גונבים את המדינה: המערב הפרוע זה כאן
קיומה של מדינת חוק תלוי בחובת האזרח לשמור על הכללים, ובחובת המדינה לשמור על האזרח. כשאחד הצדדים מזייף, העסק מקרטע. שי דרומי מכה שנית (בעדינות)
ישראל 2016, חקלאים הם הפקר. המדינה מתנהלת בנגב ובגליל כמו ביסקוויט שנטבל בתה. פסאדה של מדינה. בפועל, העסק רופס ומתפורר. בנגב, חבית אבק שרפה שרק מחכה לגפרור, חקלאים יהודים מותשים נלחמים בגנבות. טייסים נוסעים בשיירות. ברתמים שוטרים בורחים מבדואים על טרקטורונים, ממש סצנה ממקס הלוחם בדרכים. בעמק שרה הבאר־שבעי, על הקירות כתובות בערבית. המשפחות הבדואיות מחלקות את גזרת הפרוטקשן ביניהן.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אותה גברת: טראמפ ממשיך להתרחק מהבוחרים
-אהוד ברק, חסוך מאיתנו את הביקורת שלך
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במדינת היהודים כל היישובים היהודיים מוקפים גדר, ביצורים ומצלמות. מנגד, שום יישוב ערבי לא מוקף גדר. מורה להיסטוריה הסביר לי פעם שהצלבנים התחילו לספור את קצם לאחור משעה שהתבצרו מאחורי החומות.
הירי בגנב הפלסטיני בבית־אלעזרי הוא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. גנבות יש, תגובה מספקת אין.
בתורה הדברים ברורים: "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים. אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ" (שמות כב). רש"י מפרש כי גנב שבא במחתרת יודע שחייו יעמדו בסכנה, וזו אזהרה מספקת. אלפיים שנה אחר כך, אבות האומה האמריקנית יכניסו לחוקה את התיקון השני, הזכות לשאת נשק. הזכות להגן על חייך ורכושך. בישראל 2016, ישראל שאחרי השפעת הקרן לישראל חדשה, רק לעבריין יש זכויות, הקורבן אשם תמיד. למה? כי הוא יהודי.
במדינה דמוקרטית אמורה להתקיים אמנה בין הריבון, קרי המדינה, ובין האזרחים. האחרונים לא לוקחים את החוק לידיים, והחוק מצדו שומר על האזרחים. אלא שבישראל, החוק שומר על התוקפים ובעצם אוסר על הנפגעים להגן על עצמם. ושיהיה ברור, אם גנב יֵדע שפריצה לילית תסכן את חייו, הוא יחשוב פעמיים. מי שטוען שאסור לפגוע בגנבים בורחים אומר בעצם לגנבים שאסור לפגוע בהם.
למערב הפרוע יש שני צדדים: או שמותר לאזרחים להגן על עצמם בכל מחיר, או שהגנבים מקבלים הגנה בכל מחיר. הגישה הישראלית לשימוש בכוח נגד גנבי לילה מעוותת. ודוק: על פי רוב לא מדובר באנשים העושים דין לעצמם, אלא בשאלה באילו אמצעים מותר להשתמש כדי למנוע מפורע חוק להמשיך במעשיו ובאיזה כוח מותר להשתמש כדי לעצרו ולהביאו לדין.
כרגע המצב אבסורדי. אם פושע בורח, כל שאפשר לעשות הוא לרדוף אחריו ולעצרו בידיים ריקות. כך אי אפשר לקיים מדינת חוק.
אגדה בדואית נושנה מספרת כיצד ברא אללה את הבדואי ואת הפלאח. מן הרוח הסובבת את הארץ ברא אללה את הבדואי שהוא חופשי כרוח ונודד כמוה. מן הענן הכבד המביא ברכה על הארץ ברא אללה את הגמל. כמו הענן, הגמל כבד ומביא ברכה. אחר כך אללה ירה חץ ויצר ממנו את הסוס, שהוא מהיר כחץ וקולע למטרה. נטל חופן אדמה מעפר הארץ וברא את החמור, מושפל ונדכא עד עפר. ומהגללים שהחמור הטיל, יצר האל את הפלאח.
כשרוצים להבין תרבות רצוי לפשפש במיתוסים הקדומים שלה. ואם הפלאח הערבי שמעבד את אדמתו ורועה את כבשיו נוצר מגללים של חמור, כנראה מותר לדרוך עליו, לגנוב אותו ולשדוד ממנו. קל וחומר אם הפלאח יהודי.
לפני שנים, מיד אחרי מקרה שי דרומי, הופתעתי קצת לשמוע בדואי משבט אל־הוזייל מצדיק את דרומי. "לחצתי לו את היד", הוא סיפר, והסביר מדוע על פי חוק המדבר. "אם בא אצלך גנב, והרגת אותו... אומרים אצלנו, דם מתחת לשמיכה. יעני סגור. לגנב אין גאולת דם". הוא תיאר מקרה דומה שאירע אצלו ברהט. גנב חדר בלילה והצליח לברוח. למחרת תפסו אותו והרביצו לו כהוגן, עד שיצא בשן ועין.
ב־1996, לאחר תקופה ארוכה של פריצות, גנבות וחוסר טיפול מצד הרשויות, חקלאים מהמושב מולדת תפסו גנבים שנכנסו למושב, צבעו אותם בירוק, ושלחו אותם כך בחזרה הביתה ברגל. הם נשפטו למאסר, ובית המשפט העליון החמיר בעונשם - מחמישה חודשי מאסר לשנה. ב־2014 נעשה שימוש תקדימי בחוק שי דרומי כאשר בית משפט שחרר ממעצר תושבי קלנסווה שדקרו למוות פורץ.
במדינת ישראל קל להעמיד לדין את גואל רצון על פוליגמיה, אבל בואו נראה את הפרקליטות מפיקה כתבי אישום נגד אלפי פוליגמים בנגב. כי בכל הקשור בנגב ובבדואים, הריבונות הישראלית צווחת מהחור כעכבר בעל שיגעון גדלות. התמונה מבהילה. התיישבות פרועה ולא מסודרת מיער יתיר ועד שיפולי הנגב המערבי. בחסות הביטוח הלאומי, הבדואים בנגב מגיעים לשיעור הפוליגמיה הגבוה בעולם. קצב ההתרבות בלתי נתפס. האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 15־20 שנה. 200 אלף בדואים חיים כיום בנגב, ב־2025 יהיו כאן 400 אלף.
גורמים בשמאל הפוסט־ציוני ובארגוני זכויות אדם, המזילים דמעות תנין על עקירת הבדואים מבתיהם הלא חוקיים לטובת הסדרה נדיבה, לא טרחו להזיל דמעה על מגורשי גוש קטיף. למה? משום שמבחינתם הבדואי הוא יליד, נייטיב, והיהודי קולוניאליסט. הנאורות שלהם היא פתטית. מחד גיסא הם דורשים שהמדינה תתייחס לבדואי כאל אזרח שווה זכויות, ויתרה מזאת - כאל היליד המקורי בעל זכות הראשונים על הקרקע. מאידך גיסא, בכל מה שקשור לריבונות המדינה באכיפת חוק וסדר וערכים מערביים נאורים כמו "לא תשליך את בתך לתוך באר רק כי חשבת שהיא דיברה עם גבר", הם ממלאים פיהם רוק מתקדם, נאור ומתרפס. לא תראו אותם יוצאים למלחמה בפוליגמיה, ברצח על כבוד המשפחה, בפשיעה הבדואית. הם מוכנים להילחם רק על הזכות הא־לוהית של כל בדואי לחיות בבית צמוד קרקע עם מספיק אדמה לעזים שלו. הם הגזענים הנכנעים למזרח המעוות, ברפלקס של רגשות אשם מדומיינים.
במשך שנים מנהיגי המגזר הערבי מאשימים את המדינה ואת המשטרה באדישות פושעת לאלימות בחברה הערבית. אלא שהעובדות מורכבות יותר. כשהמדינה מנסה להתנהג כמדינה ולכפות את ריבונותה במגזר הערבי, היא מואשמת בדיכוי לאומני, פשיזם ואפרטהייד. אולם כשהמדינה הולכת על ביצים ולא מתערבת בשם הרב־גוניות התרבותית, היא מפלה ומקפחת. כשאתה מנסה לדון במנטליות פרימיטיבית שרואה באישה רכוש האב או הבעל, אתה הופך מיידית פטרנליסטי וגזען. אינסוף טענות על אפליה וקיפוח מצד המגזר הערבי, כולל המילה המפורשת אפרטהייד. ומצד שני, סירוב מוחלט להצמיד את המילה חובות למילה זכויות. שירות לאומי הס מלהזכיר, גם כשמדובר בשירות אזרחי למען הקהילה עצמה.
עם כל הכבוד לליברליזם, לא הגיוני שמיעוט יהיה זכאי לחיות על פי נורמות תרבותיות אותנטיות אם מדובר בקודים של אלימות סמויה וגלויה. מימוש זהות לאומית תרבותית איננו כולל השלכת נערה לבור בעוון חילול כבוד המשפחה. להתעורר ומהר.
אקו"ם