שקט מדי בגזרה: האם חמאס יצא מההלם של צוק איתן?
לפני שנתיים החלו קולות המלחמה בעוטף עזה להיעלם. השקט הביטחוני אמנם נשמר עד היום, אבל בישראל המתח בין המנהיגים רק הולך וגואה. וגם: מי מנסה לפגוע בארגון הטרור השולט ברצועה
יש מי ששואלים האם השיג מבצע "צוק איתן" את ייעודו. תחת כל עץ רענן השמיע בשבועות האחרונים ראש הממשלהבנימין נתניהו את גרסתו, לפיה המבצע הצבאי הצליח להביא לשקט בדרום. המספרים מלמדים שאכן, השקט נשמר, ולא מדובר בהצהרות ריקות מתוכן. מאז ראשית שנות האלפיים, ודאי בעשור האחרון מאז פונו יישובי גוש קטיף ונסיגת ישראל בעבור הקמת מתחמי אימונים של חמאס על חורבות היישובים, לא היה שקט כזה.עוד כותרות ב-nrg:
- לאחר בג"ץ: פרו-פלסטינים דורשים פיצוי מצה"ל
- שגיא מוקי ניצח באיפון ועלה לשמינית הגמר
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מאז קיץ 2014, כארבעים רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר שטחי ישראל. בנוסף, תשעה מטענים הונחו וטופלו בידי הכוחות, ונרשמו 15 אירועים של ירי לעבר כוחות. לשם השוואה, בשנה שאחרי מבצע 'עופרת יצוקה', בשנת 2009, נרשמו 369 אירועי ירי רקטות ופצמ"רים, ושנתיים לפני מבצע "עמוד ענן", ב-2010, נרשמו 898 אירועים כאלו, ואחריו 179 אירועי ירי.
על פי הערכות במערכת הביטחון, לא רק שהשקט היחסי נשמר בשנתיים האחרונות, אלא נראה שחמאס גם לא מעורב באותם האירועים. למעט ארבעת ימי הלחימה בעוטף הרצועה, סביב חשיפת המנהרות בחודש מרץ האחרון, אז ירה חמאס בעצמו לעבר כוחות צבא על הגדר, ההנחה היא שמי שעומד מאחורי עשרות הפיגועים בשנתיים האחרונות אלו ארגונים סוררים, ביניהם ארגוני ג'יהאד עולמיודעאש, שנמצאים במתיחות מול חמאס ומניחים כי יוכלו בעזרת הפרות השקט לפגוע בארגון הטרור השולט ברצועה.
לא מדובר בשינוי מגמה אצל חמאס, תשכחו מזה. הארגון אולי מורתע, אבל עסוק בעיקר בהפקת לקחים ומסקנות, ומנסה לשפר את מערכיו לקראת הסיבוב הבא, שרבים מאמינים שהוא צריך להיות האחרון, שבו תידרש ישראל להכריע סופית את ארגון הטרור. אלא שקשה להאמין שזה ייקרה. עיקר כוחו של חמאס מושקע בהתעצמות. אימונים, בניית מנהרות בקצב מסחרר, ירי רקטות במסגרת ניסויים לים, וגם הכוונה של פיגועי טרור בשטחים. השקט הביטחוני אמנם כאן, כך נראה על פי הנתונים היבשים, אך לא ככה המצב בין הקברניטים.
בימים אלו, לפני שנתיים, החלו קולות המלחמה בעוטף עזה להיעלם. מטוסי חיל האוויר סיימו להפציץ, רעמי התותחים והטנקים שכחו, וכוחות חיל הרגלים נסוגו אחרי חמישים ימי לחימה. אבק המלחמה שקע והלוחמים החלו לאסוף את השברים, אבל קרב אחד שלא הסתיים אז נמשך עד היום. קרב בין קברניטים, ובמרכזו ראש הממשלה בנימין נתניהוושר החינוך נפתלי בנט.
כבר במהלך הלחימה התעוררו המהלומות בין השניים. בנט, חבר קבינט, טען כי הוא זה שהתריע על איום המנהרות, ובלשכת ראש הממשלה דחו את גרסתו בביטול. ולא רק שם, גם בצבא ובמערכת הביטחון לא אהבו את הדברים והביקורת, וזה בלשון המעטה.
לאחר המבצע נערך בירור מקיף סביב תא"ל עופר וינטר, שהיה מפקד חטיבת גבעתי במהלך המבצע ונועד עם חבר הקבינט, וכן מסר לו מידע על הנעשה בשטח. גורמים בצה"ל, ומי שהיה שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון טענו אז כי בנט הגיע לשטח ביוזמתו, ועברו הצבאי ותפקידו אפשר לו לעשות כן, למרות שבפועל מהלך כזה דורש את אישור שר הביטחון.
בסוף השבוע האחרון, לאחר פרסום נוסף בערוץ 10, סביב הפרשה הזו אישר בנט את מה שנטען נגדו, אך סירב לאשר או להכחיש עם מי נועד. "אני גאה בפעילות הזו ואפעל כך שוב בעתיד אם אצטרך", צייץ שר החינוך בחשבון הטויטר שלו את תגובתו לדברים והוסיף עקיצה כי מדובר בפרסום ישן וממוחזר. "ירדתי לשטח פעמים רבות, לפני המבצע ובמהלכו. הבאתי לידיעת הקבינט ב-30 ביוני את עומק בעיית המנהרות, ואת התוכנית המעשית להשמדתן", הוסיף.
זו נקודת המחלוקת. שורש הסכסוך בלי קשר למתיחות האישית בין בנט ונתניהו, הוא סיפור המנהרות, אליו מצטרפים גם הדו"ח הצפוי של מבקר המדינה, וחבר הכנסת יאיר לפיד, היום חבר אופוזיציה ובקיץ 2014 שר אוצר וחבר קבינט. בימים הללו הוא מתייצב לצידו של שר החינוך ונוגס גם הוא בגרסתו של ראש הממשלה.
ביקורת שהשמיע בעבר שר הביטחון הנוכחי, אביגדור ליברמן, נעלמה נכון לעכשיו. בפועל, לא בנט, לא לפיד, לא ליברמן וגם לא המבקר שמעו על המנהרות בחודש יולי לפני שנתיים. המנהרות בכרם שלום ובקיבוץ סופה, שהתגלו לפני מבצע "צוק איתן" הם לא הראשונות, ולא רק שהתגלו הבינו מי שהיו חברי הקבינט כי ישנו איום כזה.
להגיד או לנסות לשדר שלא ידעו על איום המנהרות זו בדיחה. להגיד שלא היו דיונים בקבינט על כך זו עובדה לא נכונה. כולם צעדו בתוך המנהרות שנחשפו טרם המבצע בעוטף עזה. עיתונאים, חברי ממשלה וחברי כנסת, גורמים בין לאומיים בכירים, וכן, גם לוחמים בצה"ל.
בצבא ידעו שישנן מנהרות והתכוננו אליהם. המחברות שלי מלאות בתדרוכים בהם עלו הדברים על השולחן, ומה שאנחנו שמענו, שמעו גם בשולחנות מקבלי ההחלטות. כותרות זעקו עליהן, וכתבות שלמות עסקו בחפירות של חמאס מתחת הרגליים של צה"ל בגבול הרצועה.
אי אפשר לומר שהמנהרות היו הפתעה, זה טיעון שאינו מתקבל. לפני עשור נחטף דרך אחת כזו גלעד שליט, ובשנת 2004 עלו באוויר מוצב ה''אורחן'' ומוצב ה-jvt, אחרי שהוטמנו חומרי נפץ במנהרות שנחפרו תחתיהן. נציגי הצבא הציגו את הדברים. איש לא שמר את המידע אצלו. לא הרמטכ"ל, לא סגנו, לא ראש אמ"ן או אלוף הפיקוד, ולא מפקדי חטיבות מרחביות או חטיבות לוחמות שנערכו ללחימה.
לפני שבועיים הוזמנו חברי תא הכתבים הצבאיים ללשכת ראש הממשלה לתדרוך נדיר. זו הייתה פגישה ראשונה בשרשרת בה ניסה נתניהו להשמיע את גרסתו. אחרינו התייצבו אצלו כתבים מדיניים, וגם חברי שתי מערכות תקשורת לפחות אולי אף יותר.
ראש הממשלה הציג בפגישות הללו את גרסתו, וחלקן גם פורסמו בכלי התקשורת בימים האחרונים. היו שם ציטוטים חלקיים אמנם מתוך ישיבות של הקבינט כולל מועדים מדויקים, בהם מדברים הנוכחים על האיום, החשש מפני עשרות רבות של מנהרות ואפשרות של פיגוע איכותי באחד היישובים.
אפילו הנחיות מפורטות שניתנו לצבא, הופיעו באותם התדרוכים. מתי הן הוצגו, ונשלחו לתיקון, וכן מתי הציגו בפיקוד הדרום מפקדי החטיבות את שיטות הלחימה במנהרות. לצד ראש הממשלה באותם התדרוכים יושב מזכירו הצבאי, תא"ל אליעזר טולדנו, שהיה מפקד הצנחנים במבצע.
שניהם, וגם מי שישבו בקבינט, יודעים כי צה"ל התכונן ללחימה. נתניהו מנהל קרב, זה ברור. לא סתם הוא הזמין אליו עיתונאים רבים בשבועיים האחרונים, ועיקר דבריו, לפחות בתדרוך שהקדיש לנו נגעו במבצע. פרסום הדו"ח כפי שהוא נראה על פי הטיוטא שלו לא יטיב עמו, אבל יש כאן גם מי שמנהל קרב על גבו של ראש הממשלה וזה מתחיל להראות לא טוב. הוא מיותר ודי חסר טעם.
אפשר לבקר את הדרך בה נהג נתניהו. רצוי גם שזה ייקרה וזה בדיוק תפקידם של חברי הקבינט. ייתכן שהדיונים לא היו עמוקים וטובים מספיק, אבל אף אחד לא התעורר פתאום, בחודש יולי 2014 וחשב מאיפה נולדה המפלצת הזו של חמאס. חבר הכנסת לפיד שטען רק לאחרונה בפייסבוק כי לא היה דיון מעמיק בנושא מנהרות חוצות הגדר לפני המבצע, היה נשמע אחרת בחודש אפריל האחרון אחרי שאותרה מנהרה בעוטף עזה.
שיטות הפעולה של הצבא אולי לא הוכיחו את עצמן, והמיומנות הייתה לא מספיקה. מאידך, המסקנות כבר הופקו, יותר יחידות למדו את השיטה, מתקני הדמיה נבנו בבסיסי צה"ל רבים ויחידת ההנדסה המיוחדת (יהל''ם) הגדילה את כוחה משמעותית. הוויכוח בין נתניהו ובנט לא יגרום לצה"ל לחשב מסלולו מחדש, או ישנה את היערכותו לקרבות הבאים במנהרות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם