אל תיתנו לחלק את מאות המיליארדים בשקט גמור
על תקציבים של מאות אלפי שקלים לבורקס בכנסת יתקיים דיון עצבני ועתיר רייטינג, אך את תקציב המדינה יחלקו בשקט. החזקים יתחזקו והחלשים יחלשו כתוצאה מכך, וכחלון מראה סימנים של כניעה
מי קרא השבוע את טיוטת חוק ההסדרים שפרסם משרד האוצר? מי שלח תגובה למייל של אגף התקציבים? מי טרח והתעדכן, באמצעי התקשורת, על הדיונים לגיבוש תקציב המדינה לשנים 2017-18? מי שעשה את כל אלה - שיקום. אף אחד לא קם?עוד כותרות ב-nrg:
מי ייפגע ממהפיכת הלימודים שעוברת על צה"ל?
מדאיג: 50 אחוז לא מתגייסים מסיבות כלכליות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יש לנו תירוצים למכביר: החום. העבודה. הים. אורן חזן. מירי רגב. הישרדות. אולימפיאדה. העובדה המדהימה היא שחלוקת הקופה הציבורית שלנו, כשמונה מאות מליארד שקלים, מטילה עלינו שיממון.

צעירים הגדלים בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות מתקשים לייצר לעצמם הזדמנויות. בחינת בגרות
אייל מרגולין, ג'יני
אין צורך להרגיש רע עם זה. מדובר בתופעה אנושית לגמרי, "חוק המספרים הקטנים". על תקציבים של מאות אלפי שקלים לבורקס בכנסת, או "קשר עם הבוחר", יתקיים דיון עצבני ומרובה משתתפים ועתיר רייטינג, את מאות המיליארדים יחלקו בשקט גמור.
הדינמיקה הזו היא אנושית, אבל המשמעות שלה היא אחת: החזקים- יתחזקו, והחלשים- יחלשו עוד יותר. בעשור האחרון היכולת של צעירים הגדלים בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות של ישראל, ערבים, חרדים, מזרחים, דוברי רוסית, יוצאי אתיופיה ועוד, לייצר לעצמם סיכויי חיים משמעותיים, השכלה, הכנסה, דיור, חינוך לילדים ועוד, שואפת לאפס, והולכת ויורדת.
כמה אחוזי זכאות לבגרות יש לתלמידים מאשכולות 1-2 של הרשויות? רהט, אלעד וכ'ו? 12.5%. כמה באשכולות 9-10? סביון, רעננה, תל אביב? 83%. ואחוזי בעלי תואר ראשון, המינימום לכניסה לשוק העבודה הסביר בישראל? פי שלושה-ארבעה לטובת ילדי הרשויות החזקות.
הדרך המרכזית של הממשלה, תתפלאו, אינה שיווק הפריפריות למורים/ רופאים/ עובדות סוציאליות משובחים. הדרך היא להשקיע כסף, לתקן עיוותים ומגמות. למה? לטובת הביטחון של כולנו. כי ביטחון של מדינה הוא, עוד לפני הטנקים והמטוסים, השגשוג של קבוצות רחבות באוכלוסייה. ביטחון הוא היכולת לא לנכר קהילות שלמות. ביטחון הוא מתן ההזדמנויות לטובים ולמוכשרים ביותר, גם מקרית מלאכי, לוד, חורה, מעלות ונצרת.
הכלי האחד והיחיד כמעט הוא תקציב המדינה, ותקציב המדינה יקבע בימים הקרובים. בממשלה. הסטטיסטיקה מראה שהתקציב המאושר בכנסת, בתום חודשים של דיוני ועדות והצבעות במליאה, דומה ב-97 אחוזים לתקציב שהוגש לכנסת על ידי הממשלה.

הילד מגבעת אולגה שוכח ומדלג שוב על ילדי גבעת אולגה. משה כחלון
צילום: דודי ועקנין
לכן, צעדנו כבר ביוני מירוחם ועד לירושלים, בקריאה שלא להפקיר, גם הפעם, את ילדי הפריפריות. לכן, הגענו לכנסת בכל שבוע, התארחנו בבית הנשיא ופגשנו קהילות וקבוצות רלוונטיות.
אבל, מה יש לדאוג? שר האוצר, משה כחלון, הוא מי שנבחר תחת הבטחה לפעול לצמצום פערים, כולל הכללת התקצוב הדיפרנציאלי בחינוך במצע שלו. כשישים חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה, חתמו על הדרישה לכלול תקצוב חינוך ורווחה לרשויות המוחלשות בתקציב המדינה, ונשיא המדינה גיבה אותנו, וסיעות הכנסת, וועדותיה, ושדולותיה.
הלוואי. הרוטינה הזו כבר מוכרת. הכלבים נובחים ומפגינים ניסיונות השתדלות, והשיירה עוברת עם הכסף, לילדים החזקים. וגם כחלון עושה כבר סימנים של כניעה למול הרשויות החזקות ולמול האוצר, שלא מקצה כספים למה שהכרחי כל כך. כן. הילד מגבעת אולגה שוכח ומדלג שוב על ילדי גבעת אולגה, אור עקיבא ושגב שלום.
אז מה עוד יש לעשות? בארצות הברית כותבים אזרחים לנבחרים שלהם, לחבר/ת הקונגרס של מדינתם או למושל/ת המדינה. בישראל הסחבקית זה אפילו מתבקש ופשוט יותר. הרימו קול עד לב שמיים לנבחרי הציבור ולפקידי משרדי הממשלה בדרישה חדה: אל תזרקו את ילדי הפריפריות, שוב, לשוליים!