לבנים וזועמים: עיתון 'הארץ' הוא טראמפ הישראלי

התנהלותו של עיתון 'הארץ' מזכירה את זו של דונלד טראמפ: שניהם מייצגים את השבט הלבן שחש שגונבים לו את המדינה, ובתגובה מייצרים פרובוקציות מביכות שהולכות ומקצינות

בזמן שכולנו היטבנו השבוע את משקפותינו ומיקדנו את מבטנו לעבר הירי הצולב שהתחולל בתוך הנגמ"ש הפוליטי מימין, התקיים לו קרב תוך-נגמ"שי גם בקצה השמאלי של שדה הקטל הישראלי. המאבק אמנם התקיים בערבות הטוויטר ולא הגיע לכותרות הראשיות כמו זה שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר החינוך נפתלי בנט, אבל הוא לא פחות מעניין.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- תנו לו ללכת: למה היה צריך לשחרר את קצב
- "התחרות" שנתניהו מייצר היא המשך הסוציאליזם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לכל אחד מאיתנו יש דעה על כל דבר – הרי אנחנו ישראלים – ובין שאר הדברים יש לנו גם דעה מגובשת על עיתון 'הארץ'. ניתן לשער שמרבית קוראי הטור הזה סולדים מהשקפת העולם השמאלית קיצונית שהעיתון מפיץ, אבל אלו חדשות ישנות ומשעממות. לעומת זאת, כשג'פרי גולדברג - אחד מבעלי הטורים המשפיעים בארה"ב, המקורב לנשיא ברק אובמה ומי שאי אפשר בשום צורה לתייג אותו במחנה הימין - חובט ב'הארץ' ובכתביו עד זוב מקלדת, זה כבר חדש ואפילו חשוב.

ג'פרי גולדברג. לוקח הפסקה מ'הארץ'. צילום מסך: מתוך טוויטר

הכול החל בציוץ של גולדברג על כותרת אחת שניתנה במהדורת 'הארץ' באנגלית, שנוסחה כך: 'אנחנו היסטוריונים יהודים אמריקנים, וזו הסיבה שהחלטנו לנטוש את הציונות'. גולדברג שיתף את הכתבה והוסיף בתגובה: "אני חושב שאני מוכן לנטוש את 'הארץ'". כצפוי, עיתונאי ועורכי העיתון נכנסו למגננה רבתי. לא מדובר כאן באיזה אוויל ימני שתוקף את בבת עינם ולא דורש התייחסות, אלא עיתונאי אמריקני נחשב, שאשכרה רואה לאובמה את הלבן בעין על בסיס קבוע.

בין השאר השתתפו בדיון הארוך מול גולדברג עיתונאי 'הארץ' ברק רביד, אנשיל פפר וחמי שלו, וכן עורך העיתון עמוס שוקן. הם ניסו לענות לו, וגולדברג לא הפסיק לעקוץ את עיתונאי השמאל: "אני אוהב אותך, אבל נמאס לי לקרוא כל הזמן בעמודי הדעות על יהודים נוראים", הוא כתב לברק רביד. "עמוס, מה שאתה לא מבין הוא שחלק מהבעיות של ישראל בקמפוסים נוצרות על ידי הזבל הזה", הגיב גולדברג לשוקן. "אז לבקר את ישראל מותר, אבל את 'הארץ' אסור", סנט בחמי שלו.

מכת המחץ היה ציוץ של גולדברג לכתב אנשיל פפר: "כשניאו-נאצים שולחים לי לינקים לדעות ב'הארץ' שמכריזות על ישראל כרשע, אני צריך לקחת הפסקה, מצטער".

חילופי האש הטוויטריים נמשכו כמה שעות טובות, עד שגולדברג החליט לסכם את העניין: "חוסר היכולת של עיתונאי 'הארץ' אפילו לדמיין שהם מסוגלים לפרסם משהו שהוא מתחת לממוצע, הוא יוצא דופן".

