם נדבך נוסף בתהליך הטורקיזציה של התקשורת בישראל. כל מי שמסתכל סביב יראה שאם יש משהו שאפשר לומר על התקשורת בשנה וחצי האחרונות, הוא שלכל רוחב הגזרה היא כורעת על הברכיים.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- טיפולי המרה: לא יעיל, לא מוסרי - אבל לגיטימי
- המאבק ב"הדתה" הצליח - הצבא מפחד מהכיפות
- זהו קץ הרומן בין הציונות הדתית לצה"ל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גלי צה"ל? שר הביטחון מקים ועדה ומודיע על הוצאתה מהצבא, איש אינו יודע לאן; רשות השידור? בפירוק; התאגיד החדש? בדחייה; ערוץ 2 וערוץ 10? המלצות ועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת קובעות שאפשר להכניס באופן מיידי מתחרים לשוק ללא תנאי סף. בינתיים מחליטים בעלי ערוץ 10, ממניעים עסקיים לגמרי, למנות ליושב ראש חברת החדשות מי שנחשב למקורב אישי למשפחת ראש הממשלה; ערוץ הכנסת? על שאלת הגברת השליטה הפוליטית בו תלוי ועומד שינוי חקיקה.
 
בתחום התקשורת הכתובה סופגים העיתונים היומיים הפסדים. מנגד, עסקאות תוכן שיווקי מתבצעות ללא רגולציה ומתוך מצוקה כלכלית. האם בעיני מישהו זה נכון שכך תיראה מפת התקשורת של ישראל בשנת 2016?
כמי שעוסקת שנים ארוכות בקיבעונותיה של התקשורת - בהתנהלות לא אתית, בגאווה ובחוסר נכונות לתקן שגיאות, ובמיוחד בחוסר הגיוון שמאפיין אותה ושאת שיאו חווינו בתפקודה של התקשורת סביב ההתנתקות – אוכל לומר שלאנשי הימין יש חשבון ארוך ומדמם איתה, ובצדק: החל מהיעדר ייצוג, ממִסגוּר מוטה ומסדרי קדימויות מעוותים בהצגת החדשות, וכלה בצביעת ציבור המתנחלים בצבעים מחרידים לעומת קבוצות אוכלוסייה אחרות.

השאלה היא מהי הדרך להתמודד עם הכשלים. למרבה הצער, המסע שאנחנו רואים בקדנציה הרביעית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נועד לתיקון. זה מסע המבקש, ללא כל גיבוי מקצועי או מחקרי, לדבר גבוהה על תחרות, אבל בפועל להפוך את כלבי השמירה לכלבלבי שמירה.
 
יתרה מזאת, צריך לומר בקול רם לאלו הסבורים שכלי תקשורת בעלי אג'נדה פרסונלית (במקרה זה, ראש הממשלה) הם כלי תקשורת ימניים, שהם טועים טעות מרה. אם מחר יחליט ראש הממשלה, או כל אדם אחר בעל אחיזה כזו בכלי התקשורת, לבצע נסיגה נוספת – אל לאיש לצפות לתמיכה תקשורתית בהתיישבות.

חלק מאנשי הימין הליברטריאני טוענים שככל שהמדינה תוציא את ידיה ממעורבות בשוק התקשורת ותאפשר תחרות חופשית לחלוטין, כך ייטב. אני סבורה אחרת. במדינות קטנות, בייחוד בעלות שפה ייחודית, יש לשוק התקשורת נטייה להגיע לריכוזיות במהירות גבוהה. ההיסטוריה במדינת ישראל מלמדת גם שבעלי הון נכנסים לשוק הזה לא למטרות רווח, אלא למטרות מינוף עסקיהם האחרים. כל זה נעשה ללא גילוי מספק הנדרש לשם קיומו של שוק חופשי ומשוכלל.

כשאורי אורבך ז"ל אמר "הטובים לתקשורת", הוא הבין שכדי לשנות את סדר היום התקשורתי אי אפשר לכפות איזון של דעות, אלא יש לשאוף לגיוון אנושי. התהליך הזה, רואה כל צרכן תקשורת, נמצא בעיצומו, וקיים גם בתאגיד השידור ההולך ומוקם. אורבך גם הבין שבמשטר דמוקרטי התקשורת היא מרכיב חיוני - בביקורת, בבקרה ובבדיקה של רשויות השלטון כולן. מי שחושב שבמהלכיו האחרונים רוצה נתניהו בטובת הציבור הימני, טועה. תקשורת מוחלשת כמו זו שהוא מתכנן לא תבצע את תפקידה – עכשיו או ביום פקודה.

רשות השידור עלתה למשלם המסים קרוב למיליארד שקלים בשנה. היה צורך לבצע בה רפורמה, שכללה עימות חזיתי עם ועדי עובדים ושהושגו בה הבנות בין ההסתדרות, משרד התקשורת ומשרד האוצר. עם כל ההישגים של נפתלי בנט במשרד החינוך, הוא החליט כבר בתחילת הדרך לא להתעמת עם ארגוני המורים, אף שחלק ניכר מכישלונות המערכת נמצא שם; עם כל ההישגים של איילת שקד במשרד המשפטים, בסופו של חשבון העימות שלה עם הפרקליטים לא הוביל להקמת נציבות ביקורת טובה על הפרקליטות.

דווקא בשל כך התהליך שמתרחש ברשות השידור הוא כה חשוב והיסטורי. כישלון שלו ילמד לקח רחב עשרת מונים מהסיפור של השידור הציבורי. הלקח הוא שבמדינת ישראל אי אפשר לתקן שום דבר מקולקל. האם זו המדינה שנרצה להוריש לילדינו?

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר היא ראש המיזם לרפורמות במדיה ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח