חזקת הגיל הרך הפכה לכלי אסטרטגי בידי הנשים
טובת הילד האמיתית, הידועה מזה עשרות שנים לפסיכולוגים ההתפתחותיים ולמי שמאזין להם, היא לגדול אצל שני הוריו ולהיות בקשר קרוב ויומיומי עם שניהם. ישראל חייבת ליישר קו עם המערב
חזקת הגיל הרך, הקובעת בחקיקה, כי ילדים עד גיל שש יהיו בחזקת אמם, היא כלי אסטרטגי, המשמש שובר שוויון ב"משחק" הגירושין. לא מדובר ב"טובת הילד", כפי שמנסים גורמים מסוימים לטעון, כי אם בטובתו של אותו הורה שמשתמש בכלי החוקי שניתן לו, על מנת לפגוע, לנקום ולהשיג הישגים כלכליים, במסגרת הליך גירושין מלחמתי.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- סערת הבוקריני היא סמל לחוסר האונים של המערב
- דנקנר, לא מגיעה לנו איזו התנצלות קטנה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
טובת הילד האמיתית, הידועה מזה עשרות שנים לפסיכולוגים ההתפתחותיים ולמי שמוכן להאזין להם, היא לגדול אצל שני הוריו ולהיות בקשר קרוב ויומיומי עם שניהם.
חברת הכנסת יואב קיש, הליכוד. נחל כישלון.
צילום: דוברות הכנסת
מראשית שנות האלפיים, במסגרת מספר ארגונים, מנסים אבות, פסיכולוגים, משפטנים ואנשי אקדמיה בכירים, לבטל את החזקה הארכאית אשר נקבעה בשנת 1962. אבות טוענים ובצדק, לאפליה מגדרית ולקיפוח זכויותיהם כהורים. חוסר שוויון ועוד כזה המעוגן בחקיקה, לא היה מחזיק מעמד שנים כה רבות, אלו היה מדובר בגורמים הנחשבים כמקופחים המסורתיים אבל אבות אפשר לשלוח לקרב ובאותה נשימה לטעון, רגע לאחר שמילאו את תפקידם כאבות מסורים, שהם מסוכנים ואסור לילדים להיפגש עמם, רק כי מערכת הנישואין הסתיימה.
מדינת ישראל, היא המדינה היחידה במערב, המאפשרת חקיקה מעין זו. חזקת הגיל הרך מאפשרת בפועל להרחיק ילדים מאביהם, לעיתים למשך תקופות ממושכות. ההרחקה הזו מתבצעת משני טעמים עיקריים – האחד: פגיעה לשמה בבעל, בשל שנאה ורצון לנקום והשני הוא היות ההרחקה כלי מקח אסטרטגי, על מנת להשיג תנאים כלכליים מיטביים, כאשר ההרחקה מן הילדים משמשת לסחטנות כלכלית. במילים מכובסות, טוענים מי שמרחיקים את הילדים מן האבות, כי זוהי טובת הילד, אך כאמור זוהי רעתו המובהקת.
איש לא שומע את זעקת הילדים ''אבא, אמא, אני זקוק לשניכם!''.
שאטרסטוק
באמצעות חקיקה מבישה זו, נגרם סבל אדיר לילדים, לאבות ואף לאימהות במשך שנים רבות. את היקף ומידת הנזק האדיר שנגרם לילדים, שחלקם כבר הפכו לבוגרים, לא ניתן עדיין לאמוד.
למרבה הצער, נראה כי דרי כנסת ישראל, אחוזי בעתה מעצמתם של ארגוני קיצון, אשר מטילים עליהם את חיתתם. לאור זאת, גם המלצות ועדת שניט, אשר ישבה על המדוכה במשך כשש שנים, שמעה את מיטב המומחים בתחום הפסיכולוגיה והמשפט והמליצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", לא שכנעו את בית המחוקקים לעשות מעשה. אך לאחרונה, טורפדה שוב יוזמתם של השרה גילה גמליאל ושל ח"כ יואב קיש, אשר ניסו לבטל את החזקה ונחלו כישלון. תמונות דמויותיהן הנלעגות של חברות הכנסת, אשר ריקדו וקיפצו כשטרפדו ניסיון קודם להביא שוויון ומזור ללבות ילדי ישראל, לא במהרה תשכחנה.
יש הטוענים, כי בפועל החזקה בוטלה ובתי המשפט פועלים בשנים האחרונות בניגוד לחזקה ונותנים פסיקות למשמורת משותפת, גם בהעדר חקיקה מתאימה. אין ספק, כי מאז שיצאו המלצות דו"ח ועדת שניט, מתחולל שינוי בבתי המשפט, אבל השינוי הזה עומד על כרעי תרנגולת, בהעדר חקיקה מתאימה, שכן, כל שופט ושופטת, פוסקים בהתאם לתפיסות עולמם ומי שרוצה, יכול להתבסס על החזקה ולפגוע קשות בקשרים בין אבות לבין ילדיהם, כפי שחלק מן השופטים עדין עושים, בקבלם טענות שווא, של מי שמנסה לפגוע באב במזיד.
אין ספק, כי נדרש שינוי מהותי ועמוק בחקיקה המפלה בתחום ההורות ובתחום המזונות במדינת ישראל. אחד הגורמים לאי ביטול החזקה, הנה ההגמוניה של בית הדין הרבני בכל הקשור לגירושין. האבות אמנם לא בחרו בחקיקה הנותנת כוח בלעדי בענייני גירושין לבית הדין הרבני, מי שהחליט על כך ומסרב לאפשר נישואין וגירושין אזרחיים במדינת ישראל הוא המחוקק, אשר שבוי ברשת ההסכמים הקואליציוניים, בה כבל את עצמו.
קיימת חשיבות עליונה לטפל באופן יצירתי גם במשאב הכוח הזה עבור גברים, כך שלא יינתן כוח אסטרטגי עדיף, לא לגברים ולא לנשים. אבל כל העובדות הללו, אין להן דבר וחצי דבר עם טובת הילדים אשר זועקים "אבא, אמא, אני זקוק לשניכם!" ואין שומע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם