מדוע חושש אבו-מאזן משר הביטחון ליברמן?
ידיעה תמימה לכאורה שפרסמה השבוע סוכנות הידיעות הפלסטינית מעוררת מחול שדים בין בכירי הרשות בעבר ובהווה. וכיצד השתרבב שמו של עמרי שרון לתביעת הבוררות של הקזינו ביריחו
הרשות הפלסטינית קורסת. בלשכתו של אבו-מאזן, אומרים מקורות פלסטיניים, שוררת אווירת נכאים. אבל השבוע עלה לפתע צבע חדש ורענן בלחייו של הראיס. מה גרם לכך? ידיעה שפרסמה ביום שלישי סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית 'וואפא', שלפיה העיתונאים המוכשרים ברמאללה הצליחו להניח את ידיהם על "נוסח החלטת הבוררות השוויצרית בתיק הקזינו ביריחו".
עוד כותרות ב-nrg:
- אלברשטיין נפרדת: היימן לא רווה נחת מעבודתו
- "התנהלות בזיונית, לעצור את מינויו של ד"ר שחאדה"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האמת, לא צריך להתפעל יותר מדי. ההישג העיתונאי הדגול הוגש להם ככל הנראה על מגש של כסף באדיבות לשכתו של הראיס. העוקץ, לב הידיעה מבחינת מדליפיה, נמצא כבר במשפט הפתיחה, שלפיו "התביעה שהוגשה נגד קרן ההשקעות של מדינת פלסטין על ידי חאלד סאלם, מוחמד דחלאן, חסן עספור, וליד אל-נג'ב, מרטין שלאף ועמרי שרון, נדחתה במלואה על ידי ועדת הבוררות".
בעבור מי שזקוק לתרגום בגוף הסרט נזכיר שחאלד סאלם הוא שמו השני של מוחמד רשיד, יועץ הכספים של יאסר ערפאת. רשיד הוא גם שותפו של מוחמד דחלאן, הלא הוא ראש הביטחון המסכל הפלסטיני לשעבר, שנוא נפשו של אבו-מאזן והאיש שמאיים יותר מכול על כסאו. חסן עספור הוא מחייליו של דחלאן. עספור מתחזק גם אתר אינטרנט מצוין, שהופך לאבו-מאזן את הקרביים במידע מפליל על מעללי הרשות. ואילו וליד אל-נג'ב הוא האיש שניהל את הקרן הפלסטינית שהעבירה בין השאר כספים ל'גדודי חללי אל-אקצא'.
מרטין שלאף הוא כמובן הבעלים של הקזינו ביריחו. אבל הפאנץ' טמון כמובן בשם האחרון - עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר. לכאורה זוהי הפעם הראשונה ששמו של עמרי מופיע במסמך רשמי הקשור לקזינו ביריחו.
אז במה מדובר? על פי הידיעה, העניין הוא תביעת פיצויים בסך מיליארד וחצי דולר שהגישה Cap Holding, חברת הניהול של הקזינו ביריחו, נגד הרשות הפלסטינית עקב סגירת הקזינו. את התביעה דחה במלואה בית הדין הבינלאומי לבוררות בשווייץ, שחייב את התובעים בהוצאות בסך 2.8 מיליון פרנק שוויצרי (קצת פחות מ-3 מיליון דולר).
כן, 15 שנים אחרי סגירתו, הקזינו ביריחו טרם אמר את המילה האחרונה. את הקזינו הקים בימי אוסלו העליזים איש העסקים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף בשותפות עם הרשות הפלסטינית. בשעתו גלגל הקזינו מיליוני דולרים. 3,000 ישראלים נהרו ליריחו מדי יום כדי להמר על כספם בין כתליו. כבישי הבקעה מלאו בשיירות אוטובוסים, ובסופי שבוע הזרם אף גבר. הז'יטונים נפרסו על שולחנות ההימורים, הקופות צלצלו בחדווה והרזרבות ברשות הפלסטינית הלכו ותפחו. אבל אז הכול התפוצץ.
בספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה, וגן העדן להימורים בפאתיה הדרומיים של יריחו נאלץ לסגור את שעריו. מחבלים חמושים התבצרו בתוך הקזינו ופתחו באש על כוחות צה"ל. על הישראלים תאבי ההימורים נאסר להיכנס לשטחי הרשות.
חודשים ספורים אחר כך נבחר אריאל שרון לראשות הממשלה. זמן קצר טרם בחירתו רעשה הארץ עקב פרסומים על פגישה חשאית בווינה עם בעלי הקזינו, מרטין שלאף, שבה השתתפו מקורביו של שרון ובהם בנו עמרי, עורך דינו דב ויסגלס, ויועצו הכלכלי של ערפאת, מוחמד רשיד.
ראש הממשלה דאז אהוד ברק תקף בחריפות את הפגישה: "הדבר מטריד ותמוה. במי מדובר? מדובר בבנו של המועמד, בעורך דין של המועמד, שהוא גם במקרה עורך דין של איש העסקים המתווך (מרטין שלאף), שבמקרה יש לו עסק משגשג שתלוי ברצונם הטוב של הישראלים, כשהנציג השני הוא איש עסקים ולא רק יועץ כלכלי לרשות הפלסטינית. זו חתרנות מדינית פעילה בלתי נלאית".
שרון לא נותר חייב. "לא היה שום משא ומתן, וגם אין משא ומתן תחת אש", אמר מועמד הליכוד לראשות הממשלה. "בניגוד לאהוד ברק, אני לא מהמר על גורלו של העם הזה. לא התנהל שום מו"מ אלא פגישה שבה רצו לדעת את עמדותיי. לצורך העניין הוקם צוות אד-הוק לנושא. אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה: לא היה שום עיסוק בנושא הקזינו".
עו"ד דב ויסגלס, שנכח בפגישה בווינה, אמר אז ל'מעריב' כי "כל הדיבורים על ניהול מו"מ בקשר לפתיחת הקזינו ביריחו הם קשקוש מקושקש. המונח קזינו כלל לא עלה בשיחה. יש לי קשר אישי הדוק עם האנשים האלה הרבה שנים. פגשתי אותם ברמאללה ובעזה ובבירות אירופה עם בני משפחותיהם, לא על בסיס פוליטי כי אם מקצועי, ונוצרו בינינו קשרים חמים מאוד. ביקשו שאהיה נוכח כדי להפשיר את הקרח, וכך היה".
מקורבי שרון טענו אז כי המפגש בווינה נועד להרגיע את הפלסטינים ולהעביר מסר ששום מלחמה לא תיפתח במוצאי יום הבחירות, לאחר ניצחונו של שרון. "היו פניות אלינו לקיים מגע עם נציג שלהם, ונענינו", הסביר שרון.
נקפוץ 15 שנים קדימה. שרון מזמן שוכן עפר, וכך גם ערפאת. ברק מחוץ לפוליטיקה, ועמרי שרון עומד בראש ארגון מגדלי הבקר בישראל. מרטין שלאף עדיין בווינה, ולאחר שנים שבהן נמנע מביקורים בישראל כדי לא להיות מוזמן לחקירות משטרה הוא שב לבקר בה. הקזינו עדיין עומד על תלו בפאתי יריחו, מושבת מפעילות. התביעה בפסק הבוררות לחידוש רישיון הקזינו עד שנת 2028, כפי שעולה מהידיעה של 'וואפא', אומרת משהו על האופי האנושי שלא השתנה ועדיין מנסה להיאחז בתקווה למרות ניסיון העבר.
הצצה מהירה באתר התיירות 'טריפ אדוויזר' מראה שמספר התיירים המבקרים במלון הצמוד לקזינו אמנם מייאש, אבל האוכל עדיין מעולה וגם הבריכה לא מאכזבת. החידוש העיקרי מאז ימי הקזינו הוא מרכז תרבות גדול שקם ביריחו, במימון ממשלת רוסיה ובתמיכת הראיס. במקום לזרוק ז'יטונים, באים לשם כדי לצפות במוצגים ארכאולוגיים.
הרמתי השבוע טלפון לעמרי שרון, כדי לנסות להבין מה עומד מאחורי הידיעה שפרסמה סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית. איך אתה קשור לזה? מדוע שמך מופיע שם? שאלתי. "אין לי מושג", הכחיש בנו של ראש הממשלה לשעבר. "לא מכיר, לא יודע, אין לי שום קשר. מעולם לא הייתי שייך ל-Cap Holding. לא ידעתי גם שהייתה בוררות, ולא ידעתי שהפסידו. מצטער, לא מבין מה רוצים ממני". דברים דומים אמר לי עו"ד ויסגלס בשיחת טלפון: "הייתה בוררות? עמרי? אין לו שום קשר לזה. אני צריך לברר בחברת Cap Holding בליכטנשטיין".
מי שכנראה לא ממש זקוק לבירורים הוא מוחמד רשיד, יועץ הכספים לשעבר של ערפאת ושותפו של דחלאן. בתגובה לידיעה שהופיעה ב'וואפא' העניק רשיד ריאיון בלעדי לאתר הפלסטיני באנגלית 'inlight' ובו שפך אש וגופרית על "השקרים שאמר מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, בנוגע לקזינו ביריחו ועניינים נוספים".
רשיד התייחס לנאום שנשא אבו-מאזן לפני ימים אחדים מול אנשי פת״ח. שם, במגרש הביתי, התגאה אבו-מאזן בניצחון הרשות הפלסטינית בבוררות בשווייץ. ההצלחה, אמר, היא חלק בלתי נפרד מהמאבק הדיפלומטי הפלסטיני בזירה הבינלאומית, ובכלל זה במוסדות המשפטיים הגבוהים ביותר.
"אין זה ממנהגי להגיב באופן מיידי על ההאשמות והשקרים שיוצאים מבית היוצר של מחמוד עבאס ומנגנון ההסתה שלו", אמר רשיד, "ואין בכוונתי לחרוג מכלל זה גם הפעם, למרות האשמת השווא בנאומו לפני ימים אחדים בפני המועצה המהפכנית של תנועת הפת"ח בעניין הבוררות בקזינו ביריחו".
"תשובתי", המשיך רשיד, "תבוא בזמן הראוי, מלווה במסמכים ובעובדות. אני מציע למחמוד עבאס ולהקתו להפסיק להפיץ שקרים ולנסות להרחיב את שדה המערכה נגדי, באמצעות הכנסת שמותיהם של אישים פלסטינים מכובדים שאין להם יד ורגל בתיק הקזינו ביריחו. אלא אם כן יש כוונה להמשיך בחיסול חשבונות פוליטי באמצעות זיופים, כמו גם בניסיון לעורר רגשות באמצעות שקרים זולים נוסח השותפות של עמרי שרון או כל שותף ישראלי בפרויקט ובבוררות.
"מוטב לו ולהם להוציא מהתמונה אישים ומוסדות לאומיים כמו סוכנות הידיעות 'וואפא' ולמקד את המלחמה בי אישית, שכן אני והילדים שלו הם מי שיודעים את האמת, ואנחנו יודעים כי הוא זה שקבע את עיקרי הסכם הקזינו, ובביתו בעזה התרחשה החתימה עליו. בימים הקרובים תצא האמת", חתם רשיד את דבריו החריפים נגד יו"ר הרשות (ותודה לד"ר מרדכי קידר שתרגם עבורי את דברי רשיד ואת הידיעה מ'וואפא').
חלק ניכר מכעסו של רשיד נובע ממה שהוא מכנה בהצהרתו "הפצה זולה של שמועות המתרוצצות כבר שבועות ארוכים, על ביקור שערכתי כביכול בתל-אביב ובירושלים". אכן, לפני מעט יותר מחודש נפוצו שמועות על כך שרשיד הגיע לישראל ונפגש עם שר הביטחון הטרי ליברמן ב'בית אסיה' בתל-אביב. בירושלים הוא דווקא לא ביקר, על פי השמועות, אלא דווקא בנתניה. שמועות אלו הגיעו גם לאוזני כותבת השורות, ובעקבותיהן היא פנתה למשרד הביטחון וקיבלה מדובר השר את התשובה כי "לא היו דברים מעולם".
אז מה בכל זאת מסתתר מאחורי השמועות העקשניות האלו, ובכלל זה גם הפרסום בסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית על הבוררות בשווייץ? פשוט מאוד, אומר מקור פלסטיני שמכיר מקרוב מאוד את הלכי הרוח במוקטעה.
"אלה ימי הדמדומים של אבו-מאזן. הרשות הפלסטינית בתהליך קריסה. המשך קיומה רחוק מלהיות מובן מאליו. מינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון עורר ברשות פחדים רדומים. רבות נאמר ונכתב על קשריו של שר הביטחון שלכם עם מוחמד דחלאן ועם שותפו מוחמד רשיד. מכאן גם השמועות על ביקורו החשאי של רשיד בישראל.
"רשיד מתוחכם מאוד. כשהוא אמר שהשמועות על ביקורו בתל-אביב ובירושלים אינן נכונות, הוא אולי משקר ואולי צודק. על פי מה שאני יודע, הוא ביקר בתל-אביב ובנתניה. בכל אופן, לא משנה מה היה באמת. כל הדברת הזאת ברשות נובעת מפחד שליברמן בתפקידו החדש עלול להשליט את דחלאן ואת חבורת הקזינו על הרשות הפלסטינית. זה לב העניין. השימוש בתוצאות הבוררות בשווייץ הוא כלי פוליטי ותעמולתי שנועד לומר: תראו את מי ישראל רוצה להשית עלינו".
"אני תוהה", צוחק בן-שיחי, "אם לבוררים הנכבדים בשווייץ יש שמץ ידיעה לאילו מטרות משמש עכשיו פסק הדין המלומד שלהם על 290 עמודיו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם