איש מלחמה וחמלה: דורון אלמוג הוא תגלית השנה
השנים שחלפו הוכיחו שאפשר לשרוד רמטכ"לים בעייתיים אבל את החברה האוטופית שהקים אלמוג למען הפגועים בכפר שהקים בנגב, ואת השינוי ביחס הממסד לחלשים ביותר, רק הוא יכול להוביל
האלוף (מיל') דורון אלמוג הוא תגלית השנה. מוזר להגיד את זה על אישיות ידועה, עם עבר צבאי מוכר, ושליחות אזרחית למען אלה המהווים את "החוליות החלשות בשרשרת החברתית". כשקיבל את פרס ישראל ביום העצמאות ונשא שם את נאומו, הוא עשה לרבים את יום העצמאות. הוא אחד האנשים המרשימים ביותר שישנם היום בישראל, אם לא המרשים והייחודי שבהם. יוסי אחימאיר ממכון ז'בוטינסקי זיהה את זה והזמין אותו לשאת את ההרצאה השנתית ליום השנה למותו של האיש המכונה "ראש בית"ר".לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- לו למשטרת ישראל היה קצת הומור עצמי
- הזירה הסורית: הנוקאאוט של פוטין לאובמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חתן פרס ישראל האלוף (במיל') דורון אלמוג. ''אחד האנשים המרשימים ביותר שישנם היום בישראל''.
צילום: דודי ועקנין
הוא הציג את עצמו כמי שכבר בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלו עלה על מסלול התנגשות עם הממסד הפוליטי והצבאי. "כתבתי מאמר אחרי מלחמת לבנון הראשונה על אחריות הדרג המדיני כלפי הדרג הצבאי. פיקדתי על כוח החוד של הצנחנים, שנע מהנחיתה באוואלי ועד לבירות", הוא סיפר לקהל לאחר שזיהה מולו אנשים רבים שחשובים לו. "מדינת ישראל סערה. חקרתי את המערכה וכתבתי. הייתי אז סגן אלוף צעיר. הזהירו אותי: תחשוב טוב אם אתה רוצה לפרסם את זה. אתה תישאר סגן אלוף. לא תתקדם יותר. אז פרסמתי... וזהו. השאר היסטוריה".
"אם אני צריך לומר משהו מהדברים שלמדתי על זאב ז'בוטינסקי, הדבר הראשון הוא – שלזאב ז'בוטינסקי היו תעצומות נפש אדירות. ללכת נגד הזרם", הוא אמר וכנראה דיבר גם על עצמו. "אמונה בצדקת הדרך. כשהוא חושב שצריך ללכת עם הבריטים, הוא מקים את הגדודים. ואז הוא הולך נגד הבריטים כשהוא חושב שזה הדבר הנכון. הוא היה אסטרטג אדיר".
דורון אלמוג (אברוצקי), יוני 1982. ''מלא חמלה ואהבה לפגועים ביותר, וכסחיסט שיפוטי חסר רחמים כשמדובר בחזקים''.
צילום: צלם 'במחנה', באדיבות ארכיון צה''ל במשרד הביטחון
העתונאי אביחי בקר הגדיר את דורון אלמוג פעם כ"אלוף עצבות". עצב ויגון שזורים בחיי משפחתו, עם אובדנים קשים מנשוא. את העצב הוא הופך לאנרגיה שמשתלבת במנהיגות הטבעית שיש לו, הסמכותיות הצבאית, הכריזמה, היכולת להזיז דברים. הוא פרס אמש בהרצאת ז'בוטינסקי השנתית את מכלול המשנה החברתית שלו, כפי שהוא מגשים אותה בכפר 'עלי נגב – נחלת ערן', על שם בנו המנוח. הוא אומר, כי "הכלנו בערבות החברתית שלנו רק את המסוגלים. עשית יותר – תקבל יותר. נלחמת והצטיינת – תקבל צל"ש. קלעת את סל הניצחון של מכבי – ראש הממשלה יתקשר אליך. בנוסחה הזאת", אומר אלמוג, "לא הכלנו את אלה שהם באמת הכי חלשים. את אלה המוגבלים שכלית והתפתחותית".
