אין ערך לקיבוץ ששורד על גבו של משלם המיסים
הקיבוצים טוענים שהם ״יצירת מופת ציונית״. האם זה אומר שמותר לתת להם הטבות מס על חשבון הציבור? שר האוצר, משה כחלון, מעוניין לתקן את העיוות הזה. תכל'ס, הגיע הזמן למהלך שכזה
התנועה הקיבוצית הכריזה מלחמה על כחלון. הסיבה: שר האוצר החליט, בהמלצת פקידי רשות המיסים, להחיל על חברי הקיבוצים המופרטים מיסוי אישי ולא שיתופי, ממנו נהנו עד היום.עוד כותרות ב-nrg:
- איראן: משלוח נשק גדול עומד לצאת לצבא לבנון
- מפתיע: ראש הסגל בלשכת נתניהו לוקח פסק זמן
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לטענת בכירי האוצר, לא יתכן שקיבוצים מופרטים שמתנהלים כישובים קהילתיים לכל דבר ועניין, בבואם לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי, לפתע יעטו על עצמם כובע טמבל של קיבוצניק ישן וטוב, שמתנהל בקופה משותפת עם חבריו. המהלך יניב לקופת המדינה כחצי מיליארד שקלים בשנה.
אם לשפוט לפי תרחיש האימה שמתואר בקמפיין של התנועה הקיבוצית, המהלך עלול להביא לקיצו של רעיון הקיבוץ כולו, באבחת החלטה בחוק ההסדרים הנוכחי. למרבה האירוניה, רק לפני כחודש פרסמו המועצות האזוריות מודעת תודה בעיתונות לשר כחלון, על הסכמתו להטבת קרקע מפליגה שתאפשר לקיבוצים לרכוש אדמות מדינה במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק. כעת, כחלון כבר הפך ל״אויב הקיבוצים״, ומי שמאיים על עתידם.
נשאלות בנושא הזה מספר שאלות. האחת, כיצד נעלמה מעינו של הציבור הטבת המס הזאת? כיצד קרה שקיבוצים שהופרטו המשיכו לשלם מס כמו קיבוצים שיתופיים? והשנייה, מדוע תושבי המדינה כולה אמורים לממן הטבת מס משמעותית בעבור קבוצה שלא סובלת מנחיתות חברתית-כלכלית?
עבור התנועה הקיבוצית, התשובה לשתי השאלות נעוצה באמירות כמו ״הקמנו את המדינה״, ״החזקנו את הגבולות״ וכמובן ״אנחנו מופת ציוני״. מהר מאוד מדיון משפטי על סעיפים בדיני המיסוי, השיח עובר לחשיבותם של סמלים כמו חדר האוכל, ריח הפרות, החציר, הגורן והקומביין שבשדה.
כבודם של הקיבוצים במקומם מונח, וסיפורם לא ייעדר מסיפורה של שיבת ציון לדורי דורות. אבל איכשהו, כשמדברים על "יצירת מופת ייחודית של הציונות" אף פעם לא מדברים על סבא שלי, שהיה פועל במפעל רוגוזין באשדוד, ועבד משמרות ביצור צמיגים. לשיכונים בהם גר בשנות השישים אף אחד לא קורא ״ההתיישבות העובדת״, ואת הסיפור שלו ושל חבריו אף אחד לא לומד לבגרות.
סבא שלי מעולם לא זכה לאף הטבת מס, ומעולם לא מחקו לו או לתושבי השכונה שלו אף חוב, כפי שמחקו לקיבוצים - 20 מיליארד ש״ח, בדרך אגב. הבנים של סבא שלי לא שמעו מימיהם את המושג ״בן ממשיך״. כי סבא שלי היה פועל פשוט ולא ״ציוני״ במיוחד. לא כזה שיעשו מוזיאונים למורשתו, ולא כזה שיהפוך לאייקון ישראלי מוכר.
וכמוהו, מיליוני פועלים שקופים-במפעלים ובאתרי הבניה באשדוד, בים המלח וגם באלה שבבעלות הקיבוצים. התנועה הקיבוצית קוראת לעצמה ״פריפריה״ כשלצד זה נמצאות הטבות כאלה ואחרות, אבל כולנו יודעים שהתפקיד המסורתי של הקיבוצים בפריפריה היה בתור בעלי הבית של הפועלים מעיירות הפיתוח.
ולגבי הטענה ש״הקיבוצים הקימו את המדינה״ - האם בזמן הזה תושבי הערים והעולים החדשים ישבו בחיבוק ידיים? וגם אם נקבל את הנחת היסוד הזאת- האם זה אומר שכיום, 70 שנה אחרי, עדיין אותה ״זכות אבות״ אמורה להעניק להם הטבות מס כאלה ואחרות?
אני סמוך ובטוח שישנם קיבוצניקים רבים (אפשר למצוא רבים מהם בתגובות לפוסטים של התנועה הקיבוצית) המסתייגים מכל וכל מהמאבק שמנוהל בשמם, ומעוניינים לשאת בנטל כמו כולם. קיבוצניקים שעבורם ״ערבות הדדית״ לא נעצרת בשער הכניסה לקיבוץ, ושמבינים שאין ערך לקיבוץ שנשאר בחיים רק תודות למימון של משלם המיסים.
ומילה לסיום לאנשי העבודה ומרצ, שמדברים השכם והערב על ״צדק חברתי״ ומתיימרים לדבר בשם הפריפריה החברתית. תמיכתכם בעניין הזה בהטבות לקיבוצים רק כי מדובר באנשי שלומכם, חושפת יותר מכל את הצביעות שלכם. בפעם הבאה שתנסו להבין מדוע תושבי הפריפריה לא מצביעים לשמאל, תזכרו שהסיבה היא לא שהם ״כאישה מוכה החוזרת אל בעלה״, כפי שאתם חוזרים וטוענים, אלא כי אתם מייצגים את המסודרים, המקומבנים, על חשבונם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם