טרור באירופה: הגרמנים סובלים מתסמונת אובמה
עד כמה קשה להגיד את המילה "פיגועים", לצד המילה "אסלאם"? בגרמניה התעוררו בשבוע האחרון למציאות של אלימות קטלנית, שמקורה בפליטים ממוצא מזרח-תיכוני או מוסלמי. מתי יתעוררו שם ויריחו את האש שהחלה לבעור בתוך הבית?
פליט סורי שבקשת המקלט שלו נדחתה פוצץ את עצמו בעיר אנסבך הגרמנית הלילה (יום ב') לאחר שכניסתו למועדון מקומי נמנעה. בהתקף הזעם שלו הוא החליט לפגוע בעוברים ושבים, והפעיל מטען נפץ שעטה על גופו בבר מקומי. 12 איש נפצעו, איש מלבדו לא נהרג.עוד כותרות ב-nrg:
- דיווח בהודו: ישראלית בת 25 עברה אונס קבוצתי
- התובע: "המ"פ הוא שקר מבחינתך?"; אזריה: "חד וחלק"
- ג'ון קרי: מזגנים מסוכנים לעולם כמו דאעש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פליט סורי אחר רצח אתמול אישה הרה באמצעות מצ'טהופצע שניים נוספים בעיר רוטלינגן וביצע "פשע תשוקה", כדברי המשטרה המקומית, שהוסיפה כי הוא גם סבל מבעיות פסיכיאטריות; אזרח ממוצא איראני ירה למוות בשבת בתשעה בני אדם בקניון במינכן והתאבד משום שהיה לו "עניין כפייתי במתקפות ירי המוני"; ופליט אפגני בן 17 קרא "אללה אכבר" ברכבת סמוך לעיר וורצבורג ופצע שלושה בני אדם במתקפת גרזן ביום שלישי שעבר. הרשויות עוד חוקרות מה היו מניעיו, אך נקבע שלא היו לו קשרים לארגוני טרור.
המשותף לכל המקרים הללו, שאירעו בשבוע אחד בלבד, ברור: מהגרים שהגיעו לגרמניה מארצות מזרח-תיכוניות או מוסלמיות, השיגו באופן לא ברור כלי נשק או מטעני נפץ ויצאו לטבוח באנשים שונים. אבל יש גם משהו אחר משותף לכולם: מתברר שהרשויות בגרמניה, ובכלל זה רשויות החוק, נדבקו ב"תסמונת אובמה" – חוסר היכולת או הרצון לבטא את המילה "טרור" בכלל, ולחבר לה את המילה "אסלאמי" בפרט.
כשקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל קבעה בשנה שעברה ששערי ארצה פתוחים לרווחה לבואם של הפליטים, היא עמדה מול משבר פוליטי נרחב במדינה. גל הפיגועים האסלאמי באירופה רק החל באותה תקופה, ואיש עוד לא שיער את היקף הטרור שיכה ביבשת הישנה עם זרם המהגרים המוסלמים שמגיע מסוריה.
זמן קצר לאחר מכן, בעקבות הביקורת הקשה והמתקפות הקטלניות בבריסל ובפריז, היא שינתה את דעתה ואמרה כי המשבר יצא מכלל שליטה, וכי גרמניה לא תוכל לקלוט את כל המהגרים שיידפקו על דלתותיה, אך ייתכן שכעת כבר מאוחר מדי: המדיניות המכילה של גרמניה, אולי תוצאה של טראומת השואה והמלחמה הקרה שאחריה, גבתה את מחירה.
אזרחים רגילים בגרמניה אינם מתכננים פיגועים במשך שנה, כפי שעשה היורה ממינכן. הם גם לא מסתובבים סתם כך עם מטען נפץ ברחוב, ומפעילים אותו אחרי שמסרבים להכניס אותם לפסטיבל מקומי. התהפוכות באירופה במאה שעברה, על מיליוני הרוגיה, מחקו נטייה אלימה בת מאות שנים של תושבי היבשת, שאימצו אל חיקם אידיאולוגיה ליברלית-פציפיסטית, וביקשו להתנער מכלי הנשק שברשותם.
אבל כל המהגרים שאך מקרוב באו לא נהנים מאותה נאורות גרמנית ואירופית. במקום מושבם באפגניסטן, באיראן או במזרח התיכון הם חוו לעתים מציאות קשה, ורבים נאלצו לברוח מבתיהם או להגר. רצח והרג היו מנת חלקם, ומענה אלים היה האפשרות היחידה שהכירו.
אכן, לא כל המוסלמים הם רוצחים, לא כל המהגרים מבקשים לפגוע באירופים בשם האידיאלים של דאעש ובמסווה של פליטים מסכנים. עם זאת, המפגש בין מיליוני המהגרים המוסלמים וחוסר הנכונות האירופית להכיר לעתים במצב לאשורו יוצרים מציאות קטלנית.
בישראל אנחנו מכירים את הדפוס הזה, אחרי שנים רבות של פיגועי טרור שלא תמיד מקורו בפלסטינים תושבי יהודה, שומרון ועזה. אנו מכירים ברצחנות המודרנית של מוסלמים רבים, ובה בעת מנסים להגיע להידברות עם החלקים המתונים יותר באוכלוסייה המוסלמית באזור ובעולם.
למרבה הצער, אירופה חווה כעת את שאנו עברנו בחמישים השנים האחרונות. בצרפת, שפיגועים רבים זעזעו אותה בחודשים האחרונים, כבר החלו להפנים את הבעיה. אם בחגיגות יום הבסטיליה בניס היה נהג המשאית מסוגל להגיע לחוגגים ולדרוס אותם למוות באין מפריע, בפסטיבל שנערך שבוע לאחר מכן בפריז הופרדו החוגגים מהתנועה שלידם באמצעות מחסומים ושוטרים. אט-אט, ובסיוע כחול-לבן, הצרפתים מבינים כיצד למזער את הסיכויים לפיגועי טרור.
יש מי שמתחיל להתעורר גם בגרמניה. בעקבות הפיגוע בקניון במינכן נשמעו קריאות להגביל את הגישה במדינה לכלי ירי, והימין במדינה מנסה להגביל בחקיקה את האפשרות של פליטים להתערבב באוכלוסייה המקומית.
זו לא מציאות פשוטה, היא לא הוגנת במובנים רבים – אבל זו המציאות. לא האירופים ציידו את הפליט הסורי במטען החבלה, אבל הם אלה שנפגעו ממנו. יש בנמצא אמצעים להגביל את הטרור, לבדל אותו מהאוכלוסייה הכללית כמה שרק ניתן, ולמזער את השפעתו הרעה.
הגיע הזמן שגרמניה תתעורר ותבין: המורשת האלימה שמנחיל האסלאם בשנים האחרונות היגרה כעת לאירופה, ויש להתמודד עמה בעיניים פקוחות.
אקו"ם