זו כמובן אינה הביקורת הראשונה שנמתחת על 'הארץ'. קוראי התקשורת בעברית מכירים את ההטיה החריפה שלו שמאלה, שהולכת ומקצינה עם המשך שלטון הימין ותחושת חוסר האונים שפושה בקרב רבים מכתביו ומפרשניו. הם גם מכירים את הטרולים הקבועים שלוקחים את יכולות הכתיבה המוכחות שלהם ומשתמשים בהן לכתבי פלסטר שחוקים וצפויים, לעתים על גבול הפרודיה, נגד כל מה שמריח כחול-לבן.

עכשיו קחו את כל מה שאתם יודעים על המהדורה העברית, תשברו עוד קצת שמאלה ולמטה – כן, קשה להאמין שזה אפשרי, אבל תמיד יש הפתעות - ותגיעו למהדורת העיתון באנגלית. באתר 'פרספקטיבה' מרכז חנן עמיאור את הטעויות הרבות וההטיות שקיימות במהדורה האנגלית של העיתון לעומת זו שבעברית. לעתים נדמה כאילו יושבים עורכי המהדורה באנגלית וחושבים: "או-קיי, זה מוציא את מדינת ישראל רע, אז בואו נראה כיצד אפשר להוציא אותה ממש נוראית".

הנה דוגמא אחת מני רבות: לפני כשנתיים פורסמה באתר העברי של העיתון ידיעה שכותרתה 'ל"ג בעומר: מתנחלים מחברון הדליקו מדורה במטע זיתים בתל-רומיידה'. במהדורה האנגלית תורגמה הכותרת כך: 'מתנחלים שרפו מטע זיתים בחברון'. הידיעה אמנם תוקנה לאחר מכן, אבל עד שהדבר קרה היא כבר הופצה וצויצה ברחבי הרשת, תוך האשמות מצד חלק מהגולשים ששיתפו את הכתבה ב"פוגרום".

ברחוב שוקן כנראה לא יאהבו את ההשוואה הזאת, אבל הם מתחילים להזכיר בהתנהלותם את זו של דונלד טראמפ: גם הוא וגם הם פונים לקהל לבן שזועם על כך שהמדינה נלקחת ממנו לטובת מגזרים שזה מקרוב באו, ושעומדים לשנות את אורח חייהם המוכר והאהוב. גם הם וגם הוא עושים זאת באמצעות פרובוקציות שמטרתן להביא רייטינג, והעיתון ואיל ההון הולכים וגולשים במורד הפרובוקציה, הופכים במקרים מסוימים לבדיחה ולא מצליחים להבין שהיא בעצם על חשבונם.

גם טראמפ וגם 'הארץ' אמורים לייצג פלח אוכלוסייה חשוב במדינתם. שניהם מביכים פעמים רבות את המיינסטרים – הוא של השמרנות האמריקנית והם של השמאל הישראלי – ומי שחוגג בשני המקרים הם המתחרים. דבר אחד דווקא לא משותף בין השניים, והוא העניין הכלכלי: בעוד שטראמפ יישאר מיליארדר גם אם יפסיד את מערכת הבחירות, 'הארץ' אינו מסתיר את העובדה שהוא נמצא בתקופה כלכלית קשה. ירידה בחשיפה לעיתון שנרשמה בסקר TGI האחרון רק מגבירה שם את הלחץ.

לא בטוח ששינוי מערכתי יצליח לשפר את המצב, אבל השבירה הפראית שמאלה בוודאי לא מועילה לעניין. הנה כותרת שניתנה השבוע ב'הארץ': "טראמפ ירד מהפסים, גם במונחים המטורללים שלו". עכשיו תחליפו את המילה טראמפ ב'הארץ', ותקבלו את הסיפור התקשורתי החם של השבוע בשבע מילים.

יש ב'הארץ' עיתונאים מעולים. בכלל, מדובר בעיתון מצוין, וצריך לומר זאת בפה מלא. בכל הקשור לסיקור כלכלי, לחדשות מהעולם, לספורט ולכל מה שלא נוגע ישירות בפוליטיקה – הוא אפילו חיוני לשיח הישראלי. כמה חבל שראשיו לא רואים שהם מצעידים אותו לעבר התהום העיתונאית. אולי הביקורת מכיוון עיתונאי אמריקני שיוצא ובא בלשכת נשיא ארה"ב תעשה את מה שביקורת ילידית מכאן לא מצליחה לעשות כבר שנים רבות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg