מחלק לכולם: הנוסחה החדשה של נפתלי בנט
בנט מבקש להעלות את כולם על הספינה שלו, הוא בונה ומתקן, מתקן ובונה. הנחרצות הביטחונית, הפיוס החברתי והליברליזם האזרחי זו הנוסחה החדשה שלו. אפילו החרדים מצטרפים. מי יודע, אולי בקצב הזה 'הבית של גויים' עוד יהפוך לבית של כולם?
פעם, כאשר נפתלי בנט התחיל לחשוב בגדול על הנהגת המדינה תפס אותו נתן אשל, מי שהיה ראש הסגל של בנימין נתניהו בלשכת ראש הממשלה. "חביבי, אתה רוצה להגיע לאמריקה אבל אתה עומד על חסקה. ככה תוכל להגיע רק לקפריסין. תחפש לעצמך ספינה גדולה יותר", הציע אשל.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- התאגיד בהשהיה: הטורקיזציה של התקשורת בישראל
- איסור טיפולי המרה - חובתה של מדינה מתוקנת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אשל ביקש לשכנע את בנט שייטוש את החסקה ויצטרף לחרטום הספינה הגדולה שמוביל הליכוד, פעם אחר פעם, לניצחון בבחירות. בנט שוכנע. לפני הבחירות במארס 2015 נוסחה כבר טיוטת הסכם בין נתניהו ובנט על הצטרפות הבית היהודי לליכוד. השר ישראל כץ טרפד את ההסכם לפני שהוא הובא לאישור במרכז הבית היהודי. כץ, יו"ר מזכירות הליכוד לא אהב את השריונים הרבים לבית היהודי ברשימה המשותפת, ואיים להרוס את הכל במרכז הליכוד. בנט טוען ש"היו דיבורים, אבל לא הגענו עד להסכם".
כך או אחרת, נראה שבנט הפנים את ההצעה של נתן אשל, אבל במקום להצטרף לליכוד, הוא מנסה להפוך את הבית היהודי לספינה הגדולה שתוביל אותו לאמריקה, סליחה, ללשכת ראש הממשלה בירושלים. על הספינה הזו הוא עדיין מבקש להעמיס את כולם, או את רוב הציבור הציוני במדינה. זו הייתה מהות הפילוסופיה הפוליטית של בנט כאשר הקים בזמנו את מפלגת "הישראלים", וזה מה שמניע אותו היום: להקים ליכוד אחר. אגב, מעולם לא שמעתי את בנט טוען כי הבית היהודי היא מפלגה דתית.
בנט נטה בתחילת הקדנציה למיליטנטיות יתר. אני זוכר נאום נקמני שלו באירוע של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומקור ראשון אחרי הבחירות. בנט איבד שליש מכוחו בבחירות עצמן (ירד מ-12 לשמונה מנדטים) אבל התנהג כמנצח ולא הפסיק לתקוף ולסכסך את הציבור שלו עם האליטות הישנות. בנט דיבר בנאום הנוראי הזה על מהפך היסטורי שישלים בחברה הישראלית אחרי שישליך את האליטות הללו לצידי הדרך. מאז בנט התמתן, לפחות בהתבטאויות. לא תראו אותו מתנפל בשצף קצף על השופטים במדינה או על בכירי האקדמיה, או על התקשורת, שעליה הוא מגן היום מפני ראש הממשלה נתניהו, לא פחות.
בתחילת הקדנציה בנט לא רצה להיות שר חינוך. הוא רצה להיות שר החוץ כדי לשבור את הדימוי הסקטוריאלי של הבית היהודי. בנט תקף אז את אביגדור ליברמן שעמד לקבל את התפקיד. בסוף בנט לקח את תיק החינוך ומנסה לפרוץ אל הציבור הרחב גם משם. את המאבק בליברמן, שהפך בינתיים לשר הביטחון בנט לא זנח.
המאבק המתוקשר שניהל בנט סביב המינוי של קצין שיעדכן את שרי הקבינט לפני ישיבות חשובות נועד להראות שהוא בר סמכא ובעל אחריות לא רק בנושאי חינוך. משום כך הוא התעמת גם עם קציני הצבא בקבינט שהתכנס בתחילת החודש, אחרי הפיגוע בקרית ארבע שבו נרצחה הלל יפה אריאל. ליברמן תבע מהקצינים שלא יענו לו.
בנט מבקש היום להעלות את כולם על הספינה שלו, גם אם זה עולה לו באויבים בירכתיים. הוא בונה ומתקן, מתקן ובונה. הנחרצות הביטחונית, הפיוס החברתי והליברליזם האזרחי זו הנוסחה החדשה שלו. ברוח הדברים הללו בנט יצא בתוך שבוע בשתי הצהרות חריגות: "לא ניתן לכנות ציבור שלם בכינויי גנאי ולהסתתר מאחורי ההלכה" (בתגובה על דברי הרב יגאל לוינשטיין שהשתלח בהומוסקסואלים) וגם: "החוקים להגבלת התקשורת מעוררים דאגה עמוקה לעתיד חופש הביטוי".
וכך, בנט ואיילת שקד מחלקים לכולם. שניהם הובילו את חוק העמותות האנטי-דמוקרטי, אבל תוקפים את חוק ההדחה, אחרי שהצביעו עבורו ("בגלל המשמעת הקואליציונית"). בנט מבטל את לימודי הליבה ל-40 אלף תלמידים חרדים במוסדות הפטור, אבל יוצא יחד עם השרה איילת שקד למסע שבו הוא מסביר כי מדובר באירוע זעיר, יחסית. "בנט מדבר בשקט עם רוב רובו של הציבור החרדי ומכניס להם דה פקטו לימודי מתמטיקה, היסטוריה ואנגלית", מתעקשת שקד בראיונות סדרתיים ברדיו.
ויש גם שכר פוליטי. החרדים, פעם אויבי נפש של בנט מתחילים אולי לעלות על הספינה. "בנט הוא ידיד אמת של הציבור החרדי", אמרו בחסידות בעלז, בביקור שקיים שם שר החינוך בסוף יוני. והנה גם אריה דרעי מצטרף לבנט ומשה כחלון במאבק על התאגיד הציבורי. מי יודע? אולי בקצב הזה 'הבית של גויים' עוד יהפוך לבית של כו-ו-ו-ו-לם?
אקו"ם