לא ניצחון, כישלון: מה השקט בצפון מלמד?
עשר שנים אחרי, נראה כי לנסראללה אין שום סיבה לצאת להרפתקה שעלולה לשנות את ההישגים שאליהם הגיע. ייתכן ותבוסה של חיזבאללה במלחמה - הייתה מביאה לתגובה מהירה יותר מול ישראל
עם שוך הקרבות לפני עשור, החלה מלחמת הטחת ההאשמות בדרג הפוליטי ובדרג הצבאי בשל התחושה שאחזה בציבור כי מלחמת לבנון השנייה לא עמדה בציפיות - בלשון המעטה. אלא שהיום, עשר השנים לאחר המלחמה, יש תחושה שהיחס, הן בציבור, הן בצבא והן בהנהגה הפוליטית, השתנה.הרציונל פשוט. השקט הכמעט מוחלט ששורר בגבול הצפון הוא ההוכחה שהמלחמה השיגה הרתעה מול חיזבאללה שחושש לתקוף. העובדה שילדי קרית שמונה שעולים כעת לכיתה ה' לא ישנו ולו לילה אחד במקלט שינתה את היחס כלפי תוצאות המלחמה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- העובדות של תראו בסרטון החדש של חיזבאללה
- טרור בגרמניה: מה חושבים הגרמנים על הפליטים
- מסע הציד נגד הציונות הדתית פוגע בליברלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחרונה אמר עמיר פרץ שבימי המלחמה כיהן כשר הביטחון, בכנס לשכת רואי החשבון באילת: "בראייה לאחור המלחמה הזו השיגה את היעדים האסטרטגים למדינת ישראל והצליחה לעמוד ביעדים שהגדרנו לעצמנו וכאן היא הוכיחה את עצמה. במבחן התוצאה – היא הצלחה".
אלא שנראה שמה שבאמת השתנה זה הזיכרון שלנו. כי אם חוזרים אל תוצאות המלחמה ואל מהלכיה מבינים גם היום שישראל לא ניצחה במלחמה ההיא, ובמקרה הטוב, כמו שאמר רמטכ"ל המלחמה דן חלוץ, יצאה בתיקו עם ניצחון בנקודות.
אם נחזור לימים שלאחר המלחמה ולתחושות הקשות ששררו, נראה שגם מבט של עשר שנים לא יכול למחוק את רצף הכישלונות - המדיני, הצבאי והאזרחי. דוח וינוגרד כבר הצביע על כישלון הדרג המדיני שלא ידע לאן הוא נכנס ואיך הוא רוצה לצאת מהמערכה. אחד היעדים המרכזיים שהציג ראש הממשלה אולמרט, החזרת החטופים, היה יעד לא ריאלי מהשלב הראשון ועל כן גם לא מומש.
המלחמה הסתיימה בהחלטת האו"ם 1701 שקבעה בין היתר כי ישראל תיסוג משטח לבנון וכי חיזבאללה יחדל להתחמש ברקטות. ההחלטה, שהוצגה כהישג של שרת החוץ דאז ציפי לבני, התבררה במהרה ככזו שאין לה כל תוקף. מרגע שננצרה האש החל חיזבאללה לחדש את מלאי הרקטות והיום מכוונות לעבר ישראל כ-100 אלף רקטות, פי שלוש מאשר בימים שקדמו למלחמה.
גם צה"ל כשל בהיערכות שלו לקראת המלחמה ובתפקוד במהלכה. כמעט כל לוחם יספר לכם חוויות שלעתים נשמעות הזויות. חלקם מספרים על ישיבה בשטחי כינוס תחת כיפת השמים כשרקטות חיזבאללה נוחתות סביבם, אחרים יספרו לכם על ימים של שיטוט בתוך לבנון ללא כל מטרה שמסתיים בחזרה למקום ממנו יצאו לדרך, ועל סיומה של המלחמה במבצע חסר הפשר בסלוקי, שגבה קורבנות רבים לאחר שכבר נחתמה הפסקת האש.
מלחמת לבנון השנייה הייתה הראשונה במלחמות ישראל שבה העורף הפך לחזית. ישראל כזכור לא הייתה ערוכה להתמודדות עם המצב החדש. מאות אלפי תושבים ברחו מהאזור המופגז דרומה כשלא היה מי שייתן להם מענה. בסופו של דבר, רבים מהם נעזרו בגופים התנדבותיים ובעיקר זכורים האוהלים שהקים האוליגרך ארקדי גיידמאק.
אבל מעבר לכישלונות הנקודתיים, עדיין טוענים המצדדים בניצחון כי עשר שנות השקט מלמדים כי הושגה הרתעה. האם זה נכון? האם שנות שקט הם שקובעים כי הושג ניצחון? ואם כן מהו המדד? כמה שנות שקט נחשבות לניצחון - 10? 15? 50?
אלא שבמזרח התיכון לא בטוח שהמדד הזה תקף. אם ניקח לדוגמא את המלחמה שמסמלת יותר מכל את הניצחון הישראלי - מלחמת ששת הימים - נגלה כי שש שנים בלבד לאחר שתמה, שבו צבאות ערב ותקפו את ישראל. יתרה מכך. שנתיים בלבד לאחריה פרצה מלחמת ההתשה שנמשכה עד למלחמת יום כיפור. מנגד, מלחמת יום כיפור הביא איתה למעלה מ-40 שנות שקט בגבול הסורי ושלום עם מצרים.
האם מדובר במקריות או שיש סיבה לדברים? כל מזרחן מתחיל יספר לכם שאחד הדברים ששולטים במזרח התיכון הוא הכבוד. ומי שהושפל חוזר מהר כדי לנסות ולהשיב את כבודו. בששת הימים הושפלו מדינות ערב ולכן חזרו מהר לנסות להשיב את כבודם. במלחמת יום כיפור הם הרגישו כי ניצחו ולכן תוך שנים ספורות יכול היה סאדאת לבוא לבני עמו ולהגיד להם שהוא חותם על הסכם שלום עם ישראל.
אם ניקח את המסקנה הזו למצב מול חיזבאללה יכול בהחלט להיות שהארגון מרגיש כי הצליח לנצח את צה"ל ולהעמיד מאזן אימה מול הצבא החזק במזרח התיכון. יכול להיות שדווקא תבוסה של הארגון במלחמה לפני עשור הייתה מביאה אותו לתגובה מהירה יותר מול ישראל. עשר שנים אחרי, נראה כי כעת אין לנסראללה שום סיבה לצאת להרפתקה שעלולה לשנות את ההישגים שאליהם הגיע.
אקו"ם