
שום דבר לא השתנה: איפה זגורי של התאגיד?
פתיחת התאגיד וסגירת רשות השידור אמורה הייתה לסמל את מותה של החונטה התקשורתית של מפא״י. אבל אם כל המהלך הזה הוא בסך הכל ״מיתוג מחדש״ לאותו מוצר ישן, מסתגר וחד גוני - עדיף שהממשלה תפנה את הכספים למחוזות אחרים
״לכם יש עיתון משלכם״, אמרה איילת שקד לנתניהו. ״לכם יש כמה מפד״לניקים בתאגיד״ ענה נתניהו, ומהר מאוד הפך הויכוח על ״התאגיד״ לעוד מאבק בין הליכוד והבית היהודי על תואר הימני ביותר בכיתה. בתגובה לשניהם, ענה השמאל במקהלה: ״פשיזם! אסור לממשלה להתערב בשידור הציבורי״.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- מביך לגלות עד כמה שפיר מזלזלת בבוחרים שלה
- רצח של נפש: יניב נחמן אינו הבעיה - רק סימפטום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האליטות השונות משמאל ומימין יודעות להשתמש לעת מצוא בערכים כמו חופש הביטוי, דמוקרטיה ו״מגוון דעות״ כאשר ברור להם כי לדעה שלהם תהיה דומיננטיות ברורה. אך איזה מגוון יצוג יש לנו בתקשורת, כאשר השמאל החילוני ו״הסרוגים״ יחד, שמונים ביום טוב אולי חמישית מהאוכלוסיה, מחזיקים ב-90% מתפקידי המפתח במוקדים הללו? אנו שומעים השכם והערב מסרים של ״מגוון חברתי״ בעוד הסיכוי לפתוח טלויזיה ולהיתקל במגיש ערבי, אתיופי, חרדי או אפילו מזרחי, נמוך מעשרה אחוזים.

רגב, קובלנץ. ''האם משהו יהיה חדש בתאגיד? אם לשפוט לפי השיח הציבורי של הימים האחרונים - ממש לא''.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
בפעם האחרונה שהנושא נבדק, אמנון לוי מצא כי רק 3 מתוך 27 מגישי תוכניות אקטואליה יומיות בערוצי הטלוויזיה המרכזיים, הם מזרחים. מבין עשרות העורכים הראשיים של העיתונים המרכזיים בישראל בכל הזמנים, 3 מזרחים.
פתיחת התאגיד וסגירת רשות השידור אמורה הייתה לסמל את מותה של החונטה התקשורתית של מפא״י, אותה קבוצה מזערית של קומיסרי-תרבות שקבעה במשך שנים בשרירותיות לכולנו את תכניה של מדורת השבט. אגב, מבין 23 מנכ״לי ויו״רי רשות השידור לדורותיהם, 21 היו ממוצא אשכנזי.
כיום אנחנו חיים בעולם אחר: תרבות, חדשות, דעות ורעיונות נצרכים באופן הרבה יותר חופשי ומבוזר דרך הרשת, ולעורכי התוכן יש תפקיד הרבה פחות חשוב. אך כמו במקומות רבים אחרים, אותם איים של מפא״י הישנה ממשיכים להתקיים כאילו שהשנה היא 1960. את האיים האלה אפשר למצוא כמעט בכל מקום שבו המגזר הציבורי עדיין פעיל - איים שכמו קפאו על שמריהם כבר עשרות שנים וממשיכים להציג את אותה אליטה במלוא תפארתה. אלה המקומות שבהם הגרבוזים והאורשרים פורחים. מקומות שבהם חוגג הקיבעון והקיפאון.

זגורי אימפריה. ''האם נקבל עוד סדרות כמו זגורי אימפריה, שטיסל ועבודה ערבית?''
צילום: אוהד רומנו, יח''צ הוט
האם משהו יהיה חדש ב״תאגיד״? אם לשפוט לפי השיח הציבורי של הימים האחרונים - ממש לא. אותה גברת בשינוי אדרת. שוב פעם אותן שתי אליטות - הימין הדתי מחד והשמאל החילוני מאידך - נאבקים על הבכורה, בזמן שרוב רובו של העם ימשיך לפתוח טלויזיה ולא לראות את עצמו, לא לשמוע דעות הקרובות לשלו, ולא לקחת חלק בדיון הציבורי.
שידור ציבורי שמציג את המגוון האמיתי של החברה הישראלית הוא הכרחי ואף מתבקש. שידור שיציג את התרבות הישראלית העשירה שלא מקבלת כיום שום ביטוי בין גיא פינס ל״האח הגדול״; שידור שיתן במה מכובדת לטעם המוזיקלי המגוון של כל העם ולא רק של חבורה ברנז׳אית תל אביבית; שידור שיתן במה ליצירות דוקומנטריות שמציגות את המגוון הישראלי, ותוכניות אקטואליה שנותנות במה לדעות שלא תמיד יהיה לכולנו נוח לשמוע - בשביל זה שווה להילחם על שידור ציבורי חזק ואיכותי.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מרענן עם סדרות כמו ״זגורי אימפריה״, ״שטיסל״ ו״עבודה ערבית״ שנותנות יצוג איכותי לקבוצות שהייצוג שלהן זכו במשך שנים היה מועט ושלילי. האם ״התאגיד״ ימשיך את התהליך המבורך הזה, או יחזיר אותנו חזרה לימים שבהם הדמויות היחידות על המסך היו אלה מ״הבורגנים״ ומ״קרובים קרובים״?
אם כל מהלך סגירת רשות השידור הוא מהלך ״מיתוג מחדש״ לאותו מוצר ישן, מסתגר וחד גוני, טוב יהיה אם הממשלה תפנה את המיליונים לסל התרופות, לחינוך או לדיור הציבורי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg