ראשי » חדשות » דעות

מאבק סוני-שיעי? יש פתרון לאי היציבות באזור

מתברר שגם היום משאב המים משחק תפקיד בהנעת מהלכים באזור, ובמידה שיכולים המים לסכסך ולגרום לאי יציבות, הם יכולים גם לקרב בין מדינות עם מקורות מים משותפים

על פי רוב, סיפרה לנו התקשורת שאירועי "האביב הערבי" נגרמו לאור מאבק סוני-שיעי או עקב מניעים מהפכניים כגון התעוררות האזרח הערבי לדמוקרטיזציה, הנגישות שהעניק האינטרנט למידע חופשי, ומיאוס האזרח בשחיתות ובדיקטטורה. המתעמקים חיפשו סיבות מתחת לאדמה, בירידת מכירות ומחירי הנפט בעקבות ההאטה הכלכלית שנגרמה ממשבר הסב-פריים מ-2008, שכן מאז משבר הנפט בשנות ה-70 - מחקר המזרח-התיכון בעת המודרנית "נכבש" על-ידי סוגיית הנפט.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- בכיינים נמאסתם, רופא צריך להעיר על השמנה
- חמאס מנצל את מנגנון שיקום הרצועה לבניית מנהרות
- שנאת אשכנזים: המאבק המזרחי חייב להשתנות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שכחנו "לספור" את המים. השארנו אותם בסיפורים הרומנטיים על מלחמות השבטים הבדואים במדבר על משאבים למרעה ולגמלים. אבל המים עדיין מחלחלים ומזרימים סכסוכים באזור. מעל פני השטח, המזרח-התיכון נשאר צחיח, ומשופע במאבקים על משאבים בסיסיים מצומצמים.
 
חוסר בזהב הכחול או ניצול פרימיטיבי שלו היו גורמים משמעותיים בקידום אירועי "האביב הערבי" שהמדיה לא עסקה בהם.

בתימן, מצוקת המים היוותה זרז למלחמת האזרחים בין השבטים השיעים (החותים) לממשל בצנעא. תימן נחשבת למדינה עם עתודות המים הדלות ביותר בעולם הערבי, ובאזורים ההרריים שלה, היכן שגרים רוב החותים, המצב קשה במיוחד. בכל פעם שמתרגשת בצורת על המדינה הם הראשונים שמצויים בסכנת תת־תזונה. הממשל בצנעא פיתח תשתיות וחילק את המשאבים הדלים באופן סלקטיבי ומתוך העדפות שבטיות. אי לכך, החותים, שגררו כעס רב שנים על יחס מפלה, פתחו במאבק חמוש ב-2015. לנו סיפרו שהלחימה נבעה ממניע עדתי סוני-שיעי, אבל הטריגר הראשוני הוא מאבק על משאבים בסיסיים.

במצרים, ניצול פרימיטיבי של מי הנילוס הוא אחד מהגורמים להכתרתה בתואר המפוקפק "יבואנית החיטה הגדולה בעולם" - דבר שלמעשה דרבן את נפילת משטר מבארכ. העלייה במחיר העולמי ב-2010 עקב פגעי טבע כמו בצורת והתלות הגדולה מידי ביצואניות חיטה עיקריות כמו סין ורוסיה, גרמו לעלייה במחירי הקמח והלחם ברמה שהמשטר התקשה לסבסד. אי לכך, אזרחי מצרים, שהתרגלו לסבסוד ממשלתי של מצרכי בסיס, יצאו לרחובות והפילו את מבארכ.
 
בסוריה, החלה ההתקוממות נגד משטר אסד במחוז החוראן שהיה לנפגע הקשה ביותר מהבצורת שפקדה את המדינה בין 2011-2006. הבצורת גרמה לאיבוד יבול, לעלייה במחירי המזון, לעלייה באבטלה ולהגירה לערים. מחאות מקומיות בחוראן וסביבותיה כתוצאה מעלייה ביוקר המחייה ובאבטלה, הפכו במהרה להתקוממות נרחבת. את מקום המפגינים החלו לתפוס קבוצות חמושות שהתעמתו עם כוחות הצבא ברחבי המחוז.
 
בנוסף, מחלוקת על חלוקת מי נהר הפרת היא מהמניעים ליחסים העכורים בין טורקיה לסוריה בעשורים האחרונים שגרמו לארדואן להתעלם מפעולות דאעש בסוריה, אם לא יותר מכך. דרך נוספת של טורקיה ליצור כאוס בסוריה היא בהורדת קצב זרימת מי הפרת באמצעות סכריה שלה, זאת על בסיס צילומים משנת 2014 המעידים על ירידת מפלס המים בסכרים הסוריים.

מתברר שגם היום משאב המים משחק תפקיד בהנעת מהלכים באזור, ובמידה שיכולים המים לסכסך ולגרום לאי יציבות, הם יכולים גם לקרב בין מדינות עם מקורות מים משותפים. כל שכן בין מדינה בעלת יכולות טכנולוגיות בתחום, לבין מדינות הנזקקות לשכלול יכולותיהן.

ד"ר נתנאל אבנרי הוא מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזה"ת ועמית במרכז לתקשורת בינלאומית, אוניברסיטת בר אילן, ובמכון לאסטרטגיה ציונית
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח