די להפקרות: החקלאי שהגן על עצמו אינו פושע
המושבניק מבית אלעזרי שירה למוות בפורץ, הגן על הבית במציאות בלתי נסבלת והוא צריך לקבל גב ציבורי וממסדי רחב. מדינת ישראל מתעקשת לעצום עיניים, אבל מתקיימת פה מלחמה על הבית
במהלך לימודי התואר השני שלי התבקשנו לכתוב נייר מדיניות. "רעייה אסטרטגית" היה שם הנייר שלי, שבו עסקתי בתופעת הפשיעה החקלאית. חרשתי את הארץ, נפגשתי עם חקלאים ובוקרים, עם אנשי מחקר ואנשי ממסד ומשטרה. גיליתי אנשים שהם אידאליסטים ומלח הארץ, ולצד זה ייאוש ובלאגן, הזנחה ועצימת עיניים. מאחורי המילים, הנתונים והגרפים ניצבים בני אדם וניצבת מציאות עגומה, ובסוף כל עצימת עיניים מסתתרת נקודת פיצוץ.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- במבי שלג חלמה על ארץ אחרת, אנחנו נמשיך בדרכה
- נתניהו באלכסנדריה? ההסתה המצרית עולה שלב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נקודת הפיצוץ התורנית היא פרשת החקלאי בן ה-64 מהמושב בית אלעזרי שירה בשלושה פורצים שפלשו לו למשק וניסו לגנוב את משאיתו עמוסת הציוד. לפי העדויות, הפורצים הניפו כלפיו "חפץ גלילי מוארך", אולי אלה, אולי כלי נשק אחר. החקלאי טוען שירה באוויר, בבוקר גילו גופה של אחד הפורצים.
עצרת תמיכה במושב בית אלעזרי. ''מציאות בלתי נסבלת''.
צילום: יוסי זליגר
מושב בית אלעזרי הוא מושב ליד גדרה. תושביו סובלים כבר זמן רב מפריצות וגניבות, מכל הבא ליד, אנחנו לא שומעים על זה עד שקורה מקרה קיצוני כמו עכשיו. אבל בית אלעזרי לא לבד. ממחקר של מרכז המידע של הכנסת עולה כי בשנים 2011-2015 נפתחו במשטרת ישראל 5,239 תיקי חקירה בגין פשיעה חקלאית. רק 95 מתוכם נידונו בבית המשפט. שיעור התיקים שבהם הוגש לבסוף כתב אישום הוא רק 4-5 אחוזים מכלל התיקים, לעומת זאת שיעור התיקים שנגנזו עמד על כמעט 90%. למה שאדם שפוי יגיש תלונה?
ואכן, רוב החקלאים כלל אינם מגישים תלונה. ההערכות מדברות על כ-80% ממקרי הגניבה שכלל אינם מדווחים. לחקלאי לא שווה להגיש תלונה, להתמודד עם הביורוקרטיה ועם אזלת היד של המשטרה ולבסוף גם להיות עד לעונש מגוחך שניתן לפורץ בבית המשפט, אם בכלל.
עצרת תמיכה במושב בית אלעזרי. ''מלחמה על הבית ועל החיים, וזו לא קלישאה''.
צילום: יוסי זליגר
חקלאים רבים נוטשים את הקרקע, כך גם הבוקרים והרועים. רבים מהם מעידים על מלחמת התשה ופגיעה כלכלית אנושה. אחרים סוחבים, עוד יום ועוד יום. למזלם של החקלאים, כבר כמה שנים פועל בשטח ארגון 'השומר החדש', לצערם זה כלל לא מספיק. פעילי ומתנדבי הארגון מתמודדים מדי יום עם פלישות לשטחי מרעה ושטחים חקלאיים, עומדים כתף לצד כתף עם החקלאים עצמם. אם הם לא היו שם, אף אחד לא היה. במקומות אליהם נכנס לפעולה הארגון, ירדה הפשיעה החקלאית בלמעלה מחמישים אחוזים.
על מי ועל מה נלחם החקלאי מבית אלעזרי? על הבית ועל החיים, וזו לא קלישאה. לפחות ארבעה חקלאים נרצחו בשנים האחרונות במהלך "שוד שהסתבך": אבי בן ציון נרצח בצומת אלון לאחר ששדדו את מכוניתו ודרסו אותו באכזריות, דוד בר קפרא נרצח במושב פדיה שבשפלה בשדות שלו עצמו, איציק אלגבי נרצח במושב אביחיל בשרון כשהפתיע פורצים שפרצו לביתו ושריה עופר נרצח בביתו בבקעת הירדן. כולם אגב, נרצחו על ידי ערבים, איך שלא תכבסו את זה, זה נראה רע, ואלה רק מקרי הקיצון, מקרים של אבדן חיים ש"זכו" לכותרות בחדשות. אלפי מקרים אחרים של סכנת חיים, גניבה, הפקרה, ייאוש ונזק של מיליונים פשוט נעלמים מעינינו. הם נכנסים לסטטיסטיקה כזו או אחרת, או שלא.
המושבניק מבית אלעזרי הוא לא עבריין ולא פורע חוק, הוא הגן על הבית במציאות בלתי נסבלת והוא צריך לקבל גב ציבורי וממסדי רחב. מי שצריך לדעת שדמו בראשו הוא הפורץ, הוא וחבריו. הם אלה שצריכים לחשוש מ"שוד שיסתבך" ולא החקלאי. די להפקרות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם