השילוש החדש בסוריה: ברית בלתי כתובה נגד ארה"ב

גם אם מדובר "רק" על מסגרת של הבנות פרגמטיות בין טורקיה, איראן ורוסיה, יש בהתפתחות הזו כדי להדאיג לא רק את ישראל ואת מדינות ערב הסוניות בראשות סעודיה, אלא גם את ארה"ב ואת המערב בכלל

ישראל היום
זלמן שובל | 23/8/2016 16:52
תגיות: איראן, טורקיה, רוסיה, סוריה
מפציצי טופולב 22M וסוחוי 34 רוסיים ממריאים למשימות הפצצה בסוריה מבסיס האוויר האיראני חמדאן. נשיא טורקיה ארדואן ועמיתו הרוסי פוטין מצהירים חגיגית על פיוס מלא בין מדינותיהם, ושר החוץ האיראני זריף, שמבקר באנקרה, מודיע במסיבת עיתונאים משותפת עם מקבילו הטורקי קאבאסוגולו, שארצו מתכוונת לפתור את כל המחלוקות שבין שתי המדינות, כולל בנושא אספקת הגז.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- סערת הבוקריני היא סמל לחוסר האונים של המערב
- דנקנר, לא מגיעה לנו איזו התנצלות קטנה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כל זה קורה במהלך פחות משבועיים ואי אפשר שלא לראות מאחורי זה יד מכוונת: גם אם אין מדובר בברית רשמית של ממש, הרי גם אם זו "רק" מסגרת של הבנות פרגמטיות וביטוי לשותפות אינטרסים מזדמנת, יש בהתפתחות הזו כדי להדאיג לא רק את ישראל ואת מדינות ערב הסוניות בראשות סעודיה, אלא גם את ארה"ב ואת המערב בכלל.
  
צילום: EPA
תמונות שפרסמו הרוסים ובהן נראים המפציצים שיצאו לסוריה צילום: EPA

טורקיה אמנם תיקנה לאחרונה את יחסיה עם ישראל, אך בו בזמן, כפי שמאשר דו"ח מודיעיני גרמני רשמי שהודלף בימים אלה, תומכת באופן פעיל ומעשי בחמאס ובארגוני טרור איסלאמיסטיים אחרים בכל רחבי המזרח התיכון. העובדה שבינה לבין רוסיה, ידידת ישראל, ובין איראן, תומכת הטרור העולמי ופטרונית חיזבאללה, נרקמות הבנות מעשיות, חייבת לעורר תשומת לב מיוחדת בישראל ולהבהיר שיש להתייחס באופן מעשי וחשיבתי למציאות החדשה שמתגבשת בסביבתה, ולא רק בתחום אחד.

מאפיינה הבולט של הברית הבלתי כתובה הזאת הוא במידה רבה אנטי־אמריקני - כל אחת מהשותפות לה מסיבותיה שלה - אך מבחינת המערב צריכות להתעורר שאלות קשות, בין השאר, לגבי המשך חברותה הפעילה של טורקיה בנאט"ו ויחסיה עם אירופה, ובראש ובראשונה עם גרמניה של הגב' מרקל, שלא חסכה מאמצים לבנות גשרים בין ברלין לאנקרה.
 
צילום: AP
ובבריטניה שגישתו הפסיבית של ממשל אובאמה למזרח התיכון והטעויות בסוריה פתחו אותה להתבססות של רוסיה''. צילום: AP

היום כבר מודים רבים מהמומחים ומהפרשנים המדיניים והאסטרטגיים בארה"ב ובבריטניה שגישתו הפסיבית והנסיגתית של ממשל אובאמה למזרח התיכון והטעויות בסוריה פתחו את שערי האזור לרווחה בפני ההתבססות הצבאית והמדינית של רוסיה בו, ובכך הגבילו את חופש הפעולה של וושינגטון והעניקו למוסקבה יתרונות אסטרטגיים ומדיניים במקומות נוספים על מפת ההתמודדות הגיאופוליטית שבינה לבין אמריקה והמערב.
 
ברם, בעקבות מה שמצטייר כציר דה פקטו בין מוסקבה, טהרן ואנקרה, מתעוררות שאלות נוקבות לא רק לגבי העבר, אלא בעיקר באשר לעתיד. עד לא מזמן רווחה הדעה שחרף שיתוף הפעולה המבצעי בין רוסיה לאיראן וגרורותיה בסוריה, קיימים פערים ניכרים בין הנ"ל בכל הנוגע לעתידו של משטר אסד ותצורתה המדינית העתידית של המדינה - אך לא ברור עכשיו אם הערכה זאת עודנה נכונה, או שמא מדובר דווקא בשיתוף פעולה אסטרטגי וארוך טווח לכל דבר. מבחינת ישראל, שאלה מרכזית תהיה לגבי ההשלכות האפשריות עליה של הברית הבלתי קדושה הזאת מבחינה ביטחונית ואחרת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

פייסבוק