בנו ערן סבל מאוטיזם ופיגור ועד יום מותו בגיל 23 לא אמר מלה אחת. "אבל הוא היה המורה הגדול של חיי. הוא הביא אותי למקומו, לשפוט את העולם מנקודת מבטו. הוא כאילו אומר לי, אתם הבאתם אותי לעולם. נתת לי את שמו של אחיך הגיבור שדימם למוות משך שבעה ימים ברמת הגולן (במלחמת יום הכיפורים). קיבלתי שני מאסרי עולם (בתוך עצמי ובתוך העולם). אתם אבא ואמא, הבאתם אותי לעולם של דעות קדומות. כיוון שאני יכול לתרום אפס, אז החברה גם נותנת לי אפס. המצב הזה הופך לבושה גדולה שעוטפת הורים רבים. הוא כאילו אומר לי: אבא, תחליט אם אתה רוצה להתבייש בי. כמו יגאל אלון ובתו נורית".
דורון וערן אלמוג. ''המורה הגדול של חיי''.
צילום ארכיון
אלמוג מתבטא בבהירות ובנחרצות ערכית של מי שבחר לקחת אחריות מלאה על בנו ולהתגייס למען החלשים ביותר. אבל הוא לא דובר דיפלומטית ומציין במלים מפורשות עם שמות דוגמאות מבישות מתוך החברה הישראלית. כמו האזכור של יגאל אלון המנוח, שבתו פגועת המוחין נדונה להיות מורחקת ממשפחתה, מקיבוצה ומארצה. "שלחו אותה לאיזה מוסד באברדין בסקוטלנד", אמר אלמוג. "התרשמתי שהוא אהב אותה מאוד, אבל מחוץ לחברה. היא כאילו ראויה רק לרחמים. אניטה שפירא כתבה שהיו שני יגאל אלון. האחד, המנהיג הכריזמטי. השני הוא אדם שבור.
"ואז הבן שלי כאילו אומר לי: תחליט. תסתכל בראי. איזה אדם אתה?! אני אומר לך, שאם זאת הבחירה שלך, אז אתה לא ראוי לתואר אדם! אתה לא ראוי להיות אבא".
האמת, דורון אלמוג הביא את הקהל, שמנה כ-150 איש באולם המוזיאון הצפוף ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב לתחושת מחנק בגרון וסף דמעות. לא נכחתי בהרצאות שאנשים מגיבים באנחות ובתגובות רגשיות כאילו הם נמצאים באמפיתיאטרון של מחזה יווני המעורר בהם חלחלה, אימה וקטרזיס. אין אדם כמוהו מלא חמלה ואהבה לפגועים ביותר, וכסחיסט שיפוטי חסר רחמים כשמדובר במסוגלים ובחזקים. ראו הדו"ח הקטלני שרשם אחרי מלחמת לבנון 2 לתא"ל גל הירש.
אני חשבתי אז, שהאלוף אלמוג צריך לחזור מפרישתו כדי להחליף את חלוץ כרמטכ"ל. אבל השנים שחלפו הוכיחו שאפשר לשרוד רמטכ"לים בעייתיים; ואילו את החברה האוטופית שהקים אלמוג למען הפגועים בכפר שהקים בנגב, ואת השינוי ההדרגתי ביחס הממסד לחלשים ביותר, רק הוא יכול להוביל. בסוף המצגת שליוותה את הרצאתו הוא שם תמונה של ראש הממשלה נתניהו בעת ביקורו בכפר כשהוא כורע על ברכיו במפגש עם הילדים הפגועים. "הרבה אנשים אולי היו רוצים לראות את ביבי על הברכיים", הוא אמר, "אבל בשבילי התמונה הזאת מבטאת המון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם