כשהתקשורת והשמאל התאהבו מחדש באהוד ברק
ברק היה המוקצה הגדול של הפוליטיקה הישראלית. בימין סלדו ממנו ובשמאל לא סבלו אותו. מתברר שכדי להפוך ב-180 מעלות את דעתם של רבים, מספיק לעשות מעשה אחד קטן ופשוט – להפוך מפוליטיקאי שתומך בממשלת ימין לאחד שפועל בלהט נגד ממשלה שכזו
עד לפני שנה היחס לאהוד ברק בעולם הפוליטי נע על הטווח שבין בדיחה עצובה לבין גיחוך מוקצן. היו ימים שבהם ערכו סקר כמעט על בסיס שבועי ולעגו לעובדה שמפלגתו, שאז עוד כונתה מפלגת העצמאות, נמצאת על הגבול השברירי של אחוז החסימה. פעם רואה אותו מלמעלה ופעם מסתכלת עליו מלמטה. התקשורת עטה עליו כמעט בכל הזדמנות. טענו נגדו שהוא ונתניהו מוליכים אחד את השני לעבר האופציה של תקיפה צבאית באיראן, שהוגדרה כסהרורית. אמרו שהוא תוקע סכינים לחבריו במפלגה בלי להניד עפעף. וקינחו בניתוח פסיכולוגי אישיותי, שמסקנותיו היו חד משמעיות – האיש נכה מבחינה רגשית. אין לו מושג בנפש האדם.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל זו לא הייתה רק התקשורת. גם חבריו לשמאל היו חלק בלתי נפרד מהמתקפה. אנשי מפלגת העבודה הודיעו שיחכו לו עם מקלות בכניסה לבית המפלגה, אם רק יעז להראות שם את פרצופו, לאחר שפירק את המפלגה והקים את הפיקציה הפוליטית שנקראה "מפלגת העצמאות". חברי כנסת כינו אז את המהלך "שפל חדש בפוליטיקה". בימים שקדמו לפרישתו מהפוליטיקה צייצה יו"ר מרצ זהבה גלאון את הציוץ הבא בטוויטר: "אהוד ברק, לא אכפת לנו איפה אתה גר. בבקשה תישאר בבית".
ברק בכנס הבינתחומי הרצליה, ביוני. ''הפך לאחד האנשים השנואים ביותר בקרב השמאל''.
צילום: אבישג שאר ישוב
אם המסר עדיין לא הובן, אז נאמר זאת באופן מפורש – אהוד ברק היה המוקצה הגדול של הפוליטיקה הישראלית. בימין סלדו ממנו ובשמאל לא יכלו לסבול אותו. מראש ממשלה שהביא את השמאל לניצחון היסטורי הוא הפך לאחד האנשים השנואים ביותר בקרב אותו מחנה. את מפלגת העבודה הוא דרדר למספר המנדטים הנמוך אי פעם בתולדותיה (13). וכמו שצייצה ח"כ גלאון, רוב רובו של המחנה הפוליטי אליו ברק השתייך פשוט רצה שהוא כבר ילך.
אלא שכל זה היה נכון לשלב שבו ברק היה חלק מממשלת ימין, וניפק לה במו ידיו אריכות ימים. עכשיו, לאחר שהאיש עושה סימנים של "חזרה בתשובה" ומיישר קו עם המסר הנכון, הוא לפתע מקבל מחדש לגיטימציה ציבורית. לא רק שדבריו אינם נדחים על הסף, הם זוכים לעיסוק מוגבר. זהבה גלאון כבר אינה מבקשת שילך הביתה, אלא בדיוק להיפך. היא מעניקה לדבריו משקל סגולי מיוחד וטוענת שאי אפשר להתעלם מהם. וגם כשהוא מפריח לאוויר טענה עלומה ולא מוסברת, על מחדל ביטחוני שלא ניתן לספר אודותיו, גלאון וחבריה מהנהנים בכובד ראש ואומרים שהדברים חייבים להיבדק לעומק.
כלי תקשורת רבים, שעד לפני שנתיים-שלוש לעגו וגיחכו על האיש ועל עתידו הפוליטי, שבים לנתח ברצינות את סיכויו להשתלב מחדש בהנהגה ומחכים בשקיקה למוצא פיו. העולם התהפך. האיש שסולק בבושת פנים חוזר להיות המשיח שלאורו הולכים ולדברי הביקורת שלו נשמעים. מתברר שלא צריך מאמץ גדול במיוחד כדי להפוך ב-180 מעלות את דעתם של רבים בתקשורת ובשמאל. מספיק רק לעשות מעשה אחד קטן ופשוט – להפוך מפוליטיקאי שתומך בממשלת ימין לפוליטיקאי שמדבר ופועל בלהט נגד ממשלה שכזו. החיבוק מהשמאל ומהתקשורת מובטח מראש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם