העליהום על הרופאים יעלה לנו בבריאות
אם לא יאפשרו לרופאים לעבוד גם באופן פרטי ולהשתכר באופן ראוי לתחום עיסוקם, רופאים טובים יזנחו את תפקידי הניהול ויתמקדו ברפואה הפרטית. ומי ייפגע מכך? נכון, בעיקר אנחנו
ההצעה לאסור על רופאים ומנהלי מחלקות לעבוד באופן פרטי היא פופוליזם, שלא רק יפגע ברופאים אלא גם עלול לעלות לנו בבריאות. נכון שהכוונה היא לתקן מצב לא מאוזן שנוצר עם השנים, אך המשמעות של המהלך המוצע היא ניסיון לחייב רופאים טובים לעבוד תמורת שכר נמוך יחסית, מה שעשוי לגרום להם לזנוח תפקידי ניהול ולהתמקד דווקא ברפואה הפרטית.עוד כותרות ב-nrg:
- שגיא מוקי: "גאה לייצג מדינה כמו שלנו"
- איבד את עינו בפיגוע בקריית ארבע - וחזר לשטח
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אין עובד ציבור, למעט רופאים, שמחויבים להיות קשורים בטבור למערכת הציבורית. רופאים
אילוסטרציה: שאטרסטוק
מזה כמה עשורים שמערכת הבריאות מנסה להתמודד עם עבודתם הפרטית של רופאיה, המקבילה לעבודתם הציבורית. מעת לעת נמצאים פתרונות המאזנים בין חופש העיסוק של הרופאים, חובת המדינה לשמור על רמה רפואית ציבורית טובה, ושמירה על איזון כלכלי ראוי. עד לפני כמה שנים זה עבד לא רע, אך ככל שהיקף הטיפולים הניתנים באופן פרטי התרחב, העמיקה הפגיעה במערכת הציבורית וגדלה גם הביקורת כלפי הרופאים.
זה אך טבעי שאם רופא מגדיל את היקף משרתו במקום אחד הוא מקטין את כמות השעות במקום אחר, וכך קרה שחלק ממנהלי המחלקות והיחידות נמצאים פחות בבית החולים - ורמת הרפואה שם נפגעת. אגב, הפגיעה היא כפולה – גם בטווח המיידי, שכן הרופאים המיומנים והטובים ביותר לא זמינים כל העת, וגם בטווח הארוך, שכן קיימת פגיעה בתהליך הדרכת הצוות הזוטר. בשנים האחרונות בהחלט חל שינוי לרעה, ותופעת נטישת בתי החולים בשעות מוקדמות החמירה.
סבר מי שסבר כעת, שהפתרון טמון בהגבלת האפשרות של מנהלי מחלקות ויחידות לצאת ממרפאתם הציבורית ולעבוד במרפאתם הפרטית. נחזיק אותם בכוח מציע חוק ההסדרים. אחת הטענות המרכזיות שמלווה את ההצעה היא שאף עובד במגזר ציבורי אחר לא זכאי לעבודה פרטית מקבילה לעבודתו, ובוודאי שלא באותו היקף לו זכאים רופאים.

הרופאים נדרשים לממן את הרפואה הציבורית מכיסם. חדר מיון בבית חולים
צילום: גדעון מרקוביץ
אלא שההשוואה הזו אינה הגונה. אין עובד ציבור, למעט רופאים וצוותי רפואה, שמחויבים להיות קשורים בטבור למערכת הציבורית. ככלל, עובדי ציבור אחרים (שאינם רופאים) יכולים לבחור היכן להתפתח והיכן לעבוד אבל רופא חייב ללמוד, להתחנך ולעבוד במערכת הציבורית, שאם לא כן הוא לא יהיה רופא.
אם כן, מה שההצעה הנוכחית עושה הוא לדרוש מהרופאים לממן את הרפואה הציבורית מכיסם. הגבלת יכולתם של מנהלי מחלקות ויחידות לעסוק ברפואה פרטית ללא תוספת שכר (ותוספת תקציב שתאפשר להם לתת טיפולים טובים ומהירים ברפואה הציבורית) עלולה להביא לידי כך שהטובים לא ירצו להישאר כמנהלים, ובצדק. אם ההצעה הזו תתקבל כפי שהיא, רמת הרפואה הציבורית רק תוסיף ותרד. הרופאים ישלמו בשכרם ואנו נשלם בבריאות.
עד שהתפיסה המקובלת, לפיה קיימות שתי מערכות בריאות מקבילות - ציבורית ופרטית, לא תחלוף מן העולם, לא יימצא הפתרון למשבר הרפואה במדינת ישראל. דווקא איחוד בין שתי מערכות הבריאות, כך שרופאים יוכלו לטפל באופן פרטי במבנים הציבוריים אך תחת פיקוח הדוק וחלוקת משאבים נכונה, ישמור את הרופאים במערכת הציבורית ויאפשר להם להתפרנס באופן ראוי לתחום עיסוקם. במצב זה הרפואה שנקבל תהיה טובה וזמינה יותר, אף מעבר לזו הקיימת כיום.
• הכותב הוא עו"ד עוסק במשפט רפואי ורשלנות רפואית
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg