אהוד ברק, חסוך מאיתנו את הביקורת שלך
הקווים האדומים שפרץ אהוד ברק התקבעו כנקודת ההתחלה בכל המשאים ומתנים שבאו מאז. עשור וחצי אחרי שהנהיג אותנו, ישראל עדיין נאנקת תחת הגבולות שהציע, ושתמורתם קיבלנו דם ואש ותימרות עשן. אז למה הוא מרגיש שיש לו זכות לבקר את נתניהו?
והנה חזר אלינו מופע האימים מספר טריליון - "אהוד ברק נגד בנימין נתניהו". הפעם באמתחת ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר רמזים מבעיתים על נזקים ביטחוניים נסתרים, או כלשונו: "חשיפה מטרידה ביותר של ישראל מול אתגר ביטחוני מרכזי, מפאת רגישותם של הדברים לא אוכל לפרט יותר מכך".עוד טורים בערוץ הדעות:
• הגיע הזמן לטפל באינתיפאדת הרכוש
• המדליה של ג'רבי, הניצחון של נשים רבות
• פחות דיבורים: גלנט, צריך לבנות? אז תבנה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ברק, שכבר שלוש שנים נמצא מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, גם צייד את שומעיו בקביעה הפסקנית שבגלל נתניהו הסיוע האמריקאי לעשור הקרוב יעמוד רק על 38 מיליארד דולר ולא 45. "הימור מופקר בניהול היחסים עם הבית הלבן", הוא הגדיר זאת.
מצד האמת, כלל לא בטוח שההתקפות של ברק מצריכות תגובה. ללוחם המעוטר ביותר בצה"ל אין תמיכה ציבורית, הוא לא מתכוון לחזור לפוליטיקה ובאופק גם לא נראית מסגרת שתאפשר לו לעשות כן לוּ היה רוצה. למרות זאת, פעם אחת ולתמיד, ואולי בעיקר למען הדור הצעיר, כדאי להזכיר מה קרה בארצנו הקטנטונת כשאותו ברק מילא את אותה משרה שנתניהו מכהן בה כבר 8 שנים. הוא היה ראש ממשלה בסך הכול שנה וחצי, אך הן הספיקו כדי להבעיר את המזרח התיכון ולחולל כאן נזקים שיהיה קשה לתקן גם בעוד עשרות שנים.
נתחיל ממה שברק הגדיר "חוסר יכולת לשפוט אינטרסי ביטחון עמוקים ואת סדר העדיפויות שהם מכתיבים". ובכן, התנהלות ברק ב"פרשת הפלקון" היא דוגמה מופתית לחוסר יכולת שכזו. ישראל הייתה חתומה עם סין על עסקת ענק למכירת מטוס הביון המתקדם עם אופציה לשלושה נוספים, מתוצרת התעשייה האווירית. הרווח על הנייר היה מיליארד דולר. ברק, בהחלטה נמהרת, ביטל את העסקה, יצר משבר קשה ביחסים עם סין וגם הסתבך עם האמריקאים שאיימו לקצץ מהסיוע הביטחוני רבע מיליארד דולר. שנים חלפו עד שיושרו ההדורים.
לא הליכוד, אלא בכירת מפלגת העבודה, השגרירה בסין באותה עת, אורה נמיר, אמרה על התנהלותו של ברק את הדברים הבאים: "מגיע לישראל העונש הגדול ביותר על ההתנהגות שלה בנושא. סין היא המעצמה החזקה בעולם אחרי ארה"ב, והאמריקאים הזהירו אותנו לפני שנכנסנו למו"מ. הלכתי לברק, שנושא לדעתי באחריות גדולה מאוד באי אמירת האמת לסינים בזמן".
וזה רק הספתח. כי ברק ביטל את עסקת הפלקון כדי להכניס את ישראל, את ארה"ב ואת הפלסטינים, לוועידת קמפ דיוויד הזכורה לשמצה. הוועידה הזו כונסה בטרם בעת ובניגוד לרצונם של נשיא ארה"ב ביל קלינטון ויו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. המחיר שבו קנה את קלינטון היה ביטול עסקת הפלקון והתמורה הייתה נזקים אסטרטגיים שאת תוצאותיהם אנו משלמים, כאמור, עד היום.
כי בראשית הייתה המלחמה. כישלון ועידת קמפ דיוויד נתן את האות לאינתיפאדה השנייה, עם מאות ההרוגים בלב ערי ישראל שהביאה בכנפיה, המשבר הכלכלי שיצרה והדרדור הבינלאומי שנולד כתוצאה ממנה. ברק לא אחראי רק לזה, אלא גם לטיפול הכושל במאורעות מרגע שהתחילו. במקום לתת מיד את הפקודה לדיכוי הטרור, הוא התרפס והתפרס והגדיל עוד ועוד את מכסת הוויתורים לערפאת.
בשנית היו הוויתורים עצמם. אהוד ברק היה ראש הממשלה הראשון שהציע לחלק את ירושלים. אהוד ברק היה הראשון להוציא מפיו את המילים שאף ראש ממשלה לא אמר לפניו: "מדינה פלסטינית". וזה עוד לא הכול. ברק, בתקדים בלתי נתפס, רצה לתת לפלסטינים חלקים מישראל הריבונית, במה שנקרא "חילופי שטחים". את כל זה הוא עשה מתוך מחשבה - שכל ילד התנחלויות ידע עד כמה היא מופרכת - כאילו כך יבוא השלום. איזו טיפשות, איזו איוולת. בדרך לכל אלה הוא הפר גם הבטחות מפורשות לציבור שלפיהן לא יחלק את ירושלים, ואחרי כל זה הוא ולא אחר עוד מאשים את נתניהו בהימור.
הקווים האדומים שפרץ ברק, בכללם נכונות לנסיגה מ-90 של יהודה ושומרון, התקבעו עד היום כנקודת ההתחלה בכל המשאים ומתנים שבאו מאז. עשור וחצי אחרי שהנהיג אותנו ישראל עדיין נאנקת תחת "גבולות אושוויץ", שהציע, אשר תמורתם קיבלנו דם ואש ותימרות עשן. אז שמישהו יסביר לי איפה כאן "היכולת לשפוט אינטרסי ביטחון עמוקים".
לכישלונות המהדהדים הללו צריך להוסיף את התנהלותו האישית של ברק. לשכתו התפרקה, אנשיו ברחו, ממשלתו נפלה. רק הוא, כמו הליצן בשיר של בני ברמן, המשיך וצהל, חי בבועה ולא מבין מה קורה סביבו.
אז עשה טובה מר ברק, חסוך מאיתנו את ההופעות העיתיות נגד נתניהו. אחרי הכל, ארבע שנים ישבת בממשלתו כמו ילד טוב, אז אל תספר עכשיו סיפורי סבתא כאילו פתאום הכול נורא. הוא כאן כבר שמונה שנים שבהן בסך הכל ישראל מתחזקת ביטחונית, כלכלית ומדינית. אתה היית פה לדקה והרסת הכול. בחייאת, טול קורה מבין עיניך.
ואגב, אם כבר מדברים על "רגישותם של הדברים", ותחת מגבלות הצנזורה, כדאי שהציבור ידע שאכן יש התרחשויות ביטחוניות סודיות. אך הן לא כאלה שמעמידות את ישראל בבעיה, אלא בדיוק להפך - מעצימות את מעמדנו באזור, הרבה מעבר לכנפי הדמיון. ומי שלא מבין את הרמז יפשפש בביקורו של ראש הממשלה אתמול בתל נוף.
אקו"ם