ראשי » חדשות » דעות

הגיע הזמן שגנבים יפחדו פחד מוות

המשטרה טובה בלבוא אחרי שהכול נגמר, אבל האזרח חייב להגן על חייו, על חיי משפחתו ועל רכושו. יש לשנות את החוק כדי שחייהם של ילדים קטנים, קשישים, גברים ונשים כמוכם וכמוני, לא יהיו להפקר

קרוב משפחתי היקר איציק אלגבי נרצח בפתח ביתו במושב אביחיל בחודש אוקטובר 2012. בשטחו, בחצרו, במקום הכי בטוח לו ולמשפחתו, בידי שלושה גנבים שהפתיע במקרה בצאתו להביא לחם לארוחת הערב, מטרים ספורים מבתו ומנכדיו. הטרגדיה נוראית, הכאב עצום ולא מרפה. העלבון, חוסר האונים. קשה מנשוא התחושה שבעל הבית נטבח בפתח ביתו על לא עוול בכפו, בידי חיות אדם.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- תעשיית ההסתה שווה לפייסבוק הרבה כסף
- סערת זילברשלג: יש מה לעשות עם מדיניות הגיוס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הגנבים הארורים שחטו את איציק, שנאבק בהם מאבק חסר סיכויים, אחד מול שלושה, בידיים חשופות של חקלאי, מלח הארץ. ככה סתם נרצח אזרח תמים במקום שאמור להיות מבצרו הבטוח. ואנחנו? מתרגלים, מקבלים ומבינים שככה זה. שהביטחון האישי שלנו כאן היה להפקר. שמערכת האכיפה נכה וחסרת אונים. שהיא מערכת של ״אחרי מות״, המנציחה אזלת יד וכישלון רצוף במתן השירות הכי בסיסי שהיא מחויבת בו כלפינו האזרחים: ביטחון אישי.
   
לאור יום, בלי פחד, בלי לנסות להימלט או להימנע ממגע, רצחו שלושה גנבים (גם במקרה הזה התברר בדיעבד שהם היו שוהים בלתי חוקיים) את האיש היקר הזה, שחסר לכל כך הרבה אנשים מאותו ערב ארור, ויחסר עד עולם.

אדם שנתקל בגנב שחודר לשטחו הפרטי, לחצרו, לביתו, לרכושו, ביום או בלילה, חייב להתגונן. בידיים חשופות או עם מה שאפשר: נבוט, גרזן, את חפירה, פטיש, סכין, כדור בראש. האזרח חייב להתגונן, והחוק חייב להגן עליו בהתייחס לנסיבות, כאשר עקרון הבסיס חייב להיות זכות ההגנה העצמית.

המשטרה טובה בלבוא אחרי שהכול נגמר, למתוח סרטים אדומים, לאסוף טביעות אצבעות, ללקט קבצים מצולמים באדיבות השכנים, להציג פרצופים חמורי סבר, להצטלם, להתראיין ולחזור למשרד. לא לחינם אזרחי ישראל כבר מזמן לא מצפים שהמשטרה תפענח עברות רכוש. את טופסי התלונה במשטרה הם ממלאים רק לשם קידום התהליכים מול חברות הביטוח. אין הרתעה, אין נוכחות, אין הגנה.

המשטרה גם אוהבת לתת עצות לנפגעי עברות הרכוש. אני עצמי זכיתי ל״שירות״ הזה לפני כמה שבועות: התקינו אזעקות, התקינו מצלמות, תלו שלטי אזהרה. עצות של כסת״ח שמקפלות בתוכן אצבע מאשימה כלפי הנפגעים. עצות שבמקרה הטוב יסייעו לחוקרים בעבודתם אחרי הפריצה הבאה, ובמקרה הרע יעלו עוד ממון רב ולא ירתיעו גנבים, בטח לא גנבים שמוכנים לרצוח את קורבנם.
 
לי אין צל של ספק שהחקלאי שירה בגנבים בבית-אלעזרי פעל נכון. הוא הגן על עצמו, על משפחתו ועל רכושו בשטחו. בשניות הקריטיות אין זמן להתייפיפות, אין זמן לשאלות מנומסות שאפשר לשאול באולפני טלוויזיה מלוקקים ומנותקים. האם אדוני בא לקטוף תפוזים בפרדסי? האם אדוני בא לשתות מים מברזי? האם אדוני בא לגנוב את רכבי? האם אדוני בא לאנוס את רעייתי? האם אדוני מתכוון לרצוח אותי אם אפריע לו?
 
בשנים האחרונות אזרחים ושוטרים שילמו בחייהם בשל התמימות הזאת. דמם השפוך לשווא זועק לכולנו: די!
עדיף להיחקר מאשר להידקר. עדיף להישפט מאשר לשכב מת. כל מי שמבין שביטחוננו בבתינו היה להפקר, כל מי שמבין שאין הגנה מטעם הרשויות הממלכתיות על חיינו, חיי יקירינו ורכושנו, חייב להתייצב להגנת החקלאי היורה. כן, גם החוק. יש לתקנו כדי לשנות את המציאות ולייצר בישראל נורמה שבה גנב או פורץ ידע שהוא שם נפשו בכפו בכל מעשה של השגת גבול וחדירה לרשות הפרט. ההפקרות תיעצר רק אם גנבים יפחדו פחד מוות.

גם למערכת המשפט יש מה לתקן. יש לנקוט ענישה קשה, מרתיעה ובלתי סלחנית, שתתבסס על פוטנציאל הנזק שהיה עלול להיגרם לחיי אדם, ולא תישען על ערך הרכוש שנגנב בפועל. ענישה של ממש, לא ענישה שעושה צחוק מכולנו.

לא, אינני קורא ל״מערב פרוע״ ולהשתוללות אזרחית אלימה בנשק קר או חם. אני קורא להגיב ולהתגונן בכל האמצעים ובכל הכוח, כשברור שאורחים בלתי קרואים מסתובבים בבתים ובחצרות. אם יש ספק במפגש עם אורחים כאלה, אז אין ספק: דמם בראשם. הם לא באו לבקר, הם באו להטיל מורא על ילדים קטנים, קשישים, גברים ונשים כמוכם וכמוני, שביטחונם בביתם היה להפקר. הם באו לפגוע ולגזול ואין להם אלוהים. זה אנחנו או הם.

סא"ל במיל' אילן אוסטפלד היה מפקד בית הספר ללוחמה בטרור של צה"ל והכתב הצבאי של גל"צ
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח