המזרחית האמיתית: מי מפחד מעוד "מירי רגב"?
סערת תאגיד השידור הציבורי רק חשפה את הצביעות של ההגמוניה התקשורתית שיודעת שהציבור מאס מסיקור מוטה שלא משקף את המציאות. אותה אליטה חוששת שיבואו עוד "רגבים" ויכריזו על מהפכה מזרחית ימנית גם בתקשורת
הביקורת הרבה והעיסוק הנרחב בשבועות האחרונים סביב סוגיית תאגיד השידור הציבורי, העלתה שאלות רבות בנוגע למידת הדמוקרטיה וחופש העיתונות בתקשורת הישראלית. לצד שאלות אלו נהדפה לאחור השאלה המהותית ביותר - מידת הייצוג והאיזון הקיים בסיקור התקשורתי.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הזמן הפוליטי של טראמפ הולך ואוזל
- מפוררים את צה"ל: המקבילה הדתית לשוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על השאלה הזו אני בוחרת להסתכל דווקא דרך המשקפים של מזרחית, פמניסטית מהפריפריה ולא פחות חשוב כאישה ימנית מצביעת ליכוד.
חוסר האיזון המשווע הקיים בסיקור התקשורתי בא לידי ביטוי בכל צומת בחיים שלנו. כאשר אין ייצוג הולם של מזרחים ימנים מהפריפריה - למשל כמגישים, או מנחים בתוכניות אקטואליה או אפילו פאנליסטים קבועים בתוכניות הבוקר, הדבר לא מאפשר ביטוי נכון של התמונה הישראלית הכוללת. אותו חוסר בייצוג בסופו של דבר גורם לתקשורת ההגמונית האליטיסטית והמרוחקת, לסקר את הפריפריה כפרימיטיבית, מרובה בערסים, פרחות, וצ'חצ'חים.
האשכנזי השמאלן מוצא עצמו מגיע לפריפריה ומספר את הסיפור שלנו דרך העיניים שלו, ודרך כך למעשה מייצר מציאות שגויה, מציאות שכולנו, אפילו אנחנו תושבי הפריפריה ניזונים ממנה וחושבים שהיא האמת. גם את סיפורי ההצלחה שקורים בפריפריה, בוחרת אותה אליטה תקשורתית להציג כמקרה יוצא דופן - כי כנראה אצלנו ההצלחות זה רק סיפור סינדרלה, כזה שקורה אחת למיליון.
זה לא שאין מזרחים בפאנלים, אך גם אותם מזרחים שכותבים או מפרשנים כבר מזמן לא חיים את הפריפריה, וכבר נטמעו עמוק בהגמוניה התל אביבית, ורובם לא מחזיקים באג'נדה ימנית. גם כשהתקשורת האליטיסטית כבר הועילה בטובה לתת מקום למזרחים, אז חלילה וחס היא לא תסטה מתו התקן שהיא מכתיבה. כך קורה שגם כשיש ימני בפאנל, אז בדרך כלל הוא יהיה "המתנחל" או ההוא מהציונות הדתית, זאת למרות שזהו איננו הפרופיל של רוב מצביעי הליכוד. רובם כמוני וכמו תושבי בית שאן וירוחם - מזרחיים מסורתיים שמצביעים 'מחל' עוד מימי בגין. אבל לנו לא יהיה ביטוי.
אומרים שהחלה מהפכת התרבות המזרחית מאז שמירי רגב נכנסה בסערה ומשכה את השטיח מתחת לרגליהם של אנשי התרבות האשכנזית השמאלנית. אני אומרת שהמהפכה האמתית צריכה לקרות בתקשורת:
אותה תקשרות שמחנכת אותנו ואת ילדנו מה נכון ומה לא נכון, שאומרת לנו ש"פרחה" זה רע ו"ערס" זה בחור מזרחי שמצביע ביבי ויושב על הברזלים בשכונה ד' בבאר שבע. אותה תקשורת שיוצרת לנו דמות מיהו המזרחי מהפריפריה: אחד ששונה מהאידיאל, "מהנורמאלי"- והנורמאלי הוא לא אחר מאותו מגיש או מגישה, תל אביב אשכנזי טיפוסי בעל דעות שמאלניות. אותה תקשורת שקובעת שימני זה רק אחד שחובש כיפה וגר ביצהר - אותה תקשורת - היא זו שצריכה לעבור מהפכה.
סערת תאגיד השידור הציבורי הייתה רק טריגר לחשוף את הצביעות של ההגמוניה התקשורתית, כי אותה אליטה יודעת שהציבור מאס מסיקור מוטה שלא משקף את המציאות, וההגמוניה חוששת שיבואו עוד "רגבים" כאלו ויכריזו על מהפכה מזרחית ימנית גם בתקשורת. לא באמת מעניין את ערוץ 2 או 10 אם יקום תאגיד חדש או לא, הם הרי יעדיפו פחות תחרות, בו בשעה שיעדיפו להציג אותנו כלא דמוקרטים וסותמי פיות.
אקו"ם